ישראל וארה"ב עזבו אתמול (יום ג') באופן רשמי את אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. מדובר בצעד האחרון של המהלך שהחל כבר לפני למעלה משנה בעקבות טענות להטיה אנטי-ישראלית. היציאה הינה פרוצדורלית בעיקרה, אך זו עדיין מכה לאונסק"ו, שהאמריקנים היו ממקימיו לאחר מלחמת העולם השנייה כחלק מהניסיון לשמר שלום עולמי. על כוונתו לנטוש את החברות בגוף, הודיע הנשיא טראמפ עוד באוקטובר 2017, וראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף אליו מיד לאחר מכן.
הארגון, שמקום מושבו בפריז, היה המוקד לגינויים חוזרים על היותו מוקד מרכזי להטיה אנטי-ישראלית, בעיקר לאחר שהעביר ביקורת על "הכיבוש" הישראלי במזרח ירושלים, הכריז על אתרים יהודים עתיקים כאתרי מורשת פלסטיניים וסיפק לפלסטינים חברות מלאה בארגון בשנת 2011. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, אמר אתמול שהמדינה "לא תהיה חברה בארגון שמטרתו היא לפעול במכוון נגדנו, והפך להיות כלי בידי אויביה של ישראל".
ארה"ב דרשה "רפורמות משמעותיות" בגוף שנודע בעיקר בשל תוכנית המורשת העולמית שלו, שאמורה להגן על אתרי תרבות ומורשת. כמו כן, בין מטרותיו המוגדרות של אונסק"ו יש את שיפור החינוך לנשים, שימור ההכרה בזוועות השואה והגנה על חופש התקשורת.
היציאה הרשמית לא תפגע קשות בארגון ברמה הכלכלית, מכיוון שהוא מתמודד עם קשיי מימון משמעותיים משנת 2011, כאשר ישראל וארה"ב הפסיקו לשלם את דמי חברותן בעקבות ההצבעה שצירפה את פלסטין כמדינה חברה. מומחים מעריכים שמאז, ארה"ב – ששילמה כ-22 אחוזים מתקציב הארגון – צברה כ-600 מיליון דולר בדמי חברות שלא שולמו, וזו הייתה אחת הסיבות שהנשיא טראמפ החליט לעזוב. חובותיה של ישראל לארגון עומדות על כ-10 מיליון דולרים.
מזכ"ל אונסק"ו, אודרה אזולאי, נכנסה לתפקידה זמן קצר לאחר שטראמפ הכריז על היציאה. אזולאי, בעלת מורשת יהודית-מרוקאית, הייתה אחראית להשקת האתר לחינוך בנושא השואה ובכללי החינוך נגד אנטישמיות הראשונים שפרסם האו"ם – מיזמים שניתן לראותם כניסיון להגיב לחששות ישראלים ואמריקנים. גורמים רשמיים טוענים שחלק גדול מהסיבות לנטישה שארה"ב הביאה כשיצאה מהארגון כבר לא רלוונטיים, וציינו שמאז, כל 12 ההחלטות שעברו באונסק"ו בנוגע למזרח התיכון התקבלו בקונצנזוס ישראלי-ערבי.
כרמל שאמה הכהן, ששימש כשגריר ישראל באונסק"ו, אמר בחודש אפריל שהאווירה הייתה "כמו בחתונה", זאת לאחר שחברות הארגון חתמו על החלטת פשרה נדירה בנושא "פלסטין הכבושה", החלטה שדיפלומטים באונסק"ו קיבלו כפריצת דרך אפשרית במתחים בין ישראל למדינות הערביות. אולם גם המסמך הזה העביר ביקורת קשה על ישראל, והמאמץ לא הספיק כלל כדי לשכנע אותה ואת ארה"ב לשקול מחדש את החלטתן לעזוב.
בשנים האחרונות, ישראל זעמה על החלטות חוזרות שהתעלמו והקטינו מחיבורה ההיסטורי לארץ הקודש והגדירו אתרים יהודיים עתיקים כאתרי מורשת פלסטיניים. מחלקת המדינה האמריקנית לא הגיבה למהלך בעקבות ההשבתה החלקית של הממשל.
מוקדם יותר, המחלקה מסרה לפקידים באונסק"ו כי בכוונת ארה"ב להישאר בקשר מסוים עם הארגון בתור "חברה משקיפה" בנושאים לא פוליטיים, כולל ההגנה על אתרי מורשת עולמיים, תמיכה בחופש התקשורת וסיוע למחקר ושיתוף פעולה מדעי. ייתכן שארה"ב תרצה לקבל רשמית את הסטטוס של מדינה משקיפה במהלך פגישות מועצת המנהלים של אונסק"ו באפריל הקרוב.
זוהי לא הפעם הראשונה שארה"ב עזבה את אונסק"ו. ממשל רייגן עשה את אותו הדבר בשנת 1984, מכיוון שראה את הסוכנות כמושחתת, אשר מנוהלת בצורה קלוקלת ומשמשת ככלי לאינטרסים סובייטיים. רק בשנת 2003 היא שבה להיות חברה בארגון, וכאמור, כעת פרשה ממנו שוב.
