סין רוצה "איחוד בשלום" עם טייוואן, אך ייתכן שתאיים בפעולה צבאית – כך אמר הנשיא שִי ג'ינפינג לקראת סוף השבוע, לאחר שתיאר את סיפוח המדינה האוטונומית, בעלת בריתה של ארה"ב, כשאיפה מתמדת ותוצאה בלתי נמנעת של התעצמות כוחה של סין.
באחד הנאומים החשובים ביותר שלו על טייוואן מאז עלה לשלטון הדגיש שי את הקריאה ל־23 מיליון התושבים של טייוואן: אם תיכנעו לשליטתה של סין, תיהנו משלום ארוך בר־קיימא וממערכת שלטון משלכם, במודל "מדינה אחת, שתי מערכות ממשל", בדומה להונג־קונג לאחר שהמושבה הבריטית לשעבר הושבה לשלטון סין. "מערכות שונות הן לא מכשול לאיחוד, והן בוודאי לא תירוץ לפלגנות", אמר שי. "רכושם הפרטי, אמונתם הדתית והזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של עמיתינו בטייוואן יובטחו במלואם".
שי לא השתמש בביטויים האגרסיביים ביותר שלו כלפי טייוואן – בעבר הוא אמר שסין מוכנה להילחם ב"קרבות עקובים מדם" על "כל סנטימטר" של אדמה – אך בכל זאת התבטא בשפה לא מתפשרת, ושילב בנאומו איומים בפעולה צבאית ואזהרות כלפי ממשל דונלד טראמפ, שהביע תמיכה בטייפיי, מכר לה נשק ושלח לסיועה ספינות קרב אמריקניות. "לא נוכל לסבול התערבות זרה", אמר שי, והוסיף שבייג'ינג "לא תבטיח לוותר על השימוש בכוח".
מאז שנכנס לתפקידו בשנת 2012 הבהיר שי שהחזרת טייוואן לשליטת סין תהיה ההצלחה הגדולה ביותר בחזונו להשיב את סין למקומה כמעצמה גדולה. טייוואן היא כיום מדינה עצמאית דה־פקטו מאז סוף מלחמת האזרחים הסינית ב־1949, אך סין מחשיבה אותה כמחוז סורר.
לאחר בחירתה ב־2016 של הנשיאה צאי אינג־ון, שדרשה יחס שוויוני מסין, פתחה המעצמה במהלך מקיף שמטרתו לפגוע במפלגתה מבפנים ולפגוע במדינה בזירה הבינלאומית. במהלך השנתיים האחרונות ניתקה סין את הקשרים הישירים עם טייפיי, לחצה לביטול קשרים בינה ובין כמה מבעלות בריתה, ושלחה כוחות צבא – מטוסים ומשחתות – לעבר האי, במפגני כוח.
שי שטח את תנאיו לחזרה לשיחות ביום רביעי שעבר, ואמר שעל צאי לקבל את "עקרון סין האחת". "העמדה של שי קשוחה מאוד ואין לו כל כוונה להתפשר", אמר סטיב ציינג, מנהל מכון סין בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה בלונדון. "הוא אומר בעצם שיש דרך אחת בלבד שבה האיחוד יתרחש בשלום, והיא הדרך שלו".
עם זאת, נראה כי שי ריכך את נאומו כשאמר שסין תציע הזדמנויות כלכליות לטייוואן. "סין לא תוקפת את העם הסיני. לאחר איחוד מחדש בשלום, טייוואן תחווה שלום בר־קיימא, והעם ייהנה מחיים טובים ומשגשגים", אמר שי. "עם תמיכתה של המולדת הגדולה, רווחתם של תושבי טייוואן תהיה רבה יותר; מרחב הפיתוח שלהם יהיה אפילו גדול יותר".
בסופו של דבר, הנאום נתן ביטוי לאסטרטגיה מאוזנת בזמן שטייוואן מתכוננת לבחירות נשיאותיות, וגורמים בסין – וגם פוליטיקאים בטייוואן – רואים בכך הזדמנות לדחוף את עמדותיהם. בנובמבר, מפלגתה של צאי, שנוטה לתמוך בהכרזת עצמאות רשמית ומבטאת את כל מה שסין היבשתית מתנגדת לו, הפסידה בבחירות. בייג'ינג ראתה בכך סימן לדחיית עמדתה של צאי על ידי תושבי טייוואן.
יום לפני נאומו של שי אמרה צאי, בנאום תקיף, כי הפסדה בנובמבר לא היה קשור לרצונם של אזרחי טייוואן "לאבד את הריבונות", והאשימה את סין בהתערבות בבחירות. לאחר נאומו של שי, צאי הפצירה שוב בסין לכבד את "מחויבותה של טייוואן לחירות ודמוקרטיה" ולהתייחס אליה כאל שווה. "אני קוראת לסין לנקוט צעדים אמיצים לעבר דמוקרטיה, כדי שיוכלו להבין באמת את אזרחי טייוואן", כתבה בטוויטר.
לא ברור בשלב זה אם רעיון "מדינה אחת, שתי מערכות ממשל" ישנה את עמדות טייוואן. הונג־קונג, המודל לתת־אוטונומיה שהציע שי, סובלת ממחלוקות פוליטיות חמורות והפגנות ברחובות בדיוק בגלל החשש הגובר מכך שבייג'ינג חוזרת בה מהבטחתה לחירות פוליטית, ומחזקת את השפעתה על הבחירות, על בתי המשפט ועל התקשורת.
טיינג יונגהונג ממכון המחקר לטייוואן באוניברסיטת שייאמן אומר שהבטחת התת־אוטונומיה של שי היא דרך ללחוץ על מנהיג טייוואן, כשייבחר, שיקבל את עקרון סין האחת. לדבריו, איחוי לאומי הוא עדין המטרה החשובה ביותר למנהיגות הנוכחית בסין, והשבת טייוואן לחיקה עשויה להיות חלק ממפת הדרכים לכך. "ברגע שסין היבשתית תראה בטייוואן מכשול לתהליך, היא לא תבחל באמצעים כדי להסירו".
תרגום: אלחנן שפייזר
