"ישראל קיבלה את כל מה שביקשה כמעט", אמר השבוע גורם מדיני בכיר במטוסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שובו ארצה מברזיל. בפגישה של נתניהו ומזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו בברזיל הועלו, לדברי הבכיר, שמונה בקשות. שבע מתוכן נענו. הסוגיה היחידה שנותרה בלתי פתורה היא עסקת המטוסים עם קרואטיה.
על העסקה, בסך חצי מיליארד דולר, בין ישראל לקרואטיה, דווח במקור ראשון לראשונה באוגוסט האחרון. באותו שבוע קיצי יצאו שלושה מטוסי חיל האוויר הישראלי בדרכם לבסיס חיל האוויר פלאסו בקרואטיה. זו הייתה טיסה חריגה מאוד בכל קנה מידה. האירוע שלכבודו המריאו מטוסינו היה מטס הצדעה לרגל היום שבו מציינים הקרואטים את "מבצע סופה", הנחשב למהלך המכריע שהביא להקמת קרואטיה העצמאית לפני 23 שנים. אבל "מבצע סופה" הוא גם חלק בלתי נפרד ממלחמות הבלקן, אירוע בעייתי בעל מאפיינים ברורים של טיהור אתני, שבמהלכו גורשו מקרואטיה אלפי סרבים ובתוכם יהודים זקנים ששרדו את השואה.
מאז הקרואטים שולחים בעקשנות בלתי מתפשרת הזמנות לנציגי הסגל הדיפלומטי להשתתפות באירועי יום הניצחון, ושנה אחרי שנה נמנעת הקהילה הבינלאומית, ברובה הגדול, מלהגיע. כך נהגה עד כה גם מדינת ישראל. שגרירת ישראל בזאגרב, זינה קלעי־קלייטמן, שלא הגיעה לטקס בשנים קודמות, נעדרה ממנו גם הפעם. לא זו בלבד שמדובר כאמור באירוע בעייתי שמדינות העולם מדירות עצמן ממנו, בין ישראל לקרואטיה יש שאלות היסטוריות בלתי פתורות גם ביחס להכרתה של מדינה זו בפשעיה של מדינת הבובות הקרואטית כלפי היהודים במלחמת העולם השנייה.
קרואטיה היא אמנם מדינה ריבונית, לגיטימית וחברה בברית נאט"ו, וישראל מקיימת עימה קשרי ידידות ומסחר, אבל לא ברמה המצדיקה מחווה של ידידות ואינטימיות כמו השתתפות במטס הצדעה לכבודה. ודאי לא בטקס עכשווי, שבו הונף בין השאר הדגל השחור של תנועת האוסטאשה הקרואטית, שהיה מונף בעבר בקריאת ההצדעה הפשיסטית המקבילה ל"זיג הייל" הגרמני.
אז איך קרה שחיל האוויר, אחד מסמלי היוקרה הנחשבים של תקומת מדינת ישראל ועצמאותה, שיגר שלושה מטוסים להשתתף בטקס הזה, ועוד במחווה של מטס חגיגי בשמי קרואטיה? איש במשרד ראש הממשלה, בצה"ל או במשרד הביטחון לא היה מוכן באותו שלב לקחת אחריות, ולהתייחס לשאלה באופן ישיר ובאומץ לב ציבורי. נאמר רק שבאותו שלב באוגוסט, אותה עסקה ש"הגורם המדיני הבכיר" במטוס ראש הממשלה התייחס אליה השבוע, הייתה כבר בשלבים מתקדמים למדי.
מדובר בעסקה להשבחת תריסר מטוסי F16 בעבור חיל האוויר הקרואטי, בשווי חצי מיליארד דולר. סכום משמעותי לכל הדעות. ראש סיב"ט (האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון) דאז, תא"ל במיל' מישל בן־ברוך, ציין כי "העסקה היא פרי המאמצים שסיב"ט מקדם להרחבת שיתופי פעולה בין מדינות, על ידי שילוב היכולות המבצעיות של צה"ל עם הטכנולוגיות המתקדמות של התעשיות הביטחוניות הישראליות".
בדיעבד התברר שבישראל היו גורמים שחששו כי אי־קיום ההבטחה שניתנה לקרואטים להשתתף במטס עלול לפגוע בעסקה. במשרד החוץ הבינו, גם אם בדיעבד, שחצי מיליארד דולר זה הרבה כסף. אולי זו הסיבה שהמשרד הזה לא עורב בעניין מלכתחילה. "היינו מחוץ ללופ", אמר עוד באוגוסט מקור בכיר במשרד. "אילו היו נועצים בנו, היינו ממליצים לא לקיים את המטס בשמי קרואטיה מלכתחילה".
עוד כתבות באתר מקור ראשון
–"יוצר אמיתי הוא לא אדם שמשרת אג'נדה"
–רווקות מאוחרת, הגרסה החרדית
–מחפשים בנרות: בעקבות מנורת הזהב
מתברר שלא רק שמידרו את משרד החוץ והתעלמו מההקשר ההיסטורי הבעייתי, גם פוטנציאל התגובה השלילי של ארה"ב לא נלקח בחשבון כראוי. האמריקנים זעמו על העסקה. על פי העיתונות הקרואטית, פקידים אמריקנים בכירים פועלים לעכב את העסקה בין ישראל לקרואטיה, בטענה שמכירת מטוסי ה־F16 הישנים למדינה שלישית טעונה אישור של ארה"ב.
בוושינגטון סבורים כעת כי ישראל נהגה בחוסר הגינות כשניסתה להרוויח כסף על חשבון ארה"ב, באמצעות השבחת המטוסים בהתקנת טכנולוגיות ישראליות מתקדמות. זאת משום שבכך שכנעה ישראל את הקרואטים לרכוש את המטוסים המושבחים מישראל, במקום לקנות מטוסים מתוצרת ארה"ב. יתרה מכך, טענו האמריקנים, ישראל מלכתחילה אינה אמורה להתחרות בארה"ב במכירת מטוסים אמריקניים מושבחים, בזמן שארה"ב משתתפת באותו מכרז.
נשמע לא טוב. ואכן, מאז העסקה תקועה. ראש הממשלה עשה אמנם מאמצים גדולים להתיר את הפלונטר, אך עד כה ללא הצלחה. הנושא עלה כמה פעמים בשיחות טלפון ומפגשים בין נתניהו לנשיאת קרואטיה קולינדה גרבר־קיטרוביץ', בין היתר בפגישה שקיימו בפריז בשולי הוועידה לציון מאה שנה למלחמת העולם הראשונה, שכינס נשיא צרפת עמנואל מקרון. בהמשך, הנושא עלה שוב בפגישה שנערכה בבריסל בתחילת דצמבר בין נתניהו למזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו. על פי התקשורת הקרואטית, כבר אז אמר פומפאו לראש הממשלה שהוא עצמו אינו מתנגד לעסקה, אך שר ההגנה ג'יימס מאטיס מתנגד לה נחרצות.
ובכן, החל ב־1 בינואר מאטיס אאוט. הוא כבר אינו שר ההגנה. הנשיא דונלד טראמפ דאג לשלוח אותו הביתה, אבל העסקה עודנה תקועה. וכמו שאמר הגורם הבכיר במטוס ראש הממשלה, ארה"ב נענתה לשבע בקשות של ישראל, אך עסקת המטוסים הקרואטית איננה אחת מהן. זה כנראה מה שקורה כשעסקאות נולדות בחטא, בבולמוס שלא מכבד את זכר השואה ומטיל צל על העתיד.
קשה שלא להיזכר בהקשר הזה בעסקת מטוסי הפלקון המושבחים. זה קרה לפני עשרים שנה בדיוק. ישראל חתמה על הסכם עם סין שבו התחייבה למכור לה שלושה מטוסי ביון מתקדמים מתוצרת ישראל, מסוג פלקון. הסינים שילמו מקדמת ענק לישראל, אבל האמריקנים התנגדו לעסקה ואף איימו לקצץ בכספי הסיוע לישראל. בעקבות הלחץ בוטלה העסקה, וישראל נאלצה לשלם לממשלת סין פיצויים בסך של כ־350 מיליון דולר.
כאז כן עכשיו. הקרואטים כועסים ומאיימים לבטל את העסקה כולה, אם לא תצא לפועל בצורתה המקורית. האמריקנים מתעקשים שישראל לא נהגה כשורה. ישראל, נכון לעכשיו, יצאה עם חמאה על הראש. רק חסר שהקרואטים ידרשו פיצויים.
