עומר שם-טוב, בן 21, נחטף מהמסיבה ברעים
מבין שלוש ילדיהם של מלכי ושלי שם-טוב, עומר הוא הקטן, וב-31 לאוקטובר חגג יום הולדת 21 בשבי. בבית הוא נקרא ילד שמש, אימו מכנה אותו "עומריקו צ'יקיטיקו" ובזמנו הפנוי עבד כמלצר בהרצליה.
בשמחת תורה נסע עם חברים למסיבת הנובה ונחטף לרצועת עזה. "הוא אוהב מוזיקה, אוהב את החיים, לבלות, אוהב חברים, אוהב לאהוב", מעידה אימו. "ילד שהוא חבר של כולם. שאני אומרת חבר של כולם זה אומר שיש לו חברים מהגן ועד אחרי הצבא, חברים לאורך כל הדרך. המגוון בא לידי ביטוי בחברים שלו, יש לו חבורות מהרבה מקומות. הסגנונות זה גם במוסיקה הוא מתחבר לשירים ים תיכוניים, אוהב פופ, ראפ, וטראנס".
את הבוקר היא פותחת אצלו בחדר. "אני קמה בבוקר ונכנסת אליו לחדר, החדר שלו עדיין מבולגן כמו שהוא עזב אותו שהוא הלך למסיבה. שמור לו שהוא יבוא לסדר, האור דולק, המאוורר מסתובב. אני קוראת שם תהילים, ושולחת לו אהבה, תקווה, ביטחון ויוצאת ליום ארוך".
"אני מתגעגעת. מתגעגעת לחיבוק שלו. בבוקר הוא היה קם אומר לי 'בוקר טוב מאמו' ונותן לי שלוש נשיקות. עומר הוא ילד שמרגישים אותו. לכל מקום שהוא נכנס, אי אפשר להתעלם ממנו, גם בנוכחות החיצונית אבל בעיקר בנוכחות הפנימית שלו. הוא ילד מאד חם, מחבק, מכבד, וכל הזמן אמר לי 'אמא אני אוהבת אותך'. אף אמא, לא בארץ ולא בעולם צריכה להרגיש את מה שאני מרגישה עכשיו. אני רק רוצה את הילד שלי בבית".
משפחת שם-טוב הם גם פעילים מרכזיים במטה החטופים. "כל היום עוברים מראיון לפגישה. היום הוא מאוד אינטנסיבי ומבורך, זה מאפשר להזיז הצידה את המחשבות והדאגות", מספרת שלי. "הזמן נעצר בשביעי באוקטובר בתשע בבוקר, זה היה הרגע האחרון שבעצם הוא יצר איתנו קשר ומאותו רגע שהזמן נעצר. אנחנו כבר 45 יום בתוך הסיוט הזה שנראה כמו יום אחד ארוך שלא נגמר, רכבת הרים רגשית שמשפיעה גם פיזית על הלך הרוח בגוף ובנפש. חברים שלו כל הזמן איתנו, מחבקים, אוהבים, דואגים, קשורים אליו מאד, מחכים שיחזור".
