אליזבת' סטלמן הייתה בחופשת לידה ב־2016, כששמעה שתינוק בפנסילבניה נמצא מת בביתו, לצד שני הוריו שמתו כמה ימים לפניו מנטילת מנת יתר של אופיואידים (משכחי כאבים). לו מישהו רק היה בודק מה מצבו, היא חשבה לעצמה, התינוק היה יכול לחיות. מה אם מישהו היה עוקב אחר מצבו?
עוד כותרות באתר מקור ראשון:
–סליחה, חצי סליחה: באיזה עולם יהודי רוצה הרב דרוקמן לגדל את תלמידיו?
–"העבודה שלי לא בנויה על ויתורים לקורא"
–ניסיון מתמשך שנועד לכישלון: גל"צ מזיקה לצה"ל
–מדור חדש: שיחות על בחירות תשע"ט
לאחר שחזרה לעבודתה, התחילה סטלמן לעבוד עם מייקל מקיי, נציג בבית הנבחרים של פנסילבניה, כדי להעביר חקיקה שתחייב את השימוש ביישומון שיסייע לרשויות הרווחה לוודא שהורים בעלי היסטוריה של שימוש יתר בסמים עוד יכולים לטפל בילדיהם הפעוטים. "זה כלי קטן שיסייע לטפל במה שנופל בין הכיסאות", אמר מקיי.
עובדים סוציאליים יקבעו אילו הורים ישתמשו ביישומון "אני בחיים", על בסיס רמת הסיכון שלהם. היישומון ישלח הודעה אוטומטית שתשאל "האם אתם יכולים לטפל בילדכם?". אם ההורה אינו משיב בחיוב, היישומון שולח התרעה לאחראי על ההורה, וממליץ לו לבדוק את המצב בבית הילד. רופאים ואגודות רפואיות התנגדו להצעת החוק והביעו חשש מפני בזבוז משאבים ופגיעה בחופש הפרט.
אך מקיי אמר ששינה את החקיקה כך שלטעמו היא תשכנע את המתנגדים. מספר התינוקות שנולדו לאמהות מכורות לאופיואידים עלה פי ארבעה בארה"ב משנת 1999 עד 2014, לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן. בין המדינות שמדווחות סטטיסטיקות כאלו, מרילנד מדורגת במקומות הגבוהים ביותר מבחינת תינוקות שנחשפו לסמים.
יותר מ־2,330 תינוקות שנולדו במרילנד בשנת 2017 הראו סימנים לחשיפה לסמים טרום לידתם, מה שיכול להוביל לשהות ממושכת בבית חולים ולתסמיני גמילה. לאחר שהרופאים מאשרים כי התינוק נחשף לסמים, אמו מופנית לעובדים סוציאליים שיכולים לעזור להן לתכנן טיפול בטוח, לארגן ביקורי בית ולקבל גישה לאפשרויות טיפול. כאן ייכנס היישומון של מקיי, ש"ידרוש בדיקה יומית ויוודא שמישהו מודע למשק הבית", אמרה סטלמן לאספה הכללית של המדינה בשנה שעברה.
הקהילה הרפואית התנגדה לצעד בשנת 2018, משום שהוא דרש מהורים להשתמש באפליקציה אם האם הורשעה בהחזקת אופיואידים. הצעת החוק הניחה שהרשעה כזו תביא לכך שההורה יתרשל בטיפול בילדיו. דווידה שיף, שעובדת עם תינוקות שנחשפו לסמים בבית החולים הכללי לילדים במסצ'וסטס, אמרה כי ניטור ההורים באמצעות בינה מלאכותית אינו הדרך הנכונה להגן על ילדיהם. לדבריה, כלים טובים יותר לסיוע להורים מכורים עובדים טוב יותר אם הם נמנעים מלהעניש את ההורים, כוללים טיפולים ישירים, ומקדמים את התקשורת בין השירותים החברתיים והבריאותיים.
היא ציינה שיכולות להיות כמה סיבות לכך שהורה לא יגיב להנחיית האפליקציה, ואמרה כי תינוקות רבים נחשפים לאופיואידים ברחם משום שאמהותיהם נמצאות בהחלמה ומטופלות בחומרים כמו מתדון, המקטינים את תסמיני הגמילה תוך חסימת האופוריה הנרקוטית. "מה קורה אם האם מאבדת את הטלפון שלה?", תהתה שיף. "אנחנו יודעים שנשים חוששות מתגובות שירותי הרווחה לסמים, ואיננו מעוניינים בכל מה שמעלה את הסיכון שהן לא יטפלו בעצמן".
עם זה, מדענים אומרים שהטכנולוגיה יכולה לעזור לפתור חלק מהבעיות שהתמכרות לסמים ואלכוהול מביאות. ברנדון ברגמן, מדען מחקר ואחד ממנהלי המכון לחקר גמילה בבית החולים הכללי במסצ'וסטס, בודק כיצד יישומונים ופלטפורמות רשת חברתית עוזרות לאנשים להתמודד עם הפרעות סמים. ברגמן אמר שהשימוש בטכנולוגיה עשוי להביא לשימוש יעיל יותר בתקציבים מוגבלים, ולספק לאנשים נגישות לסיוע.
לדבריו, בד בבד יש לבדוק מדעית את התוכניות האלו כדי להוכיח שהן עובדות. בשנה שעברה, למשל, מנהל המזון והתרופות האמריקני אישר יישומון רפואי נייד לאחר שניסויים קליניים הראו שהוא יעיל במתן טיפול התנהגותי לאנשים עם הפרעות שימוש בסמים. היישומון מיועד ללמד את המכורים כיצד להימנע ממצבים שיכולים להוביל לשימוש בחומר, לשנות את דפוסי החשיבה שלהם ולפתח הרגלים חדשים.
"באופן מסורתי, יש ניתוק בין תוכניות מדיניות הקשורות לשימוש בסמים ובין מה שהמדע מראה בנושא. מפרסמים תוכניות כי אנחנו מחפשים פתרון לבעיה, אבל יש דרכים שבהן אנחנו יכולים להיות בטוחים יותר שמשהו עובד, כי הוא נוסה או נבדק מדעית" אמר ברגמן.
תרגום: אלחנן שפייזר
