לאחרונה חזר האסבסט לכותרות, לאחר שמשפחת מטיילים עזבה בבהלה חניון לילה שהוכשר לקמפינג על ידי קק”ל, אחרי ששברים של אסבסט צמנט נמצאו מפוזרים על פני הקרקע. העובדה שהמשפחה כללה אישה בהיריון וילדים קטנים לא עזרה למזעור הפאניקה, במיוחד לאור העובדה שהמשפחה שהתה באתר לילה שלם טרם שהבחינה בשברי האסבסט.
המקרה הזה הוא רק דוגמה אחת מיני רבות, שמזכירה לנו שבעיית האסבסט עדיין שרירה וקיימת. השימוש הפופולארי באסבסט כחומר בנייה נפוץ בעבר ניכרת, כאשר מבנים רבים עדיין מכילים סוגי שונים של החומר, ומסכנים את בריאות השוהים בהם.
אבל מדוע היה האסבסט כה פופולארי ועדיין ניתן למצאו בכל אשר נפנה? אסבסט הוא מינרל טבעי שהתפרסם בשל סגולותיו הייחודיות. בזכות עמידותו לאש ויכולות הבידוד שלו, הוא שימש כחומר נפוץ במוצרים שונים – מחליפות מגן למכבי אש ועד לחומרי בנייה מסחריים ממלט שלהם הוסיפו אסבסט כתוש. כשהתגלה שמדובר בחומר מסוכן ביותר לבריאות, כבר היה מאוחר מדי – האסבסט נמצא כמעט בכל מקום.
ב-2011 נחקק חוק האוסר על שימוש חדש באסבסט, וקובע כי עד שנת 2021 יש לפרק, להסיר ולהטמין את כל הרכיבים שמכילים אסבסט בתעשייה ובמתקנים ציבוריים. עד אז, יש לשמור עליו במצב אטום שאינו מאפשר לסיבים להשתחרר ממנו אל האוויר.
אין דרך לקבוע בוודאות שחומר מכיל אסבסט רק על ידי הסתכלות בו. כאשר עולה החשד שחומר מסוים מכיל אסבסט, יש לקרוא למומחה לטיפול באסבסט לצורך נטילת דגימה וניתוח איכותי כדי לקבוע את רמת הסיכון של החומר, ואת דרך הטיפול המתאימה ביותר.
גילינו גג אסבסט – מה עכשיו?
ראשית, יש לזכור שאסור לאדם שאינו מבין בנושא להתעסק עם אסבסט לבד. על פי החוק, בשל הסיכון הרב שבשאיפת סיבי האסבסט, פירוק אסבסט, הסרתו והטמנתו דורשים היתר מיוחד של המשרד להגנת הסביבה. חברת בלפור ישראל הינה חלק מהקונצרן הרב-לאומי לשיקום נזקים והנדסה BELFOR INTERNATIONAL. צוותי החברה הוכשרו והוסמכו במיוחד לספק פתרונות מקצועיים בתחום האסבסט על ידי הוועדה הממשלתית הבין-משרדית לאבק מזיק.
חשוב לזכור כי ישנם סוגי אסבסט כל כך מסוכנים שעדיף לא לגעת בהם מאשר לנסות לפנותם, ולכן ההחלטה לגבי אופן הטיפול באסבסט חייבת להתקבל יחד עם מומחה מוסמך בתחום. במקרה שהוחלט על פינוי אסבסט, על מנת לשמור על בריאות העובדים ודיירי המבנה, מתבצע פרויקט הפירוק וההסרה על פי נהלים נוקשים. במהלך העבודות סוגרים ומפנים את אזור העבודה ומתחזקים אותו בתנאי תת לחץ כדי למנוע פיזור של סיבי אסבסט למקומות סמוכים. העובדים מחויבים ללבוש ציוד מיגון מתאים, ולעבור מעקב רפואי שוטף. בתום העבודות מתבצעת מדידה של ריכוז סיבי האסבסט באוויר, ואת האסבסט עצמו מפנים לאתר מורשה לקליטה ולהטמנה של פסולת אסבסט.
