פרננדו מרמן, בן 60, מכפר סבא
בשנות התשעים וללא משפחה, עלה פרננדו מרמן לארץ מארגנטינה. חיכו לו כאן שתיים מאחיותיו: קלרה מרמן וגבריאלה ליימברג. "הוא התאקלם מדהים בארץ", סיפרה לנו אחיינתו סיגל מעין קורן. "הוא דוד מדהים, הכי אוהב שיש, איש עם לב זהב ומלא בנתינה, מאד אהוב ויקר לליבי".
את פרננדו מכנים במשפחה "ננו" ובמקצועו הוא עוסק בריהוט. "כל דבר שהוא נוגע בו הוא יודע לתקן, איש עם ידי זהב. יש לו את אותו בסיס של נתינה כמו אמא שלי (קלרה מרמן שגם כן נחטפה, ע"ג)", סיפרה קורן. "כל מי שמבקש ממנו משהו, הוא נענה בחפץ לב. בלי לספור את עצמו, תמיד ייתן ויהיה בשביל האחרים. לקוחות שלו זוכרים אות ויצרו איתנו קשר ואמרו שהם מתגעגעים אליו. הבעלים של העסק אמרו שהחיים שלהם לא אותו דבר, שהם לא מסוגלים לעבוד".
היא תיארה אדם עטוף בחברים, שמסייעים גם בימים אלו, מאז ההודעה על חטיפתו. "הם מגיעים לכל ההצהרות, ובכל הזדמנות נמצאים אתנו באירועי התמיכה בשחרור החטופים, יש להם חולצות שלו ודורשים את השחרור שלו יחד איתנו".
בשבעה באוקטובר נסע פרננדו לאחותו קלרה ובן זוגה לואיס הר לביתם בקיבוץ ניר-יצחק, יחד עם אחותם גבריאלה ליימברג ובתה מיה ליימברג. חמשת בני המשפחה נחטפו לרצועת עזה. "הוא היה מגיע לבקר את אמא שלי כל שבועיים, בדרך כלל גם בסוף שבוע שאני והילדים היינו מגיעים ונפגשנו איתו יחסית הרבה", תיארה קורן. "פרננדו מגיע לכל האירועים המשפחתיים איתנו וימי ההולדת של הילדים שלי. מפנק, אוהב, מקסים".
ביום שישי שעבר היו אמורים לחגוג את יום הולדתה של קלרה. "התפקיד שלו אצלנו היה להיות אחראי על הבשרים. הוא אמור להכין את האסאדו, חלק מארוחת בשר המסורתית הארגנטינאית ביומולדת של אמא שלי. הילדים שלי יודעים שמי שעושה את האסדאו זה הוא".
