בשיתוף המרכז הרפואי מעיני הישועה
ד"ר עוז גביש, מנהל המערך הגינקולוגי באגף נשים ויולדות במרכז הרפואי מעיני הישועה. מנתח מומחה בכירורגיה גינקולוגית מתקדמת וזעיר־פולשנית
בעקבות השירות הצבאי
גדלתי בבית של משרתי ציבור. אמי הייתה מורה ומחנכת מיתולוגית, אבי היה קצין בכיר בחיל הים ובהמשך ניהל את נמלי הים באשדוד ובחיפה. השליחות למען הציבור הוטבעה בנו, ולא היה ספק שנבחר בעשייה חברתית. בתיכון למדתי במגמה טכנולוגית ולא חשבתי שאעסוק ברפואה, אבל בעקבות השירות הצבאי והחוויות המעצבות כלוחם וכמפקד נמשכתי לתחום של הצלת חיים וריפוי. המפגש האינטימי עם אובדן ופציעה של פקודים וחברים חידד אצלי את המוטיבציה לרפא ולהציל.
חיים של אחרים
אחרי לימודי הרפואה שקלתי להתמחות במגוון תחומים, אבל בסוף נמשכתי לתחום הגינקולוגיה. המוטיב של יצירת חיים חדשים מתקשר לחוויות הקרביות הקשות שעברתי בצבא. ממקום של אובדן ומוות, בחרתי בדרך שמסייעת לנשים להרות ומביאה חיים ואור חדש לעולם.
מקצוע שהוא זהות
אני מאמין שהדבר המרכזי ברפואה הוא האדם ולא המחלה. במקורותינו נאמר ש"אדם אחד שקול כנגד כל מעשה בראשית", וזה מוטו מרכזי בדרכי כרופא. הרפואה אצלי היא יותר ממקצוע, היא חלק מהזהות שלי. השקפת העולם ההומניסטית שלי התעצבה מתוך העיסוק ברפואה. אף שאני פוגש בכל יום הרבה מטופלות ואחראי לחינוכם של רופאים ורופאות, כל אדם שאני פוגש הוא באותו רגע מרכז העולם, ואני צריך לתת לו את שיא הקשב ולהעניק את הטיפול או ההדרכה הטובים ביותר.
ידע, מיומנות, ערכים
רופאים אוהבים את חדר הניתוח, כי קורים בו הרבה דברים וקצב ההתרחשויות מהיר ומאתגר. בחדר הניתוח באים לידי ביטוי עולמות של ידע, מיומנויות וערכים. אי אפשר להיות רק מיומן כי אז אתה טכנאי, ולא רק ידען כי אז אתה תיאורטיקן, ולא רק ערכי והומני כי אז אתה יפה נפש. המנתח צריך להכניס לחדר את שלושת הדברים: מיומנות הקצה והטכנולוגיה הכי טובה, הידע המחקרי המעודכן ביותר, וכמובן התנהגות ראויה ומכבדת על פי ערכי המקצוענות הרפואית.
ללא צלקות
הניתוחים הכירורגיים עברו מהפכה בעשורים האחרונים, והם נעשים יותר ויותר בחתכים קטנים, זעיר־פולשניים. לאחרונה הכנסנו למעיני הישועה טכנולוגיה של ניתוחים גינקולוגיים דרך הנרתיק, עם כלי ניתוח ארוכים ומצלמות זעירות. בלי חתכים ההחלמה הרבה יותר מהירה, הכאב הרבה פחות קשה, יש פחות מצבים של קרישיות יתר ומחלות זיהומיות, וכמובן גם האסתטיקה חשובה. יש הבדל בין צלקת גדולה על הבטן בעקבות ניתוח ובין שריטות קטנטנות שצריך זכוכית מגדלת לראות אותן. אנחנו עושים הכול, בשמירה על בטיחות מלאה, כדי לנתח בלי צלקות משמעותיות. זה אכן לא השיקול הכי חשוב בריפוי, אבל אנחנו יודעים שהוא חשוב למטופלות ולכן גם לנו.
על חשבון הבית
כרופא שנטל על עצמו תפקיד של ניהול מחלקה ועוסק גם ברפואה פרטית, יש לי מעט מאוד זמן פנוי. אני משתדל להקדיש אותו למי שהכי נפגע מאורח החיים שלי – אשתי וחמשת ילדיי.
אני לא יודע במה יבחרו ילדיי לעסוק בבגרותם, וכהורים אנחנו משתדלים לאפשר להם לסלול בעצמם את דרכם הייחודית. הם נחשפים בבית לתפיסת הרפואה כמקצוע הכי יפה ואצילי בעולם, אבל גם חווים את המחיר כמו המתח וההשפעה על הזמן המשפחתי המשותף. אין לי ספק שבעימות בין ערכי הרפואה למחיריה, ילדיי סופגים מאשתי וממני את רוח הנתינה לזולת והגדלת הטוב, ואני משוכנע שזה יתבטא בכל בחירה שלהם בעתיד.
בשיתוף המרכז הרפואי מעיני הישועה
