החורף הגיע וכולנו מצוננים. לשם כך יש שפע של תרופות ללא מרשם להצטננות, אך חלקן נושאות סיכונים משמעותיים, והיעילות שלהן מוטלת בספק. למשל פנילאפרין, מרכיב פעיל בתרופות נפוצות להצטננות שה-FDA מציע להסיר משום שאינו יעיל כאשר נלקח דרך הפה. גם תוספי צמחים, כמו סמבוק שחור, פופולריים אך מעוררים ספקות.
אבל בין שלל טבליות המציצה ותרופות ההצטננות בבית המרקחת, ניתן למצוא טיפול בסיכון נמוך שעשוי לעזור באמת: מכשירי שטיפת אף.
מהי שטיפת אף?
שטיפת אף היא שיטה לשטיפת מעבר האף במי מלח, המסייעת בהסרת ליחה ולכלוך, בלחות המעברים האפיים ובהפחתת נפיחות הנגרמת מהצטננות. זהו אחד הטיפולים הלא-תרופתיים הנחקרים ביותר לתסמיני אף, כולל זיהומים בדרכי הנשימה ואפילו אלרגיות. מדובר בטיפול זול, בטוח ומומלץ על ידי האקדמיה האמריקאית לאוטולארינגולוגיה, הסמכות המובילה בבריאות הסינוסים.
מספר מחקרים קטנים מצביעים על כך ששטיפת אף עשויה לעשות יותר מהקלה על תסמינים: היא עשויה לקצר את משך ההצטננות ולהפחית את רמות נגיף ההצטננות במעברי האף. עם זאת, יש צורך בניסויים גדולים יותר כדי לאשר ממצאים אלו באופן חד-משמעי.
כיצד לבצע שטיפת אף?
אם מעולם לא ניסית שטיפת אף, זה עשוי להרגיש מעט מוזר בהתחלה. אבל כל מה שתצטרך הוא מכשיר לשטיפת אף – כמו נטי פוט (Neti Pot) או בקבוק לחיץ, מים סטריליים – מזוקקים או מורתחים (ולאחר מכן מקוררים), סודה לשתייה ומלח.
מערבבים את המים, הסודה לשתייה והמלח יחד כדי ליצור תמיסת מי מלח (יש לערבב כשלוש כפיות מלח שאינו מיוד עם כפית אחת של סודה לשתייה; לקחת כפית אחת מהתערובת ולהמיס אותה בכוס מים).
בעמידה מעל הכיור, יש להטות את הראש לצד ולמזוג את התמיסה מנטי פוט לנחיר העליון.
נושמים ברוגע דרך הפה. מי המלח ימלאו את המעברים האפיים ואת הסינוסים, יחצו מאחורי מחיצת האף וייצאו מהנחיר התחתון אל הכיור. חוזרים על הפעולה בצד השני. בסיום, יש לקנח בעדינות את האף כדי להסיר ליחה ושאריות מי מלח.
כיצד שטיפת אף מועילה?
שטיפת אף עשויה להקל על תסמיני הצטננות בכמה מנגנונים. במהלך הצטננות, התאים המייצרים ריר בסינוסים פועלים בעומס יתר. עודף הריר סותם את מעברי האף ופוגע בתפקוד של הריסים (cilia), תאים דמויי שיער שמעבירים ריר ומנקים נגיפים מזיקים מהאף. שטיפת אף במי מלח ממיסה את הקשרים בין מולקולות הריר, מסייעת בסילוקו ומשקמת את תפקוד הריסים.
באיזו תדירות יש לבצע שטיפת אף?
החוקרים עדיין לא קבעו תדירות אידיאלית לשטיפת אף. עם זאת, מספר מחקרים בדקו תדירות של שתיים עד ארבע שטיפות ביום. ההמלצה היא להשתמש בשטיפת אף בהתאם לצורך להקלה על תסמינים, אך להפסיק אם מופיע חוסר נוחות או דימום.
מה עדיף: נטי פוט או בקבוק לחיץ?
אין נתוני מחקר קליניים מבוססים שמשווים בין נטי פוט לבין בקבוק לחיץ לשטיפת אף. עם זאת, סימולציות חישוביות מספקות רמזים לגבי זרימת הנוזלים בכל שיטה. נטי פוט יעיל יותר בהובלת מי מלח אל הנחיר הנגדי, בעוד שבקבוק לחיץ מספק זרימה חזקה יותר וכיסוי שטח נרחב יותר בתוך אותו נחיר.
הדבר החשוב ביותר הוא לבחור את המכשיר שנוח ויעיל עבורך, מה שעשוי לדרוש ניסוי של אפשרויות שונות.
האם יש סיכונים?
באופן כללי, שטיפת אף היא שיטה בטוחה מאוד ובדוקה לאורך ההיסטוריה. השיטה החלה לפני אלפי שנים בהודו, באמצעות כלי דמוי קומקום המכונה נטי פוט. למעשה, המילה "נטי" מקורה בסנסקריט ומשמעותה "ניקוי אף".
עם זאת, יש לנקוט במספר אמצעי זהירות: חשוב מאוד לבצע שטיפת אף אך ורק עם מים מורתחים, מעוקרים או מזוקקים. למרות שהמים בברז בטוחים לשתייה, הם עלולים להכיל מיקרואורגניזמים מסוכנים כמו Naegleria fowleri, המכונה "אמבה אוכלת-מוח", ולכן אין להשתמש בהם לשטיפת אף אלא אם הם עברו הרתחה.
כמו כן, חשוב לנקות היטב את מכשיר שטיפת האף בין שימוש לשימוש עם סבון ומים (חלק מהנטי פוטים ניתנים לשטיפה במדיח כלים – יש לבדוק את הוראות היצרן).
מתי יש להימנע משטיפת אף?
אם יש לך דלקת אוזניים או שמעברי האף שלך חסומים לחלוטין, אין לבצע שטיפת אף. אנשים הנוטים לדימומים מהאף צריכים לשקול את הסיכונים והיתרונות של שטיפת אף עם רופא.
ישנם מקרים נדירים נוספים שבהם אין לבצע שטיפת אף, כולל מומים מולדים מסוימים, אך באופן כללי, רוב האנשים יכולים להשתמש בה בבטחה.
בנוסף, יש לנקוט זהירות לפני שמנסים זאת על תינוקות קטנים: אמנם קיימות עדויות ליתרונות של שטיפת אף בילדים, אך מומלץ להתייעץ עם רופא לפני ביצוע שטיפת אף לתינוקות מתחת לגיל 9 חודשים.
