מערכת הבריאות הלאומית של אנגליה חשפה השבוע כי אחד מכל שמונה שיחות טלפון שנעשו במסגרת התוכנית "חוק מרתה", הביאו למענה טיפולי שהצליח להציל חיים.
התוכנית מאפשרת לחולים שמצבם מידרדר במהרה ולבני משפחותיהם חסרי האונים, להתקשר למספר טלפון ייעודי בבית החולים ולבקש סקירה דחופה מצוות טיפול נמרץ. מרופה מילס, עורכת בכירה במגזין "הגרדיאן", החלה לקדם את התוכנית המדוברת על מנת להנציח את בתה מרתה ולתקן את אותה מערכת הבריאות שגרמה למותה המוקדם.
מרתה מילס בת ה־13 פצעה את הלבלב כשנפלה מהאופניים בשנת 2021. היא הייתה צפויה להחלים די במהירות, אך בשל זיהום קטלני היא נפטרה בבית החולים קינגס קולג' ימים ספורים לאחר שאושפזה. מרופ מילס ופול לייטי, הוריה של הילדה שהביעו דאגה עמוקה לאורך כל הטיפול, האשימו ברשלנות את צוות הרופאים של בית החולים, בטענה כי הם סירבו בתוקף להעביר את הילדה לטיפול נמרץ למרות מצבה הקשה. תחקיר שנערך באותה השנה, קבע כי הם צדקו: טיפול מדויק יותר, יכול היה להציל את מרתה.
I’ve been thinking about this piece for a year. There’s so much more I could say. The only thing that matters is that Martha should be alive today…
‘We had such trust, we feel such fools’: how shocking hospital mistakes led to our daughter’s death https://t.co/DzNearcQeQ
— Merope (@meropemills) September 3, 2022
"לאורך כל התקופה שמרתה הייתה בבית החולים, לא עזבנו אותה לרגע", כתבה אמה מרופה בגרדיאן. "לא היה רופא אחראי אחד שטיפל בה, אף אחד לא חש צורך להתעניין בה – אנחנו היינו היחידים שזיהו שינויים במצבה הבריאותי. כל יום, כשרופא אחר היה מגיע לביקור במחלקה, שאלנו שאלות – אך לא קיבלנו תשובות. בדיעבד הרופאים טענו כי השאירו אותנו באפלה כדי למנוע מאתנו דאגה מיותרת, אבל האמת היא שהם לקחו מאיתנו כל יכולת לדרוש טיפול מתאים יותר עבור הילדה שלנו".
מתוך המשבר הגדול בחייה, מרופה החליטה שאף ילד אחד לא ימות באנגליה בשל רשלנות רפואית. "בית החולים שטיפל במרתה פעל מתוך תרבות של שליטה, היררכיה וביטחון עצמי מופרז", היא כתבה. "אחת מהמסקנות מסיפורה של מרתה היא שככל שלחולים תהיה יותר יכולת לאתגר את התרבות הזו, כך מערכת הבריאות שלנו תהיה בטוחה יותר".
כך נולד "החוק של מרתה" – מיזם שמטרתו לאפשר למטופל לקבל חוות דעת שנייה מצוות מוסמך, במידה ויחוש כי הטיפול שהוא מקבל אינו מדויק או מספק.
שלוש שנים אחרי, הנתונים מרחיקי לכת: מתוך 573 השיחות שנקלטו על ידי המערכת בחודשי ספטמבר ואוקטובר, 286 (כלומר מחצית מהן) הביאו לבחינה מחודשת באשר למצבו הבריאותי של החולה, מה שהוביל לשינוי בטיפול ובחלק מהמקרים – למעבר לטיפול נמרץ. "ברור לי שאם ניישם את חוק מרתה בכל בתי החולים במדינה, נוכל להציל את חייהם של עוד אלפי אנשים", אמרה השבוע מרופה בריאיון לרדיו BBC, לאחר שנחשפה בעצמה לנתונים המרהיבים.
אם הרופאים הפגינו סקפטיות מסוימת בנוגע ליעילות ואפקטיביות המיזם, המטופלים דווקא קיבלו בחיוב את מה שהגדירו פה אחד כ"שיפור משמעותי בבטיחות הטיפול". גם רייצ'ל פאואר, מנכ"לית הארגון Patients Association, אמרה כי "נתוני חוק מרתה מראים מה קורה כששירותי הבריאות באמת מקשיבים לחולים ולבני משפחותיהם". היא הדגישה: "כל מטופל חייב להיות שותף שווה בכל ההחלטות שקשורות למצבו הבריאותי. דווקא קולו, הוא זה שיכול לעשות את ההבדל בין חיים ומוות".
פול וויטינג, מנכ"ל הארגון לבטיחות חולים Action Against Medical Accidents, התייחס גם הוא למיזם המדובר וטען כי "הנתונים הראשוניים מראים שבשיעור של אחד מתוך חמישה חולים, מימוש הזכות שלהם הוביל לשינוי בתוכנית הטיפול. החולים ובני משפחותיהם צריכים להישמע על ידי אנשי מקצוע". סטיבן פאוויס, ראש מערכת הבריאות הלאומית של אנגליה, שיתף: "חוק מרתה מהווה שינוי חשוב ביותר שנעשה בשנים האחרונות – אנו שמחים לעודד את המיזם ולראות כיצד הוא ישפיע על בריאות הציבור".
