אלמה אברהם, 84, נחטפה מביתה בנחל עז
אלמה רוב חייה הייתה קיבוצניקית ולקיבוץ נחל עוז עברה בסוכות 1974. "היא נחטפה משם בסוכות 2023, בדיוק 49 שנים אחרי שהגיע לשם", מספר בנה אורי רביץ. לימים התחתנה בפעם שנייה עם חבר נחל עז, שהתאלמן ונותר עם שני ילדיו הקטנים. "היא הייתה אמא שלהם. מהנישואים השניים נולד עוד אח ויצא שהיא גידלה חמישה ילדים, על אף שהיא לא זו ילדה את כולם".
אורי מספר על אישה יצירתית עם ידיים טובות. "כל השנים עשתה דברים עם הידיים שלה. כשהתבגרה התעסקה בקרמיקה ולאחר שהתעייפה מלטפל בגינתה, היא הקימה גינה שלמה שעשויה מפרחי קרמיקה מסביב לביתה. כל פרח היא יצרה לבד". את אימו שעברה חיים לא פשוטים. הוא מגדיר כעוף החול: "יש אנשים שהקושי עושה אתם נוקשים ואצלה קרה ההפך. זו אישה מאד אהובה. אני עזבתי את הקיבוץ לפני 26 שנים וכל כך הרבה אנשים עברו שם וסיפרו על הקשר שהיה להם עם אמא. היא בן אדם שקיבל כל אחד. החום שלה עובר לאנשים".
בנה חי במדריד ובתקופת החגים הגיע לביקור בארץ. "אני מגיע כל חמישה שבועות לביקור, ומקפיד להגיע אל אמא. הייתי אמור לנסוע בתשיעי באוקטובר, אבל כמובן שלא חזרתי. זה כל יום. ראיונות לתקשורת, פגישות עם דיפלומטים ושגרירים. פעמיים הייתי במשרדים של הצלב האדום. אני פשוט עובד בזה והחיים שלך נעצרים. אותה חטפו וגם אותנו, כל מי שיקיריו נמצאים שם – נחטף מחייו", אורי משתף.
מאז השבת השחורה הולכים איתו שני משפטים מהשיחות האחרונות עם אימו. "הגעתי אליה שבוע לפני לביקור ופתאום היא יצאה החוצה ואמרה לי, 'אתה יודע, אתה צריך לכתוב'. צחקתי ואמרתי: 'את חושבת שאת אמא של דוד גרוסמן, מה פתאום לכתוב?!' והיא ענתה לי "אתה נורא יצירתי ויש לך חיים מעניינים". היא אמרה שיש לי חיים מעניינים והם באמת נהיו ככה. זה מהדהד לי מאז". המשפט השני נאמר ביום שישי בערב. "דיברנו לפני שהלכתי לישון וסיפרתי לה על כל מיני דברים שפתרתי והסתדרתי, והיא אמרה לי 'זה פשוט מדהים, אתה תמיד תסתדר'. אלו המשפטים שמלווים אותי מאז".
אורי מספר שמאז הכל קשה וכואב. "המדינה הפקירה את האנשים האלו. המחדל המטורף עוד יתברר ויישאל עד אחרון פרטיו על הקונספציה שהובילה כל השנים וההתעלמות מההזהרות. עברו 40 יום והם לא פה. הם חייבים לחזור וחייבים להיות פה. זה החוזה הכי בסיסי של המדינה עם האזרחים שלה, להגן עליהם ולהחזיר אותה. למדינת ישראל לא תהיה תקומה אם הם לא יחזרו. חונכנו על ערכים של פדיון שבויים וערבות הדדית, והם חייבים לחזור, כולם".
