אביתר דוד, 22, מכפר סבא, נחטף מהמסיבה ברעים
ביום שישי בערב אחרי ארוחת החג של שמחת תורה, יצא אביתר למסיבת הנובה. אמא שלו עוד הספיקה לדבר איתו בבוקר, והוא אמר לה ש"מפוצצים את המסיבה ויורים מעליהם", ההודעה האחרונה שהוא כתב הייתה שהם עוד מעט יוצאים ומאז התנתק הקשר. אחותו הקטנה, יעלה דוד משחזרת את בוקר השביעי באוקטובר. "העליתי ברשתות תמונה שלו עם המספר טלפון שלי כדי שאם מישהו ראה אותו או יודע פרטים עליו יוכלו להודיע לי. אחרי כמה שעות, באחת וחצי צהריים, מישהו שלח לי צילום מסך מתוך אחד הסרטונים שחמאס הפיצו בטלגרם, וככה גילינו שהוא נחטף".
עם יעלה אנחנו מדברים כשהיא עושה את דרכה לירושלים, במסגרת צעדת משפחות החטופים. "כשהיינו ילדים הוא גידל אותי, הייתי הולכת אחריו ועושה את הדברים המטומטמים שהוא עושה, הוא חינך אותי, היינו הולכים הרבה מכות ומשחקים", היא נזכרת. "אני יודעת שמי שאני היום זה מאד בזכותו".
היא מספרת שאביתר מנגן על גיטרה ומכנה אותו הפסיכולוג של החברים שלו. "תמיד נכון להקשיב ולייעץ, גם כשלו קשה הוא תמיד שם בשבילם. יש לו תכונה מיוחדת – הוא הבן אדם הכי רגוע שפגשתי בחיים, לא ראיתי אותו לחוץ פעם אחת בחיי. זה גם מתקשר לחטיפה, רואים בסרטונים שהוא נחטף בהם איך התכונה הזאת ממש יוצאת החוצה, שומר על קור רוח מדהים ונראה חזק. אנחנו ממש מקווים שזה משהו ששומר עליו שם".
אביתר היה אמור בעוד שישה ימים לטוס לתאילנד. "בזמן האחרון הוא עבד המון בשביל זה ותמיד היה יוצא שכשאנחנו נפגשים שהוא מקפיץ אותי לעבודה או שאני מסיעה אותו, ואז יש לנו את השיחות הכי טובות בעולם, שמשאירות אותי במצב רוח טוב באותו יום".
איך מתמודדת המשפחה?
"להורים קשה אבל הם מתמודדים. אמא שלי התחילה לאחרונה להתראיין ולצאת החוצה וזה עושה לה טוב, אבא שלי שראה את הסרטונים כועס על כך שהוא לא יכול להיות שם ולשמור על הילד שלו, זה שובר ממש. ואני מסתכלת על הפנים של אביתר כל הזמן, חושבת עליו".
איך נראים הימים מאז ההודעה על החטיפה?
"הזמן עובר מאד לאט, ומצד שני הכי מהר בעולם. 41 ימים אנחנו מהבוקר עד הלילה עובדים בזה. לפני שבועיים שלושה עילי אח שלי הגדול אמר לי,'את קולטת שאנחנו כבר שלושה שבועות 24/7 מתעסקים באביתר והוא לא פה בכלל?' זה מתאר מה שאנחנו עושים סביבו".
יעלה אומרת שאין בה כעס כלפי השרים והממשלה. "אין בי כעס בכלל, אני פשוט מקווה שהם עושים כל שביכולתם לשמור על החטופים שלנו בחיים ולעשות הכל להחזיר אותם, מעבר לזה, אני רוצה לסמוך עליהם", היא מציינת. ומוסיפה כי "אסור להתרגל למספר של מעל 230 חטופים, צריך לזכור שמאחורי כל תמונה יש עולם ומלואו, זה משהו שמאד חשוב לזכור בגלל המספרים העצומים האלו. אנחנו פשוט רוצים שכולם יחזרו הביתה כאחד, וכמה שיותר מהר".
