לקראת יום המוח העולמי שיחול בהמשך החודש, ועדת הבריאות של הכנסת קיימה היום (ג') דיון מעקב ליישום דו"ח הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה, זאת בחלוף שנה מפרסום ממצאי הדו"ח, כשרוב המסקנות וההמלצות כלל לא יושמו בשטח.
מקצוע הנוירולוגיה הפך מרפואה אבחונית לטיפולית, עם שמונה תתי התמחויות: שבץ מוחי, הפרעות תנועה, נוירו-אימונולוגיה, נוירולוגיה קוגניטיבית, אפילפסיה, כאב ראש ופנים, מחלות עצב שריר ונוירו-אונקולוגיה. על אף השינויים הדרמטיים, התחום נותר מאחור מבחינת תשתיות, כוח אדם וציוד טכנולוגי בכלל, ובפריפריה בפרט.
ההמלצות העיקריות של הדו"ח אותו פרסם משרד הבריאות מצביעות על הצורך להגדיר את מקצוע הנוירולוגיה כמקצוע במצוקה, ואת נוירולוגיית שבץ המוח כ"מקצוע במצוקה אקוטית", דבר שאמור להביא להסטת משאבים ותקציבים רבים לתחומים אלו במטרה לחזק אותו. עוד קורא הדו"ח בין היתר להקמת יחידות אשפוז יום נוירולוגי בבתי החולים לצורך הרחבת המענה הטיפולי, הגדלת מספר המומחים לשבעה לכל מאה אלף אנשים, על בסיס האוכלוסייה כיום, זוהי תוספת של כ-300 נוירולוגים והקמת קרן מלגות להשתלמויות עמיתים לכלל תחומי הנוירולוגיה העיקריים.
"הנתונים מראים כי מצד אחד יש מחיר כבד לתחלואה הנוירולוגית והיקפיה כמעט דמיוניים, ומצד שני, כיום יש אפשרות לעכב חלק מהמחלות הנוירולוגיות ולסייע להרבה מאוד מהחולים, בזכות התפתחות מואצת עולמית במדע וברפואה ובאפשרויות הטיפול", אמרה מ"מ יו"ר הוועדה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי שיזמה את הדיון המיוחד.
מזרסקי פתחה ואמרה: "למרות ההתקדמות במחקר ובטיפול בתחום, מדינת ישראל לא הדביקה את הפער הקיים במספר המיטות והרופאים הדרושים. החולים ממתינים שלושה עד תשעה חודשים לתור בבית החולים ובקהילה כמעט ואינם קיימים טיפולים". היא ציינה כי יש צורך בהוספת 380 מיטות נוירולוגיות וכוח אדם רפואי נלווה בהתאם.
יו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי, פרופ' נתן בורנשטיין: "הדו"ח משקף את כל המצוקות ומה שנותר עכשיו הוא ליישם". בתגובה אמרה סגנית ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, ד"ר ענבר צוקר: "אנחנו רוצים שהדו"ח הזה ייושם, מחויבים ורוצים לפתח את התחום, אך מתוך ראייה של כלל צורכי המערכת. ככל שיהיו לנו יותר משאבים – כך נצליח. התחלנו כבר ביישום הדו"ח, באמצעות גידול של כ-63% במיטות במחלקת שבץ עם 78 מיטות ב-2021, לעומת 48 קודם לכן, ושמונה אחוזים במחלקות הנוירולוגיות, עם 380 מיטות בשנת 2021, לעומת 352. נעודד מלגות לסטודנטים לרפואה להתמחות בתחום, בעיקר בפריפריה ונעודד השתלמויות לאחיות".
ד"ר ניזאר חוראני מהמרכז הרפואי פוריה תקף את משרד הבריאות ואמר: "פחות מעשרה אחוזים מחולי האפילפסיה בצפון זוכים לטיפול. אנחנו המקצוע הכי קשה ואנחנו הכי עניים בשכר שלנו. בושה וחרפה. תעודת עניות למדינת ישראל". ד"ר ג'רמי מולד מהמרכז הרפואי איכילוב הצטרף לדברים וטען כי "אם לא נשנה את התנאים לנוירולוגים, לא יהיו נוירולוגים בארץ. אנחנו מרוויחים הרבה פחות מרופאים אחרים. מקום אחרון בשכר בקרב רופאים אל מול עבודה מאוד אינטנסיבית ועומס אדיר".
רכזת בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, תמר צ'ין ציינה כי "הממשלה נמצאת בתהליך מאוד משמעותי של תקצוב מערכת הבריאות לפי הצרכים. הסכם השכר עם הרופאים משנת 2011 הסתיים ואפשר יהיה לדון מחדש באמצעות ההסתדרות הרפואית. בנוסף, אנחנו עורכים הסכמים נוספים כדי לתת תמרוץ למקצועות הבריאות השונים".
"העלות השנתית של תחלואת המוח בישראל היא 16 מיליארד שקלים", ציינה חברת הכנסת מזרסקי, והוסיפה לסיכום הדיון כי "אבחנה שנעשית בזמן ומתן מענה מיידי יצמצמו באופן משמעותי את הנזק לאזרח ואת ההוצאות. על הממשלה לתקן את העיוות ההיסטורי ולהשוות את שכר הרופאים הנוירולוגים למקצועות הבריאות הנוספים".
