נשיא ברזיל הבא, ז'איר בולסונרו, ייכנס לתפקידו השבוע עם הבטחות לשנות באופן קיצוני את כיוונה של ארצו ולהיפטר מתוכניות מדיניות רבות שהנהיג השמאל במדינה במשך עשרות שנות שלטון. אך אף שהפוליטיקאי הימני זוכה ל־75 אחוזי תמיכה לקראת כניסתו לתפקיד ב־1 בינואר, האתגרים העומדים בפניו רבים ומורכבים.
במישור הכלכלי, כוחה של ברזיל נמצא בייצוא סחורה, והיא עדיין נחלצת מהמיתון בשוק הסחורות, שמחק רבים מההישגים שקטפה בתקופת השגשוג. בולסונרו מינה לשר האוצר את פאולו גואדס, הדוגל בשוק החופשי, במטרה שיקדם רפורמות שיפחיתו את חובות העתק של ברזיל, בעיקר דרך הפרטה, שינויי מס ועידוד השקעות חוץ.

אחת הבעיות המורכבות ביותר תהיה קיצוץ מערכת הפנסיה, שאינה בת־קיימא. צעד כזה ידרוש שינוי גדול בחוקה, אך למפלגה החברתית־ליברלית של בולסונרו אין רוב בקונגרס, וכדי להעביר חקיקה היא תיאלץ לסמוך על בריתות זמניות עם מחוקקי הספסלים האחוריים בקואליציה האוונגליסטית, החקלאית והתומכת בנשיאת נשק של הנשיא הטרי. חברת הייעוץ Eurasia Group מציינת שהרפורמות הן "אתגר משמעותי". הגיבוי הציבורי עשוי לתת לבולסונרו את הכוח החקיקתי הנדרש, אם יקדם את החקיקה מוקדם בקדנציה – אך אפילו אז עליו לצפות ל"הרבה דרמה" בקונגרס.
"בולסונרו יתקשה ביישום האג'נדה הכלכלית שלו", מסכימה מאיירה רודריגז ולדז, יועצת כלכלית אמריקנית ומומחית לפוליטיקה באמריקה הלטינית בחברת MRV Associates. היא מוסיפה שהירידה החדה במחירי הנפט – מוצר ייצוא ברזילאי חשוב – וההאטה בסין, שהיא שותפת סחר בכירה, פגעו בהתקדמות הכלכלה הברזילאית.
בתחום הדיפלומטי, הכיוון הפוליטי החדש של ברזיל יתבהר במהרה. רבות מהעמדות צפויות לשאוב השראה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שבולסונרו הוא מאוהדיו. הנשיא לעתיד כבר אמר שיוציא את המדינה מאמנת ההגירה הבינלאומית של האו"ם, יחליט אם לפרוש מהסכמי האקלים בפריז, וכן יעביר את שגרירות המדינה לירושלים – כולן החלטות התואמות את צעדיו של טראמפ.
הוא גם עוין את מדיניות השקעות החוץ האגרסיבית של סין, ואמר שיעשה כל שביכולתו "במסגרת הדמוקרטיה" להתנגד לממשלות השמאל בקובה ובוונצואלה. "האם הוא מסתכן במתח מול ונצואלה כשהוא נוקט עמדה קשוחה?", תוהה ריאן לואיד, מומחה אמריקני ליחסים בינלאומיים ועמית פוסט־דוקטורט באוניברסיטת סאו־פאולו. "לבולסונרו ולצוותו אין ניסיון ביחסי חוץ. אם הם יעמדו בלב מאורע בינלאומי, ייתכן שזה ייגמר רע מאוד".
מבחינת הפוליטיקה הפנימית, שתי הבטחותיו המרכזיות של בולסונרו הן להיאבק בפשע הגואה בברזיל ולהכחיד את השחיתות הפוליטית הכרונית. איש הצבא לשעבר רוצה להקל בחוקים כדי שאזרחים "טובים" יוכלו להחזיק נשק באופן חוקי כדי להרתיע תוקפים חמושים. מנגד טענו המתנגדים לו שהמדיניות תיצור "מערב פרוע" במדינה שכבר כעת סובלת מכ־64 אלף מקרי רצח בכל שנה.
בתחום המאבק בשחיתות, בולסונרו מינה לשר המשפטים שלו את סר'יו מורו, שופט שהוביל חקירת שחיתות ענפה מאז 2014. אך לשחיתות בברזיל יש שורשים עמוקים, וכל ראיה שהיא קיימת גם בתוך מעגל המקרובים לבולסונרו – ויש האשמות בנושא שכבר נחקרות – עלולה לפגוע בתדמיתו.
יש החוששים שהמדיניות של בולסונרו, התומך באינטרסים חקלאיים ותעשייתיים על פני אינטרסים סביבתיים, עלולה לפגוע ביערות הגשם של ברזיל, "הריאות של כדור הארץ". לויד גם טוען שעתידה של ברזיל עומד בסכנה בשל התבטאויות הנוסטלגיות של בולסונרו בכל הקשור לתקופת השלטון של החונטה הצבאית במדינה, מ־1964 עד 1985: "בולסונרו אינו מדבר כמו דמוקרט, ומקורביו אפילו גרועים יותר. אם יהיו בעיות, זה יגרום לכאוס".