וויאג'ר 2, גשושית של נאס"א ששוגרה ב־1977 ועוצבה למשימה בת חמש שנים בלבד, הפכה לחפץ מעשה ידי אדם השני בהיסטוריה שהגיע לתווך הבין־כוכבי. לדברי מדענים בסוכנות החלל האמריקנית, מידע שנאסף מהמכשירים שבגשושית העיד שב־5 בנובמבר היא חצתה את ההליוספירה, מעין בועה של חלקיקים ושדות מגנטיים המקיפה את מערכת השמש.
הגבול שחצתה הגשושית האמיצה, המשייטת במרחק 18 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ, מכונה הליופאוזה. זהו מקום שבו רוח השמש מתערבבת בתווך הבין־כוכבי, בליל החלקיקים הפזורים בדלילות בין הכוכבים בגלקסיית שביל החלב שלנו. "זהו שוב ציון דרך מרגש במסע בן 41 השנים של וויאג'ר, שעד כה הספיקה לחקור כוכבים, את ההליוספירה וכעת את התווך הבין־כוכבי", אמר אד סטון, מדען בפרויקט וויאג'ר השוכן במכון הטכנולוגי של קליפורניה.
וויאג'ר 2 שוגרה ב־1977, 16 יום לפני תאומתה, וויאג'ר 1, שהגיעה לתווך הבין־כוכבי ב־2012. כלי מדידה ששמו "ניסוי פלסמה מדעי" (PLS) שנמצא על הגשושית מאפשר לחקור את טבעו של האזור הזה בחלל. הוויאג'ר 1 ממשיכה בדרכה בחלל הבין־כוכבי, אך מכשיר ה־PLS שלה חדל לעבוד כבר ב־1980.
שתי הגשושיות נועדו לחקר כוכבי הלכת צדק ושבתאי, אך המשך קיומן גם לאחר השלמת משימתן אפשר את חקירת אורנוס ונפטון, כוכבי הלכת החיצוניים ביותר במערכת השמש. שתיהן נושאות תקליטים מוזהבים שמתעדים צלילים, תמונות ודרישות שלום במגוון שפות, ומציגים את הגיוון והתרבות האנושית – למקרה שיום אחד ייתקלו הגשושיות בחוצנים.
הגשושיות טרם יצאו באופן רשמי ממערכת השמש, ששכבתה החיצונית ביותר, "עננת אורט", מורכבת מקרחונים קטנים שעדיין נמצאים תחת השפעת כוח הכבידה של השמש.
"רבים שואלים אותי, 'זהו זה, מבחינת הוויאג'ר? חציתם את ההליופאוזה, האם זה הסוף?'. התשובה היא בכלל לא. זו תחילתו של עידן חדש במדע ההליופיזיקה", אמרה ניקולה פוקס, מנהלת מחלקת ההליופיזיקה בנאס"א. "אנחנו בני מזל, מכיוון שיש לנו שני זקיפים אמיצים מאוד שעזבו את ההליוספירה, ובאמת מביטים על הצד השני של הגבול".
