למרות שניתוח מוח הוא הליך שאינו מבוצע בדרך כלל במהלך היריון, הגידול שאובחן במוחה של מוריאל סיכן את חייה ולא נותרה לה ברירה אלא להיערך לניתוח ממושך, בסופו הוסר הגידול בהצלחה ואיתו גם הסכנה לחיי העובר.
הלידה המוצלחת של מוריאל אינדק (32) בבית החולים הדסה הייתה אירוע מרגש ומשמח, במיוחד לאור העובדה שאך לפני כמה חודשים – ממש כמה קומות מתחת לחדרי הלידה – עברה על ידי צוות נוירוכירורגי ניתוח מוח להסרת גידול מראשה.
אינדק, ממושב נוב שבדרום רמת הגולן, גילתה לפני 7 שנים שיש לה גידול במוח. "יום אחד התעלפתי בזמן העבודה", היא מספרת. "הרגשתי חולשה אבל לא משהו מוגדר או קשה מדי. שלחו אותי לבדיקות שגרתיות, בין היתר ל-MRI".
מוריאל עבדה אז כעובדת סוציאלית וניהלה את חייה בשגרה. עד שהגיעה שיחת הטלפון גורלית שהודיעה לה כי הגיעו התוצאות ונמצא גידול שפיר בראשה. "את הידיעה קיבלתי מרופאת המשפחה שלי באמצע יום העבודה. הרופא הסביר לי שהגידול נמצא בבלוטת יותרת המוח, כך שהסכנה פחותה".
למעשה, גידול שפיר שאינו מפעיל לחץ על הרקמות הסובבות ולא גורם לתסמינים, עשוי להישאר לא מזוהה במהלך החיים או לחלופין להתגלות במקרה, כך שאפשר לעבור תקופת חיים שלמה מבלי לדעת עליו בכלל. כאשר הגידול לא משפיע על תפקוד הגוף, ייתכן שלא ידרוש טיפול מעבר למעקב תקופתי.
כחצי שנה לאחר הגילוי על הגידול, התחיל הריונה הראשון של מוריאל. "את ההיריון הראשון עברתי ללא כאבים אבל אחריו התחלתי לחוש כאבים מידי פעם. בהיריון השני, הכאבים התחילו להתגבר. היו לי כאבים חזקים בפנים אז הפנו אותי לבדיקה בבית החולים. אבל הגידול לא גדל באופן משמעותי. לאחר התייעצות עם מומחים, הוחלט שעל אף התחושות, לא אעשה ניתוח אלא אשאר במעקב".
הבעיה החלה כאשר נכנסה להיריון השלישי ומצבה התדרדר. "במהלך ההיריון הזה השתנה הכל", היא מתארת. "סבלתי מכאבי ראש ברקות שהתפשטו לאף, ללחי ולצוואר. לא תפקדתי כמעט בכלל, ועכשיו היו לי שני ילדים לדאוג להם ובעל מגויס. הרופא המלווה הסביר שקצב הגדילה של הגידול היה מהיר והוא התקרב בצעדי ענק לעצב הראייה. הגידול לחץ מאוד, מה שהשפיע על הכאבים הבלתי נסבלים. היו לי ימים שלמים בהם בליתי במיטה בלי יכולת לעשות דבר. כל פעולה פיזית כמו להלביש את הילדים או לקחת אותם למסגרות הייתה קשה ולוותה בכאבים עזים. המשפחה שלי ושל גיא גרים במרכז, כך שהחברים במושב שלנו הפכו להיות משפחה אחת גדולה. הם ידעו לזהות את הימים הקשים ולקחת את הילדים כדי שאוכל לנוח".
"בזמן ההיריון הגידול רק הלך וגדל והחל ללחוץ על עצבי הראייה, מה שסיכן את מוריאל בעיוורון", מסביר ד"ר סמואל מוסקוויסי, מנהל יחידת ניתוחי בסיס גולגולות ובלוטת יותרת המוח בהדסה. "במהלך ההיריון מסוכן לנתח, מכיוון שיכולה להתפתח פתאום לידה דחופה או שעשויה להתעורר סכנה לעובר. ולמרות זאת, לא יכולנו לחכות עד סוף ההיריון כי הוא כשלעצמו היה מסכן אותה. בתהליך עצמו היו למוריאל חששות, באופן טבעי. היא כמובן רצתה לדעת כמה הניתוח יכול לסכן אותה עצמה אבל יותר מהכל היא דאגה לעובר. השילוב של החשש מהעיוורון, יחד עם גידול שהולך ומתפתח בנוסף להיריון היה שילוב מורכב. למרות זאת, יחד עם מוריאל הבנו שאין מנוס מניתוח".
"מוריאל והעובר היו המטופלים שלנו ביחד", מסביר ד"ר מוסקוויסי. "בניתוח עצמו, יחד עם פרופ' רון אלישר, מנהל האגף לאף אוזן גרון וניתוחי צוואר, נכנסנו עם מצלמה אנדוסקופית דרך האף וניווטנו אל המוח וכך קיבלנו גישה לבסיס של הגולגולת. כשיכולנו לראות בבירור, בזהירות רבה, עם צוותים מכל התחומים הנדרשים, פתחנו את הגולגולת באזור בלוטת יותרת המוח וביצענו כריתה מלאה של הגידול".
"רמת הלחץ בחדר הניתוח הייתה גבוהה", הוא מעיד, "לאחר 4 שעות של עבודה מרוכזת הניתוח עבר בהצלחה. סגרנו את האזור ממנו נכנסנו עם מתלה מיוחד כדי למנוע דליפה של CSF – נוזל המוח והשדרה – וסיימנו את הניתוח כשאנחנו שבעי רצון. הגידול הוסר בשלמותו והעובר נח בשלווה ברחם אמו", הוא מסביר בחיוך.
"הייתי מלאת הקלה כשהכאבים פסקו. ממצב של חוסר תפקוד מלא, הרגשתי אחרי הניתוח שאני יכולה ליהנות משאר חודשי ההיריון ולחוות אותו כמו שצריך. איכות החיים שלי עלתה באופן משמעותי", מספרת מוריאל. כחצי שנה לאחר מכן, חזרה להדסה – הפעם כדי ללדת את ילדה השלישי. "הלידה עברה באופן מצוין. היא הייתה טבעית ומהממת וכך גם ההחלמה ברוך השם. החלק הכי מרגש היה לשלוח תמונה שלי ושל התינוק לד"ר מוסקוויסי שניתח אותי והציל את חיי", היא מספרת בחיוך.
כשבוע לאחר מכן נערכה ברית מילה לבנם של מוריאל וגיא. בחירת שמו של בנם הייתה מחושבת וייחודית וכללה מרכיבים הן מהמלחמה והן מהמסע שלהם סביב המחלה. "בתהליך טרום ניתוח בהדסה", אומרת מוריאל, "בעוד אני וגיא בדרך לבדיקת MRI, דיברנו על התקופה האחרונה, על החשש מהניתוח, ההשפעה שלו על התינוק ואיך הוא ישרוד אותו".
"תוך כדי שיחה עלה דיון על בחירת השם", היא ממשיכה. "ואז, כמה דקות לפני שנכנסתי ל-MRI, במסדרון בית החולים, שאלתי את גיא: 'מה דעתך על השם ייטב? שיעשה לנו טוב קצת בתקופה הזו'. לא סיימתי את המשפט וגיא קיבל הודעה מהחבר הטוב שלו, איתן חקק, שנמצא במילואים בדרום. 'פתחנו פה חמ"ל של תפילות על מוריאל לקראת הניתוח, ה' הוא טוב מטיב לכול. ייטיב איתכם'. קראנו את ההודעה והבנו שזה סימן".
"הניתוח עבר בהצלחה רבה ואנחנו מרגישים נס גדול שייטב איתנו בריא ושלם לאחר פרוצדורה רפואית שלא עושים בדרך כלל לנשים במהלך היריון", מסכמת מוריאל. "הרגשנו עטופים על ידי הקב"ה ושליחיו בהדסה, שקיבלנו השגחה ויחס VIP מכולם. עכשיו, אחרי שייטב שלנו הגיח לעולם, אנחנו ממשיכים למסע המשפחתי הבא שלנו".
