נשיא סין שי ג'ינפינג ניסה לאחרונה לדחוף את טאיוואן לאיחוד מחדש עם ארצו. בנאום לרגל השנה החדשה הוא שילב בנדון גזרים ומקלות. אך התוכנית מקרטעת: במקום לעודד את השואפים לאיחוד, דעת הקהל נוטה לחזק את נשיאת טאיוואן צאי אינג־וֶן, התומכת בגישה עצמאית.
תושבי האי הריבוני והדמוקרטי ממשיכים להתנגד לדרישותיה של סין, למרות איומים פוליטיים, כלכליים וצבאיים גוברים מצד בייג'ינג. לדברי קואו לין־האן, סטודנט בן 26 ממכללת התרבות הסינית בטאיפיי, הצעתו של שי לטאיוואן היא "עבודה בעיניים". קואו התייחס להצעת "מדינה אחת, שתי מערכות" שהציג שי בנאומו ב־2 בינואר. שי הציע שטאיוואן תקבל את ריבונותה של סין, אך תמשיך להפעיל מערכות כלכליות ומשפטיות עצמאיות. ההצעה מבוססת על המערכת שהותקנה בהונג־קונג כשעברה מידי הבריטים לשלטון הסיני ב־1997. ההסכם מתפורר לאיטו ככל שבייג'ינג מרחיבה את השפעתה הפוליטית במושבה הבריטית לשעבר.
נאומו של שי כלל גם רטוריקה שזעזעה רבים מתושבי טאיוואן: הנשיא הסיני אמר שאין בכוונתה של בייג'ינג לוותר על האיום בשימוש בכוח צבאי כדי להביא את האי תחת שליטתה. צאי ניצלה את הנאום של שי כדי לצאת למתקפה תקשורתית בת ארבעה ימים בטאיפיי, מה שחיזק את התמיכה בה בקרב המצביעים. בסקר טלפוני שערכה העמותה לדעת הקהל בטאיוואן ב־21 בינואר, 34.5 אחוזים תומכים בצאי, עלייה של כ־10 אחוזים מאז הבחירות בנובמבר.
שני שלישים אמרו שהם רוצים שטאיוואן תמשיך למשול בעצמה או תכריז באופן רשמי על עצמאות. "המועצה לענייני היבשת", גוף ממשלתי רשמי, מצאה בסקר משלה ב־17 בינואר ש־75.4 אחוזים התנגדו ל"מדינה אחת, שתי מערכות", 74.3 אחוזים חלקו על תנאי ה"סין אחת", לשיחות רשמיות ו־77.2 אחוזים התנגדו לאיומים המתמשכים של סין להשתמש נגדם בכוח צבאי במקרה הצורך. "הדבר החשוב ביותר הוא ששי ג'ינפינג נשא נאום בנושא טאיוואן, וצאי אינג־וֶן מסרה תגובה נדירה, והיא זכתה לתמיכה רבה יותר", אמר יו"ר העמותה יו ינג־לאנג. "האיום הסיני מסייע לה לצאת מהבור הפוליטי".
לדברי וו יי־סואן, דוקטורנט בן 27 החוקר אנרגיה והנדסה, לטאיוואנים הצעירים יש חוש מוצק של זהות מקומית, שעומד בדרכו של רעיון האיחוד הסיני. "אנחנו רוצים להיות טאיוואן, ולא סין", אומר וו. "הרפובליקה העממית של סין אף פעם לא משלה בטאיוואן, גם לא לשנייה, והרעיון של שתי מערכות הוא פולשני, אגרסיבי ופוגעני".
סין משלה בטאיוואן ברפיון בימי שושלת קינג, והאי הפך למושבה יפנית ב־1895. הוא נמסר לכוחות הלאומניים של צ'יאנג קאי שק בסוף מלחמת העולם השנייה, ונותק מסין היבשתית ב־1949, במהלך מלחמת האזרחים עם הקומוניסטים בהנהגת מאו דזה־דונג. מאז, הקומוניסטים ראו בטאיוואן טריטוריה סוררת. פרשנים רבים טוענים ששי רואה בהשבתה של טאיוואן את שליחותו ההיסטורית, וזו הסיבה להעלאת התקציב הצבאי הסיני ולחידוש הלחצים על האי ועל ממשלת צאי.
רוב הטאיוואנים אינם מתרשמים מאיומיה של בייג'ינג, לדברי אנדרו יינג, מזכ"ל המועצה הסינית לחקר מדיניות מתקדמת. "סין שולטת לחלוטין בהונג־קונג. אף שיש להם אוטונומיה, החופש שלהם מוגבל, ובוודאי שאין דמוקרטיה בהונג־קונג, מבחינת הטאיוואנים".
לטענת יון סאן, עמית בכיר בתוכנית המזרח אסיה במכון המחקר מרכז סטימסון בוושינגטון, סין אינה צפויה להעלות הצעה אחרת לאיחוד ליברלי בין סין לטאיוואן. מנהיגי בייג'ינג "יודעים עד כמה ההצעה שלהם אינה פופולרית, אבל עד שתהיה להם חלופה טובה, היא הייתה ותמשיך להיות העסקה הטובה ביותר מבחינתם".
הבוחרים הטאיוואנים הוכיחו בעבר נכונות לנסות גישות חדשות. רבים בקהילה העסקית כבר דוחקים בצאי לחזור בה מסירובה להיענות לדרישת בייג'ינג להסכמה ל"סין אחת", בעיקר כדרך להקל את הלחץ על האי. "תוכנית 'מדינה אחת, שתי מערכות' יכולה להגביר את זרימת האנשים פנימה והחוצה, וזה טוב", אומר יו צ'ן־צ'ינג, סוחר פירות יבשים בן 65. "אחרת אף אחד לא ירצה לבקר בטאיוואן, וזה לא טוב לכלכלה".
חששות כלכליים עלולים לגרום לפופולריות של צאי להתמוטט לפני המרוץ לנשיאות בשנת 2020, כך לדברי פרופ' אלכס צ'יאנג, מומחה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת צ'נגקי הלאומית בטאיפיי. "כנשיאה היא צריכה להיות איתנה במעמדה כלפי סין, אבל במציאות, טאיוואן עדיין צריכה לעשות איתם עסקים".
תרגום: אלחנן שפייזר
