לרגל השקת הפרסום החדש של המכון למדיניות העם היהודי, "המלחמה באוקראינה –מבט יהודי וישראלי" מאת ד"ר דב מימון, בקמפוס גבעת רם שבאוניברסיטה העברית בירושלים נערך כנס המבקש לבחון כיצד השתנתה יהדות התפוצות אחרי 7 באוקטובר, עם זרקור מיוחד מואר על יהדות אוקראינה. הכנס התמקד בבחינת האופן שבו מלחמת חרבות ברזל השפיעה על הקהילות היהודיות הפזורות ברחבי העולם מבחינה אסטרטגית, זהותית ובמאבק נגד האנטישמיות.
"מאז 7 באוקטובר תחושת הביטחון של האזרחים התערערה, ובקרב ציבורים רבים יש תחושות קשות בנוגע לזהות המדינה", פתח נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן. "מה שקורה פה משפיע גם על היהודים מעבר לים. יהודים שגשגו בסביבה ליברלית, וכעת יש מגמות בתוך העם היהודי וגם מגמות כלל עולמיות שעלולות לאיים על ההישגים הללו. אנחנו נמצאים כעת בתקופה היסטורית מעניינת, אך מבהילה. המטרה שלנו היא לשים לב לא רק למתרחש בתוכנו, אלא גם סביבנו בתפוצות".
אין ספק כי אתגרי הזהות של אחינו ואחיותינו הגרים מעבר לים הועצמו לאחר טבח חמאס ביום שמחת תורה. חייהם נעשו מפחידים ומורכבים יותר, ובתגובה לכך רבים החלו להסתיר את זהותם. עם זאת, על פי רוב הסקרים שנערכו בנושא, נראה כי בקרב חלקים ניכרים מיהודי התפוצות הזהות היהודית דווקא התחזקה ולעיתים קיבלה גם אופי ציוני.
פרופ' ידידיה שטרן: "יהודים שגשגו בסביבה ליברלית, וכעת יש מגמות בעם היהודי ובעולם שעלולות לאיים על ההישגים הללו. אנחנו נמצאים כעת בתקופה היסטורית מעניינת, אך מבהילה. עלינו לשים לב לא רק למתרחש בתוכנו, אלא גם בתפוצות"
"רבים מרגישים כי הגלים הסוערים המתרגשים עלינו בתקופה האחרונה חיזקו את הקשרים בינינו", מציינת שלומית מאלי, מנכ"לית מנהלת עמ"י – המנהלת הלאומית לקשרי ישראלים והתפוצות. "דומה כי הסקרים המלמדים על עלייה חזקה בזהות היהודית בקרב ישראלים ובקרב יהודי התפוצות בעקבות המלחמה האחרונה, מבטאים תחושה קיומית פשוטה: אין לנו לאן לברוח ועלינו להושיט ידיים איש לרעהו, קהילה לקהילה".
יותר מתמיד, צמד המילים "יחד ננצח" לא נשמע סיסמה ריקה מתוכן. "האנטישמיות הגואה ברחובות והפחד להסתובב עם סממנים יהודיים, מילאו את בתי הכנסת בתפוצות", מאשרת מאלי. "תחושת הבדידות היהודית מילאה את ארוחות השבת הסטודנטיאליות וההתקפות בקמפוסים הרחיבו את שורות תוכניות לימוד היהדות. גם תחושת הסולידריות השתקפה במגוון מרחיב לב של התנדבויות בישראל. בזמן כה מורכב, המשימה המוטלת עלינו היא להמשיך ולחזק את החיבורים, לבנות את הגשרים וליצור מערכת יחסים עמוקה יותר של היכרות, הבנה ושותפות עם יהודי התפוצות".
כנס יהדות התפוצות חולק לשלושה מושבים: הראשון עסק במאבק העולמי נגד האנטישמיות, השני בעניינים גיאופוליטיים והשלישי בסוגיות הנוגעות לזהות היהודית מעבר לגבולות המדינה היהודית. בין הנואמים, דוברים בכירים כגון יושב ראש יד ושם ולשעבר קונסול ישראל בניו-יורק דני דיין, השר לשעבר ויושב ראש הסוכנות היהודית לשעבר נתן שרנסקי והרב פנחס גולדשמידט, לשעבר הרב הראשי של מוסקבה ונשיא ועידת רבני אירופה.
"התהליך המדאיג ביותר שאנחנו רואים היום הוא זו האקדמיזציה של האנטישמיות", אמר יושב ראש יד ושם במושב המוקדש למאבק באנטישמיות. "בעיניי, מדובר בתופעה מסוכנת יותר מהאלימות. הרי כוחות המשטרה יודעים כיצד לטפל באלימות הפיזית, אבל את הרעיונות שנובטים באוניברסיטאות העילית אי אפשר לעצור. זה תהליך שהתחיל עוד לפני 7 באוקטובר, אך קיבל תנופה בשנה האחרונה. מאמר אחרי מאמר, ספר אחרי ספר, הולכת ונבנית תיאוריה פסאודו־אינטלקטואלית שקוראת לפעולה אקטיבית לביטולה של המדינה היהודית".
חברו נתן שרנסקי ביקש לחזק את דבריו. "ביקרתי מספר פעמים באוניברסיטת קולומביה וראיתי כיצד הקמפוס ההיסטורי הפך למקום שבו המרצים היהודים חוששים לביטחונם", סיפר יושב ראש הסוכנות היהודית לשעבר ושיתף בגאווה אנקדוטה מעוררת תקווה. "קבוצה של 500 סטודנטים סירבו להוריד את הראש ופרסמו מכתב לא אנונימי, אלא חתום בשמם, שבו הבהירו כי הציונות היא חלק מהזהות היהודית שלהם ולכם הם דרושים שהממשל יגן לא רק על גופם, אלא גם על זהותם".
בזה אחר זה ביקשו כל משתתפי הכנס להבהיר נקודה אחת קריטית: לאחר טבח 7 באוקטובר, כבר אי אפשר להפריד בין ישראל ליהדות התפוצות. "התפקיד שלנו הוא ללמד את הציבור הישראלי על המציאות המורכבת שבה עדיין חיים יהודי העולם", מכריז ד"ר שוקי פרידמן, מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי. "זהו נושא חשוב שרוב הישראלים עדיין לא מודעים עליו. לכן, מטרת הכנס היא לא רק להשמיע את קולם של היהודים הגרים בחו"ל, אלא ליצור שיח אקטואלי על הצעדים המעשיים שמדינת ישראל יכולה לנקוט כדי לתקן או לפחות לשפר את המצב".
