סוג חדש של תוספי פרוביוטיקה מתיימר לעזור באיזון המשקל ורמות הסוכר בדם, וכן להגביר את הייצור הטבעי של ההורמון GLP-1 – "הורמון השובע", שתרופות כמו ווגובי ואוזמפיק נועדו לחקות.
התוספים החדשים מבוססים על החיידק הידידותי אקרמנסיה מוציניפילה, אחד ממיני החיידקים המרכיבים את המיקרוביום במעיים שלנו. לרוב האנשים יש אקרמנסיה במעיים, אבל חלקם נהנים מכמויות גדולות יותר של החיידק, ומדענים סבורים שהדבר מיטיב עם הבריאות. לפי מחקרים שונים, אנשים בעלי רמות גבוהות של אקרמנסיה סובלים פחות מעלייה במשקל, מהשמנת יתר חולנית וממחלות מטבוליות.
אקרמנסיה הוא רק אחד ממאות מיני חיידקים, נגיפים ופטריות המרכיבים את המיקרוביום של המעי, אך הוא מעורר עניין יוצא דופן. חוקרים כינו אותו "הדור הבא של הפרוביוטיקה", ומזהים בו פוטנציאל להקלה במצבם של חולים בכמה מחלות כרוניות. סדרת ניסויים קטנים מצאה כי נטילת תוספי אקרמנסיה הורידה את רמות הסוכר בדם אצל אנשים שסובלים מסוכרת מסוג 2, והפחיתה דלקתיות אצל אנשים שסובלים מעודף משקל.
העיסוק המדעי באקרמנסיה הוביל לשוק מתפתח של תוספי פרוביוטיקה אופנתיים. המותג הבולט בתחום הוא פנדולום, חברה מסן־פרנסיסקו שמוכרת תוספי מזון מבוססי אקרמנסיה. אחד מהם מיועד לטיפול בסוכרת: חפיסה שמספיקה לחודש עולה 165 דולרים. המדענית קולין קוטקליף, מנכ"לית פנדולום ואחת ממייסדי החברה, מסבירה כי אקרמנסיה שונה מהפרוביוטיקה המסורתית, הכוללת בעיקר חיידקי לקטובצילוס וביפידובקטריום: החיידקים הללו ידועים כמסייעים בבעיות עיכול כמו שלשולים, נפיחות ועצירות, אך אקרמנסיה ממלאת תפקיד חשוב באיזון התיאבון, משקל הגוף והבריאות המטבולית.
לא כל המדענים משוכנעים שהחיידק הוא תשובה מוחצת להשמנה וסוכרת. לא נערך די מחקר על תופעות הלוואי שלו, ומחקר שנעשה בעכברים מצא שרמות גבוהות של אקרמנסיה הפכו אותם לפגיעים יותר למחלות מסוימות. חוקרים אחרים מצאו שלאנשים הסובלים ממחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון וטרשת נפוצה יש יותר חיידקי אקרמנסיה במעיים, ולא ברור הקשר בין התופעות.
פדריקו ריי, מיקרוביולוג מאוניברסיטת ויסקונסין־מדיסון שחוקר את הקשר בין מיקרוביום המעי למחלות קרדיו־מטבוליות, אומר שאין להתעלם ממחקרים המצביעים על חסרונות אפשריים. "יש משתנים רבים שאנחנו צריכים עדיין להבין לפני שאנו מפרסמים המלצות", הוא אומר.
אקרמנסיה מוציניפילה התגלה בשנת 2004, ושמו משקף את התפקיד החיוני שהוא ממלא במיקרוביום המעי: החיידק אוהב לאכול מוצין, שכבת הריר הדקה שמצפה את המעיים שלנו ומונעת מפתוגנים לעזוב את המעיים שלנו ולפלוש לגופנו (פירושו המילולי של המונח מוציניפילה הוא "אוהב מוצין"). מחקרים מצאו כי רירית מעי חלשה ופגומה עלולה לתרום להיווצרות דלקות ומחלות מעי דלקתיות. באמצעות ה"זלילה" המתמדת של שכבת המוצין, חיידק האקרמנסיה מעודד את התחדשותה, ובכך מחזק את מחסום המעי.
לאקרמנסיה יש תפקידים נוספים. חוקרים גילו שהוא גורם לתאים במעי להפריש את ההורמון GLP-1, המעורר תחושת שובע, מעודד חילוף חומרים של סוכר ובסופו של דבר מגן מפני השמנת יתר וסוכרת.
במחקר שפורסם בכתב העת BMJ לחקר סוכרת דיווחו קוטקליף ועמיתיה בפנדולום על ניסוי שבו 76 מבוגרים הסובלים מסוכרת מסוג 2 חולקו לשתי קבוצות: לקבוצה אחת ניתן תוסף פרוביוטי המכיל אקרמנסיה, ועוד כמה זנים של חיידקים ידידותיים, פעמיים ביום במשך 12 שבועות. הקבוצה השנייה שימשה קבוצת ביקורת. החוקרים מצאו כי אצל הקבוצה שבלעה את כמוסות האקרמנסיה חל שיפור ברמת הסוכר בדם בהשוואה לקבוצת הביקורת.
שון ספנסר, גסטרואנטרולוג קליני באוניברסיטת סטנפורד שחוקר מיקרוביום, אומר כי מחקרים מצאו שהדבר הטוב ביותר שניתן לעשות כדי להגביר את בריאות המיקרוביום במעיים הוא להתמקד בתזונה, לא בתוספי פרוביוטיקה. אבל אם מטופל יהיה להוט לנסות את התוספים, הוא לא יתנגד: "יש ראיות קליניות המצביעות על כך שיש תועלת, והייתי אומר שהסיכון נמוך למדי".
