רופא תורן: פרופ' גליה רהב

בשיתוף המרכז הרפואי מעייני הישועה

פרופ' גליה רהב, יועצת זיהומים במרכז הרפואי מעיני הישועה, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות ועוד

מתוך האפר

הוריי היו רופאים, ובתקופת השואה המקצוע הזה הציל את חייהם. אחרי שאבי ואימי איבדו את בני הזוג שלהם ואת ילדיהם ועלו לישראל מהאפר, הם הקימו יחד משפחה חדשה. הזיכרון על הרפואה שהצילה את חייהם נצרב בי,  וכבר מילדות ידעתי שזה מה שמצופה גם ממני בבגרותי – להוסיף טוב, לשפר ולתת מרפא. שני ילדיי בחרו גם הם להמשיך את המורשת ולומדים רפואה. בתי מתמחה בגינקולוגיה ומיילדות, ובני התחיל השנה סטאז'.

לא בגלל השכר

בעיניי רפואה פנימית היא לב המקצוע. רואים בה את כלל מצבו של החולה, על המחלות והבעיות שהוא מתמודד עימן, ולא רק דבר אחד ספציפי. בתת־ההתמחות בחרתי להתמקצע במחלות זיהומיות, תחום שנוגע לכל המחלקות בבית החולים ולבריאות הציבור – מכירורגיה ומדוכאי חיסון והשתלות ועד אורתופדיה. מחלות זיהומיות קיימות בכל המחלקות, והטיפול בהן מגוון ושונה. זה התחום הכי פחות מושך כי אין בו הרבה כסף, ולא הולכים אליו בגלל השכר. הגעתי למעיני הישועה מתחושת שליחות גדולה ואמונה ביכולת ובניסיון שלי להוסיף לבריאות המטופלים ולחינוך הרופאים. אני פועלת לחיזוק ולמתן כלים במניעה ובטיפול בזיהומים, ורואה כבר תוצאות.

מלחמת מנע

מחלות זיהומיות אורבות למטופלים בתוך בית החולים, וגם בבית וברחוב. בכל חזית זה אתגר אחר והתמודדות אחרת. אי אפשר למנוע את כל הזיהומים, אבל בטיפול נכון ובמודעות אפשר להגן, למנוע ולטפל. אני עוסקת הרבה בהדרכת רופאים למודעות לסיכונים ולווירוסים, ובהסברה לציבור על חשיבות ויעילות החיסונים.

קורונה במשרה מלאה

בשיא ימי המגפה, העיסוק בקורונה היה משרה מלאה ונוספת שלקחתי על עצמי. ראיתי בזה חובה ציבורית להתראיין, לענות לשאלות ולהציג לאנשים את האמת על מה שקורה ואיך אני רואה את המציאות מהשטח. הקורונה נורא מעייפת, והיא עדיין נמצאת על סדר היום שלנו. אנחנו כל הזמן עוסקים במחקרים, במציאת תרופות ובהתייעלות בטיפול נגדה. יש עוד חזיתות וזירות שמאתגרות אותנו, כמו שפעת ואבעבועות הקוף, פוליו ועכשיו אבולה.

להקשיב למטופל

אני רופאה יותר מארבעים שנה, ועדה לשינויים עצומים בדינמיקה ובהתפתחויות של המכשור והאמצעים, אבל בשבילי הרפואה בבסיסה נשארה אותו דבר. הבסיס הוא לבדוק את החולה, לדבר איתו ולחשוב יחד. אני תמיד אומרת לסטודנטים שלי: אם אתם לא יודעים מה יש לחולה, דברו איתו. אחר כך שלחו אותו לבדיקות, לפעמים מקבלים מהמטופל מידע קריטי שלא מוצאים בשום בדיקה. לא למהר לשלוח לבדיקות בלי לשוחח, כי לפעמים מקבלים מהמטופל מידע קריטי שלא מוצאים בשום בדיקה.

שעת קריאה עם סבתא

אני שרופה על הנכדים שלי ולא מצליחה למצוא די שעות לבילוי משותף, אבל מנצלת כל זמן פנוי להיות איתם ואוהבת לקרוא להם ספרים מספריית הענק שיש לי בבית ובה אינספור ספרי ילדים וספרי מבוגרים. אני מאוד אוהבת לקרוא, קונה המון ספרים ויודעת שמתי שהוא אמצא גם זמן לקרוא אותם. בעבר רקדתי, אבל כבר שנים שלא יצא לי.