רובי וחגית חן מנתניה, ההורים של איתי חן מסתובבים עם שעון חול גדול במסדרונות הכנסת. בין הפגישות הם נעתרים לספר על בנם, שנחטף בשבעה באוקטובר מאחד מבסיסי צה"ל בעוטף עזה, ועד היום, לא הגיע ממנו סימן חיים.
איתי בן ה- 19, הוא בנם השני. "לאמצעי יש תפקיד מאד חשוב במשפחה", מציין רובי. חגית מוסיפה "יש לנו שלושה בנים, אורי איתי ואלון, הוא הסנדוויץ" שלנו, השוקולד בבית, מתוק, ילד חמוד". השניים מספרים על בחור מאד מוכשר, אתלטי ויפה. ספורטאי שאוהב לשחק כדורסל ואף שיחק כדורסל מקצועי עד גיל 18 ואוהב לטפס על קירות כמו הנינג'ות. "בוא נגיד שאם חשבנו שיום אחד נתפרסם, זה בזכותו שיהיה נינג'ה ישראל", מחייכת אמו.
הוריו של איתי מתארים נער שלא מתרגש בקלות. "הוא גבר כזה שהכל אצלו בנונשלנט", מציינת חגית ומספרת שחלמה עליו לאחרונה. "חלמתי עליו שהוא נכנס הביתה ואני יושבת במטבח והוא נכנס, אני שואלת אותו בהתפעלות "איתי, איך הגעת, מי, מה", לא מבינה מה קורה, והוא אומר לי "מה דאגת כל כך הרבה?!" זה איתי.
מסר מיוחד הם מפנים לאימהות. "אני אשאל את כל האימהות שקוראות אותנו עכשיו שאלה פשוטה, אתן יודעות איפה הילד שלכן ישן בלילה? כי אנחנו לא", אומר רובי. "אנחנו לא יודעים מה הוא אכל, מה הוא לבש, אם הוא התקלח אנחנו לא יודעים מה הוא נשם, לא יודעים מה קורה איתו ועם כל החטופים", ממשיכה חגית. "יש חיילים שהאימהות שלהן לא ראו אותן 73 ימים, האימהות נחנקות מזה שהם לא ראו את הילד שלהם כי הם היו בצבא ואני מקנאה, הלוואי והייתי רואה את הילד שלי אחרי שבעים ושלושה ימים.".
הם מצפים מהמנהיגים לקדם עסקה נוספת לשחרור יתר החטופים שבשבי החמאס. " אחרי 72 יום שאנחנו נמצאים בגיהנום מתהלך שלא נגמר, אנחנו אומרים לממשלת ישראל – אי אפשר להיות פאסיביים ולחכות. תהיו אקטיביים ושימו הצעה על השולחן, גם אם זו הצעה כואבת. אנחנו ראינו שרק בעסקאות חטופים חזרו בחיים"
רובי שמחזיק באזרחות אמריקאית כמו גם בנו איתו נפגש, במסגרת המאבק לשחרור החטופים, עם נשיא ארצות הברית ביידן, הוא ישן במאהל להחזרת החטופים שמול בסיס הקריה בתל אביב. "בעל כורחנו אנחנו משפחה אחת, גם כאלו שלא מגיעים וגם כאלו שחושבים אחרת אנחנו אותה משפחה, מכבדים את כולם לא חשוב מה הדעות הפוליטיות שלהם, כשבאו וחטפו אותם לא שאלו אותם למי הצבעתם". וחגית מוסיפה "יש את כל הקשת הפוליטית בין המשפחות של החטופים, זה בכלל לא עניין פוליטי".
