לפני שכוחות דאעש נעקרו מעיראק ב־2017 הם גנבו אלפי חפצים עתיקים, ורובם אבודים עד היום. כעת פונה צוות ארכיאולוגים בינלאומי למצוד בלשי, במטרה להציל כמה שיותר מהעתיקות השדודות.
במהלך התקופה שבה שלט דאעש במרחבי עיראק, בעיקר בין 2014 ל־2015, בזז ארגון הטרור והחריב אתרים היסטוריים "בקנה מידה תעשייתי", לפי ארגון אונסק"ו. דאעש השתמש בביזה כדי לממן את שאר פעולותיו, בעזרת רשת הברחה המשתרעת לאורך המזרח התיכון ומעבר לו. "אנחנו מנסים להשיב חפצים רבים, וזקוקים לכל המשאבים המקומיים והבינלאומיים כדי להצליח. עיראק אינה יכולה לעשות זאת בעצמה", אמר ברונו דלנדס, אדריכל שימור בסוכנות התרבות של האו"ם. הוא דיבר במוזיאון הלאומי בבגדד, בכנס שנועד לתאם שיתוף פעולה בינלאומי במאמצי ההשבה.
סרטונים ויראליים שהפיץ ארגון דאעש ב־2014 הציגו לוחמים המשתמשים בדחפורים ומקדחות כדי לעקור ציורי קיר ופסלים סמוך למוסול, באתר נמרוד האשורי שגילו כ־3,000 שנה. מה שהם לא הרסו, הם הבריחו ומכרו. דלנדס היה המומחה הבינלאומי הראשון שהגיע לאתר, בשנת 2017, לאחר שלוחמי דאעש גורשו מהאזור. בעוד הקרבות ניטשים במרחק קילומטרים ספורים משם, הוא והצוות שלו היו צריכים לעבוד מהר כדי לאמוד את הנזק באתר, בעזרת סריקות תלת־ממד וצילומי לוויין. הם אספו אוצר אדיר של מידע, שלדבריו יהיה חיוני במציאת האבדות. "כשעתיקות נלקחות, אנחנו יכולים לתעד את טביעות הרגל שהותירו אחריהן", הסביר דלנדס. "תיעדנו זאת במדויק. כשיש לנו חפץ שנמצא באירופה או במקום אחר שתואם את ההגדרות האלו, אנחנו יכולים למצוא אותו".
הכנס, שקישר את המשטרה העיראקית לגופי משטרה זרים, לפקידי מכס ולמומחים ארכיאולוגיים, היה השני שארגנה המשלחת המייעצת של האיחוד האירופי בעיראק. בגופי אכיפת החוק אמרו שהם יכולים לסייע למשטרה העיראקית למצוא את העתיקות בעזרת מאגרי מידע של עיקול רכוש ומידע אחר, כולל מידע על מסלולי הברחה בינלאומיים.
מריה פולנר מארגון המכס הבינלאומי אמרה שהדיווחים על עיקול חפצים בעלי מורשת תרבותית בידי פקידי מכס בכל העולם הם רק "קצה הקרחון". לדבריה, ככל שיהיה שיתוף פעולה גדול יותר בין 183 המדינות החברות בארגון, כך יעלה הסיכוי להשבת עתיקות נוספות. לפי הארגון, ב־2017 החרימו פקידי מכס והשיבו יותר מ־14 אלף חפצים שנשדדו, ובכללם עתיקות, פסלים וציורים. זו עלייה של 48 אחוזים לעומת השנה הקודמת.
אקהרד לאופר, שוטר גרמני שהשתתף בכנס, אמר שאספנים פרטיים רבים וכן חלק מהמוזיאונים אינם בודקים את היוחסין של חפצים עתיקים: "זו אחת הבעיות החמורות ביותר בפשע". דלנדס אמר שאתרים בעיראק עוד נמצאים בסיכון: "גם כשאתר משוחרר, זה לא אומר שהביזה פסקה".
תרגום: אלחנן שפייזר