לא ברור כמה בני אדם חיים במעצר בשינג'יאנג, המחוז הסוער במערב הרחוק של סין. בחודש שעבר הצהיר בכיר במחלקת המדינה האמריקנית בפני ועדה בסנאט שהרשויות הסיניות "עצרו בלי מגבלת זמן לפחות 800 אלף וייתכן שאף יותר מ־2 מיליוני אויגורים, קזחים אתניים וחברי מיעוטים מוסלמיים אחרים במחנות מעצר מאז אפריל 2017". מעט הדיווחים הזרים שהתאפשרו משינג'יאנג – שבייג'ינג חוסמת בנוקשות את הדיווחים ממנה – חשפו רשת ענפה של "מרכזים לחינוך מחדש" ומתחמים מוקפים תיל שמחזיקים כעשירית מאוכלוסיית האויגורים במחוז.
עוד כותרות באתר מקור ראשון
–"אנשים חושבים שאני גיבורה, ולא מבינים שאני לא"
–"הקירות סוגרים": תיבת התהודה להפלת הנשיא
–אחרי שחשבתי שאני חסינה, איבדתי את ההגנות שלי
–איורי המחנך למנהיגות: נתניהו ובנט שואבים השראה מהיטלר
הרשויות בסין מכנות את הדיווחים "שמועות", וטוענת שהמחנות הכרחיים לריסון האסלאם הקיצוני בקרב האויגורים ולטיפול ב"פיגור" של רבים באוכלוסייה. בעת האחרונה, במאמץ להכחיש כותרות שליליות, פקידים מקומיים לקחו קבוצת כתבים קטנה לסיור בשלושה מפעלים בשינג'יאנג, שבהם המקומיים העצורים זכו ל"הכשרה מקצועית" לאחר שהרשויות עצרו אותם.
"באחת הכיתות שבהן אפשרו לכתבים לבקר לזמן קצר, הסביר מורה במנדרינית שאיסור על שירה וריקודים בחתונה, או בכי בלוויה, הם סימנים לחשיבה קיצונית", נכתב ברויטרס. בכיתה אחרת, כפו על ה"תלמידים" העצורים לשיר שיר ילדים עליז באנגלית לפני הכתבים. לפי רויטרס, העצורים רשאים לעזוב את המרכזים האלו רק כשהם "מגיעים לרמה גבוהה דיה של מנדרינית, דה־רדיקליזציה והיכרות עם החוק".
מתקנים כאלה הם חלק ממנגנוני השליטה המשמשים את בייג'ינג כדי להרחיק את בני המיעוטים משפתם המקורית ומאמונתם הדתית. "עדים הדגישו שהתוכנית המופעלת על המיעוט הטורקי־מוסלמי חסרת תקדים בגודלה, בתחכומה הטכנולוגי וברמת המשאבים הכלכליים שמוענקים לה", נכתב בדו"ח שפרסמה בחודש שעבר ועדה בפרלמנט הקנדי.
בשבוע שעבר חוקקה ממשלת סין חוק שלפיו על האסלאם לעבור "סיניזציה" בחמש השנים הקרובות. לפי העיתון הממשלתי Global Times, פקידי ממשלה "הסכימו להוביל את האסלאם להתאמה לסוציאליזם". מבקרים אומרים שהובלה כזו היא פשוט תוכנית לטיהור אתני, שתיעשה דרך מעקב כוללני וחוקים נוקשים נגד מנהגים מוסלמיים, ובהם לבישת רעלות או סירוב לאכול חזיר.
פעולות כאלו עוררו במערב זעם קצר טווח, אך לא יותר מכך. בכירים אמריקנים ואירופים מתחו ביקורת על בייג'ינג, בשל המעצרים ההמוניים והמתקפות על חופש הדת, אך תגובתם לא גרמה לתוצאה ממשית. מטרידה אף יותר היא דממת עשרות המדינות המוסלמיות, שמסיטות את מבטן בזמן שסין פועלת. המדינות האלה – ובכללן טורקיה, ערב הסעודית, איראן ופקיסטן – ממאנות לדבר או לפעול בעד האויגורים, והדבר בולט במיוחד בהשוואה למחאות הקבועות שלהן בנושא הפלסטינים, הקשמירים והרוהינגיה במיאנמר.
זו השתקפות ברורה של הכוח הגיאופוליטי הגובר של סין. בשנה שעברה הבטיח הנשיא שי ג'ינפינג 20 מיליארד דולרים בהלוואות למדינות ערב, ועוד 100 מיליון דולרים בסיוע כלכלי לסוריה ולתימן. הכרזתו של שי הושמעה בדיוק 70 שנה לאחר פרסום תוכנית מרשל האמריקנית, שנועדה לשיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה.
ראו לדוגמה את נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שלפני עשור תקף את "רצח העם האויגורי", אך בשנה שעברה נשמע מאופק בהרבה, לאחר כמה השקעות סיניות בכלכלה הטורקית המקרטעת. ארדואן, שאף פעם אינו מתבייש למתוח ביקורת על ממשלות זרות, הציע שסין הייתה קורבן ל"המצאות" של התקשורת.
דברים דומים נשמעו בחודש שעבר מפי מוחמד פייסל, דובר משרד החוץ הפקיסטני, שאמר לכתבים ש"חלק מהתקשורת הזרה מנסה להפוך את עניין האויגורים למרעיש באמצעות פרסום מידע בדוי". במשך עשורים ניסתה פקיסטן לעורר את הקהילה הבינלאומית לזעקת האויגורים שחיים תחת כיבוש צבאי בהודו, אך התרפסותה בפני בייג'ינג לא צריכה להפתיע: לפקיסטן יש חובות רבים לסין, המממנת העיקרית שלה.
משקיפים מהצד גם מציעים שהמנהיגים הסמכותנים בעולם המוסלמי מזדהים עם שיטותיה של בייג'ינג. "המאבק של הממשלה הסינית באויגורים מבוסס על ההנחה שאפשר להשיב חוק וסדר דרך השמדת אויבי הממשל ובוגדים בתוך החברה", כתב החוקר והפובליציסט הטורקי מוסטפה איקול. "זוהי שפה סמכותנית שהמנהיגים המוסלמים מבינים היטב. זוהי שפתם שלהם". איקול שיער שרודנים מוסלמים נמשכים לרעיון של "ברית מוסלמית־קונפוציאנית", בעוד הם ממשיכים לנסות להיאבק במערב. "סין נראית להם כמו מודל מושלם, שבו הכלכלה צומחת ללא ניואנסים מערביים כמו זכויות אדם, חופש דיבור וממשלה מוגבלת".
בינתיים, החבל ממשיך להתהדק סביב צווארם של האויגורים. בדיווח שפורסם לאחרונה בניו־יורק טיימס תואר מעצרם של עשרות אינטלקטואלים אויגורים ידועים בידי הרשויות הסיניות. "דוברי הממשל הסיני נוטים לתאר את העצורים האויגורים כטרוריסטים, או טרוריסטים־בכוח", נכתב במאמר מערכת בוושינגטון פוסט. "אך האינטלקטואלים שממשלת סין עצרה כוללים דמויות שתומכות בפירוש בממשל הקומוניסטי, כמו עבדולקאדר ג'לדן, מומחה לשירה מימי הביניים באוניברסיטת שינג'יאנג. כמו חוקרים אחרים, הוא כתב מכתב פומבי שמכריז על נאמנותו לממשלה, אך נעצר בכל מקרה".
הם אינם מורדים, אך פועלם הופך אותם לחשודים בעיני בייג'ינג. "כשומרי המסורת האויגורית, רשמי ההיסטוריה ויוצרי האמנות, האינטלקטואלים פעלו לבניית מאגר זיכרון קולקטיבי של החברה המרכז אסייתית ודוברת טורקית, בתוך המגבלות הצרות של השלטון הסמכותני", כתב אוסטין רמזי בטיימס. בשיחה עם רויטרס אמר דילקסט רקסיט, דובר קבוצת פליטים אויגורים בגרמניה: "הם מנסים להשמיד את הזהות האויגורית".
תרגום: אלחנן שפייזר
