מדענים אמרו אתמול (רביעי) כי פיתחו את קוצב הלב הזעיר ביותר בעולם, מכשיר זמני לוויסות קצב הלב הקטן מגודל של גרגר אורז, שניתן להזרקה ולשליטה באמצעות אור לפני שהוא מתמוסס. למרות שהמכשיר רחוק עדיין מספר שנים מניסויים בבני אדם, הקוצב האלחוטי הוכר כ-"פריצת דרך משנת-חיים" שעשויה להוביל להתקדמות גם בתחומים רפואיים נוספים.
מיליוני אנשים ברחבי העולם נעזרים בקוצבי לב קבועים, אשר שולחים פולסים חשמליים כדי לוודא שליבם פועם בצורה תקינה. צוות החוקרים שעומד מאחורי המכשיר החדש, בראשות מדענים מארצות הברית, אמר כי הם מונעים מהרצון לעזור לאחוז אחד מהילדים, הנולדים עם מום לבבי מולד וזקוקים לקוצב לב זמני בשבוע שלאחר הניתוח. הקוצב עשוי גם לסייע למבוגרים להחזיר את קצב הלב לתקינותו בעת החלמה מניתוח לב.
כיום, קוצבי לב זמניים מצריכים ניתוח לתפירת אלקטרודות לשרירי הלב, עם חוטים המחוברים למכשיר המוצמד לחזהו של המטופל. כאשר קוצב הלב כבר אינו נחוץ, רופאים או אחיות שולפים את החוטים, פעולה העלולה לגרום לנזק. ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שהלך על הירח, מת מדימום פנימי לאחר שהוסר ממנו קוצב הלב הזמני בשנת 2012.
אך קוצב הלב החדש שפותח הוא אלחוטי. ועוביו מילימטר אחד בלבד ואורכו 3.5 מילימטרים, כך שהוא יכול להיכנס לתוך מחט של מזרק. הוא גם תוכנן כך שיתמוסס בתוך הגוף כאשר כבר אינו נחוץ, מה שמונע מהחולה את הצורך בניתוח פולשני.
"קפיצת מדרגה משמעותית"
הקוצב מצורף למדבקה רכה הנלבשת על חזהו של המטופל, כך לפי מחקר שתיאר את המכשיר בכתב העת Nature. כאשר המדבקה מזהה פעימות לב לא סדירות, היא מקרינה אותות אלקטרומגנטיים שמעבירים לקוצב את ההוראה באיזה קצב עליו לגרות את הלב.
הקוצב מופעל באמצעות מה שנקרא "תא גלווני", אשר משתמש בנוזלי הגוף כדי להמיר אנרגיה כימית לפולסים חשמליים שמגרים את הלב. עד כה, הקוצב פעל ביעילות בניסויים על עכברים, חולדות, חזירים, כלבים ורקמות לב של בני אדם במעבדה, כך לפי המחקר.
המחבר הבכיר של המחקר, ג'ון רוג'רס מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארצות הברית, אמר ל-AFP כי הוא מעריך שהקוצב יוכל להיבחן בבני אדם בתוך שנתיים עד שלוש. המעבדה שלו הקימה סטארט-אפ שמטרתו לקדם יעד זה, הוסיף. בעתיד, הטכנולוגיה העומדת בבסיס ההמצאה עשויה גם "ליצור אסטרטגיות ייחודיות ורבות עוצמה להתמודדות עם אתגרים חברתיים בתחום הבריאות האנושית", אמר רוג'רס.
בוזאי טיאן, שמעבדתו באוניברסיטת שיקגו פיתחה גם היא קוצבי לב המופעלים באור אך לא הייתה מעורבת במחקר הנוכחי, כינה זאת "קפיצת מדרגה משמעותית". "קוצב הלב החדש הזה הוא פריצת דרך משנת-חיים בטכנולוגיה הרפואית", אמר ל-AFP. "זו תפנית מהותית בתחום הקיצוב הזמני והרפואה הביואלקטרונית, הפותחת אפשרויות הרחק מעבר לקרדיולוגיה — כולל חידוש עצבי, ריפוי פצעים והשתלות חכמות משולבות".
מחלות לב הן סיבת המוות המובילה בעולם, כך לפי ארגון הבריאות העולמי.
