בוועדת הבריאות של הכנסת יתקיים היום (יום ב'), דיון בעניין סיום ההיקשרות עם ארגון הבריאות העולמי (WHO) ופרישה ממנו, זאת על רקע הכרזות הפרישה מהארגון בזירה הבינלאומית מצד שתי בעלות הברית החשובות של ישראל – ארה"ב (שהכריזה על פרישה ב-20 בינואר השנה) וארגנטינה (שהכריזה על מהלך דומה ב-5 בפברואר), וכן דיונים מעמיקים שמתקיימים במדינות נוספות בהן איטליה, בריטניה, שווייץ, אוסטרליה, סלובקיה ואחרות. את הדיון יזמו תשעה עשר חברי כנסת מהליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית.
הנימוקים העיקריים לפרישת המדינות מהארגון, טוענים חברי הכנסת, צריכים לעורר את המודעות גם בישראל. לדבריהם, להמשך החברות בארגון השלכות שלא ניתן להתעלם מהן. כך לדוגמא: פגיעה בריבונות הלאומית, בכלכלה ובניהול משאבי המדינה וכן התערבות במנגנוני קבלת ההחלטות של הממשלה. זאת מאחר והשינויים שמנסה הארגון להוביל מקנים לו סמכויות שחורגות מתפקידו המקורי כגוף מתאם בענייני בריאות, והופכים אותו לגורם בעל השפעה ישירה על קבלת ההחלטות בתוך המדינות החברות. הארגון אף מחייב את המדינות החברות בו להקצות משאבים נרחבים ללא החזר מספק, הן במישרין והן בעקיפין.
זאת ועוד – חברות בארגון משמעה סיכון ביטחוני משמעותי, לרבות חיוב המדינה להתחייבויות שנדחו בעבר, כיוון שהחברות בארגון מטילה על ישראל בין היתר מחוייבות משפטית ומוסרית לפעול על פי המלצותיו ומדיניותו. עניין זה משמעותי במיוחד לאור ההטייה האנטי-ישראלית של הארגון שבאה לידי ביטוי גם במהלך מלחמת "חרבות ברזל", כאשר תקף הארגון את פעולות ישראל בעזה בהצהרתו ב-14 באוקטובר 2023. בין היתר נכתב כי הארגון "מגנה בתקיפות את ההנחיות החוזרות של ישראל לפנות 22 בתי חולים שבהם מטופלים יותר מ-2000 מאושפזים בצפון הרצועה" וקראה לישראל לחזור בה מיידית מההנחיה להתפנות "כדי להגן על הבריאות ולמנוע סבל". הארגון לא גינה את חמאס על פעולותיו הרצחניות ולא קרא להחזרת החטופים והשבויים.
לקראת הדיון שלח הפעיל החברתי דוד שולדמן מסמך ובו נימוקים נוספים התומכים במהלך הפרישה. הוא טוען כי ארגון הבריאות העולמי פועל בניגוד עניינים אינהרנטי על בסיס העובדה כי הארגון נשען על תרומות ממדינות, ארגונים, קרנות פרטיות וכן חברות הפארמה הגדולות בעולם. תלותו בתרומות אלה היא קריטית לקיומו, ומאז הכרזת ארה"ב על הפסקת תמיכתה בתקציב הארגון, תלותו בשאר התורמים גדלה.
המשך חברותה של ישראל בגוף בעל הטיה אפשרית לרצון תורמיו, המשפיע רבות על בריאות הציבור, הופך את ישראל לחלק מגוף הנגוע באינטרסים מסחריים ולא רק פוליטיים, המונע מאינטרסים שאינם בהכרח מקצועיים גרידא בתחום הבריאות.
ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) הגישה לוועדה מסמך ובו היא מפרטת את חשיבותה של החברות הישראלית בארגון הבריאות העולמי והביעה את התנגדותה למהלך פרישת ישראל ממנו. הר"י טוענת כי מהלך כזה "עלול לגרום לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה ובריאות תושביה וביכולת המדינה לשתף פעולה עם גופי בריאות עולמיים". הם מציינים גם כי ישראל נהנית רבות מחברותה בארגון הבריאות העולמי, החל מגישה למידע רפואי, שותפות במחקרים ופיתוחים ישראליים, ושת"פ בינלאומי, דרך חיזוק מעמדה הדיפלומטי ועד תמיכה רפואית בעיתות חירום. פרישה מהארגון, לדידם, תפגע בזמינות המידע הרפואי, תפחית את השפעת ישראל במדינות הבריאות העולמית, ותבודד אותה ממערכות מחקר, חיסונים, תרופות, מחקרים ותקינה רפואית בינלאומית. לכן, מסכם נייר העמדה, שמירה על החברות ב-WHO היא אינטרס לאומי משמעותי.
כזכור, ב-20 בינואר 2025 חתם הנשיא טראמפ על צו המודיע על כוונתה של ארצות הברית לפרוש מארגון הבריאות העולמי. הצו מורה למזכיר המדינה האמריקאי להקפיא כל העברת כספים, תמיכה או משאבים לארגון, וכן להחזיר לארה"ב עובדים אמריקאים המועסקים בארגון. בצו מופיעים נימוקי הפרישה מהארגון, בראשם הטענה לפיה כשל בהתמודדות עם מגפת הקורונה. בנוסף לכך נטען, כי הארגון מטיל על ארה"ב דרישות תשלום בלתי הוגנות, נתון להשפעות פוליטיות מצד המדינות החברות ואינו מצליח ליישם רפורמות חיוניות.
ארה"ב נמנית על המדינות המייסדות של ארגון הבריאות העולמי, לצד 193 מדינות נוספות. פרישת ארה"ב מהארגון תפגע בין היתר ביכולתו לממן את פעולותיו, בשיתוף הפעולה של הארגון עם מומחים ומוסדות מקצועיים בארה"ב, ועלולה לפגוע ביכולתו להתמודד עם מצבי חירום בריאותיים עולמיים.
