רופא תורן: ד"ר גבי הרן

בשיתוף מרכז רפואי מעייני הישועה

ד"ר גבי הרן, סגן מנהל אגף נשים ויולדות ומנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי מעיני הישועה

משלח יד

יש כאלה שהעיסוק ברפואה עבורם הוא סוג של גנטיקה, כי הוריהם היו רופאים. אני עוסק בתחום הזה בעקבות פציעה. הייתי ילד שובב מאוד, ובגיל שלוש וחצי נפצעתי ונחתכו לי שלושה גידים ועצב בכף היד. למזלי, כשפוניתי לבית החולים היה בו כירורג מומחה לתחום והוא ניתח אותי והציל את היד שלי. כשהתעוררתי מהניתוח אמרתי לאימי שכשאהיה גדול אני רוצה להיות רופא.

אין לא יכול

בתחנות רבות בחיי היו מי שאמרו שלא אוכל להיות לוחם קרבי, ובוודאי לא רופא מנתח. בעקבות אותה פציעה, הם לא האמינו שאוכל להפעיל את היד שלי כהלכה. כשאומרים לי שאני לא יכול, זה מדרבן אותי יותר. עברתי מסלול של לוחם קרבי בצבא, והיום אני יודע לנתח בשתי הידיים בו־זמנית. הצלחתי לאמן אותן להיות חזקות באותה מידה.

מכונה מופלאה

בתחום ההתמחות שלי ברפואה, אני הכי נהנה לנתח. יש משהו ביכולת הזו להיכנס עם כלי הניתוח לגוף חולה, ולצאת איתם מגוף בריא. איברי הגוף הם לא מכונה שאתה יכול לפרק כדי להגיע לאיבר שיש לטפל בו. עליך לעבור כברת דרך ארוכה עד ליעד, ולדאוג שלא לפגוע בשאר האיברים. בזמן הניתוח אסור להיות שאננים אפילו לרגע. בכל ניתוח עלולים להופיע אתגרים לא צפויים, שיש להיזהר מהם ולהתמודד איתם.

משלים פערים בשבת

אשתי עובדת סוציאלית ויש לנו שלושה ילדים. אני מקווה שהם לא ילמדו רפואה. זה מקצוע שדורש ממך זמינות מלאה, מאה אחוז מהזמן. רפואה היא אהבתי הגדולה ואני נהנה ומאושר בה, אבל גם משלם מחירים בשבילה. אני חוזר הביתה בלילה אחרי שהילדים נרדמים, יוצא לפני שהם מתעוררים, ורואה אותם למעשה פעם או פעמיים בשבוע. מצד שני, הם לומדים על מוסר עבודה ועל השליחות והזכות להציל חיים. בשבתות אני מנסה להשלים את הפער.

ללא הגבלת זמן

כרופא אתה פוגש כל הזמן סיפורי חיים מרתקים. בעבורי כל מטופלת היא עולם ומלואו. בחרתי לא לעבוד בקופת חולים רק בגלל מגבלת הזמן הקצר שעומד לרשותנו במפגש. במעיני הישועה אני יכול לשוחח עם כל מטופלת בהרחבה, לעשות תיאום ציפיות כראוי, ולשקול יחד ובמתינות את כל האפשרויות.

פורק את הכאב

כדי לאוורר את הנפש, אני כותב לפעמים שירה. לעיתים אני פוגש בעבודה מקרים עצובים מאוד, כמו מטופלות שאני מלווה אותן דרך ארוכה, והיא מסתיימת בבשורות קשות וכואבות. בכתיבה אפשר לבכות דרך המילים ולפרוק את העצב.

בשיתוף מרכז רפואי מעייני הישועה