עולם העיתונות והתקשורת של המאה העשרים ואחת תפס נפח משמעותי בהשפעה על חיי הפרט והכלל. אם ננטר את המידע אליו אנחנו נחשפים מידי יום בכל הערוצים – נבין כי לתקשורת על שלל ערוציה השפעה מכרעת על חיינו. רב האנשים מתחילים את היום בדפדוף מהיר באתר חדשות או בהאזנה להן ברדיו בדרכם לעבודה. כולם פעילים ברשתות חברתיות כאלה ואחרות, והנתונים מלמדים כי אנחנו מבלים שם שעות רבות מידי יום. גם שם – אנחנו נחשפים לדעות ופרשנויות של אלו העוסקים בתקשורת, ונמצאים שם מתוקף תפקידם כפרשנים, מובילי דעת קהל או לחילופין כמשווקים וסוחרים.
סוגית השפעתה של התקשורת ומידת מעורבותה בקביעת מציאות החיים הפוליטית והחברתית הינה סוגיה מורכבת המתעוררת לדיון בכל פעם מחדש, לעיתים עם גילוין של פרשיות העלולות להביא להשלכות מרחיקות לכת על המציאות הפוליטית.
יש לכך דוגמאות רבות, כמו מערכות הבחירות לנשיאות ארצות הברית שפעמים רבות נטען כי לתקשורת מעורבות רבה בתוצאותיהן. לדוגמה, נטען כי סיקור חולשתה הגופנית של הילרי קלינטון מספר ימים לפני מועד הבחירות ב 2016 הביא לירידה משמעותית בתמיכה בה וסייע ליריבה הרפובליקני דונלד טראמפ להיבחר לנשיאות. מנגד, בהתמודדותו המחודשת של טראמפ בקדנציה שלאחר מכן הוא הרבה לטעון כי התקשורת האמריקנית הממסדית מגויסת לטובת יריבו ג'ו ביידן. טענה שהועלתה לדוגמה היא התעלמות התקשורת מפרשיית בנו האנטר ביידן ואי סיקורה בתקופה שקדמה לבחירות.
גם התקשורת שאינה ממסדית – הרשתות החברתיות נמצאות בליבו של פולמוס חברתי. ישנן טענות כי צורת התנהלותן כפי שהיא מקובלת כיום אינה הוגנת. זאת משום שחברות הטכנולוגיה מתנערות מכל אחריות לגבי התכנים הנכתבים בפלטפורמות שלהן, ומחתימות את המשתמשים על אחריות בלעדית – ועם זאת, רואות את עצמן כמפקחות על המוסר החברתי ובאמצעות תנאי השימוש מגבילות פעילות של משתמשים ומוחקות תכנים שלהן. מצב עניינים זה מצביע על מוסר כפול ורווח על ענקיות הטכנולוגיה משני הכיוונים – גם אינן חשופות לתביעות דיבה ותביעות אחרות בגין תכנים המפורסמים באמצעותן, וגם משמרות לעצמן את האפשרות להשליט סדר יום בפלטפורמות הנפוצות ביותר בעולם. בכמה מן המדינות מנסים למצוא פתרון חקיקתי למצב זה על מנת להשיג תקינה הולמת שתקבל קונצנזוס.
כך או אחרת, מדוגמאות אלו ניתן ללמוד על השפעתה המכרעת של התקשורת בכל תחומי החיים. בזהירות נאמר כי לעיתונאי או פרסומאי יש כח ביד לעיתים אף יותר מן הפוליטיקאי והמחוקק.
כדי לרכוש מקצוע רב השפעה זה, רבים בוחרים לפנות ללימודי תקשורת. לימודי התקשורת מתאפשרים במגוון רחב של מסלולים בהתאם לתחום ההתעניינות. ישנם מסלולים ללימודי תקשורת ועיתונאות, המכשירים את הסטודנטים לקריירה בתחום התקשורת הכתובה. לימודי ניו מדיה, הפונים למתעניינים בקריירה בתחום הרשתות החברתיות והאינטרנט. ישנם עוד תתי תחומים רבים כמו סוציולוגיה, משאבי אנוש, פוליטיקה, תקשורת חזותית, רדיו ועוד.
סטודנטים לתקשורת על כלל ענפיה יעסקו בסוגיות כמו פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע הפוליטיקה, כלכלה, ניהול, רטוריקה, ספרות וסמיוטיקה. מטרת הלימודים היא לתת את ההבנה כיצד ובאילו דרכים התקשורת משפיעה על צרכניה, ומהי הדרך הטובה ביותר להעביר את המסר הרצוי על מנת להגיע לליבם. בדרך כלל הלימודים בשנה הראשונה יהיו כלליים יותר ויביאו קצת מהכל, על מנת לתת לסטודנטים את האפשרות לבחור באופן מושכל את תחום ההתמחות.
השכר ההתחלתי בתחומי התקשורת אינו גבוה ועומד על כ 6,000 ₪ למשרה מלאה. עם זאת, המוכשרים בתחום ואלו המביאים קבלות להצלחה – יכולים להזניק את משכורותיהם בזמן קצר יחסית ולהגיע לסכומים שנעים סביב ה 20,000 ואף 30,000 ₪.
האמור בכתבה כולל תוכן ומידע מסחרי/שיווקי, ומערכת מקור ראשון אינה אחראית למהימנותו. פרסום התכנים והמידע המסחרי בכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה מצד מערכת מקור ראשון לרכוש ו/או להשתמש בשירותים או המוצרים בכתבה.
