מאה שלושים וארבעה קציני ונגדי צה"ל, שנשלחו לברזיל בתחילת השבוע שעבר כדי לסייע באסון קריסת הסכרים, שבו בסוף השבוע לישראל בהתרגשות גדולה ובתחושות שליחות משמעותיות. בחמשת ימי החיפושים שבהם סייעו לכוחות ההצלה והביטחון הברזילאים הם איתרו עשרות גופות נעדרים בזכות אמצעים מיוחדים שהובאו מישראל. מפקד המשלחת הישראלית, אל"מ במיל' גולן ואך, סיכם בשיחה עם 'מקור ראשון' את הפעילות.
"חזרתי לארץ בתחושה של גאווה אינסופית, שהמדינה שלנו זיהתה אסון שקרה במדינה אחרת ומצאה את הכוח והתבונה לסייע ולשלוח אנשים שבאמת יעזרו", אמר ואך והוסיף: "הכוחות שפעלו בשטח מצאו 35 נעדרים, לצערנו מתים. עזרנו למשפחות לסגור מעגל ואני מאוד גאה להיות חלק מהמדינה והצבא הזה".
במהלך ימי הסיוע לאיתור והצלת מאות הפועלים הברזילאים שנקברו חיים תחת מפולת הבוץ, נחשפו הצוותים הישראליים למראות נדירים וקשים. ואך תיאר את שראה: "גילינו שטח שנמחה מעל פני האדמה ממש כמו שהגדיר התנ"ך במבול. מיליוני קוב של מים משלושה סכרים שפורצים ביחד ושוטפים במדרון הם בעצם מוחקים כל דבר. הבוץ חותך ומכסה הכול. בניינים זזו מהמקום, נשברו ובסוף לא נותר מהם כלום. כאילו מסור שייף אותם".
הוא הסביר כי המשימה הראשונה שלשמה הם נדרשו מיד כשנחתו הייתה למצוא אנשים חיים או מתים שנסחפו בנחשול בוץ שנפרס על פני 10 קילומטרים. לדבריו, המשימות בברזיל לא הסתיימו, ולפני שהוא ואנשי החילוץ של צה"ל עזבו את זירת האסון הם תידרכו וסייעו לכוחות ההצלה וההנהגה המקומית בעצות ובתדרוכים לגבי המשך החיפושים: "המשימה כאן בעצם לא תסתיים, הם לא יצליחו למצוא את 270 הנעדרים שלהם, חלקם בכלל הושמדו כי השיטפון ממש מחק, כמו המבול, כל זכר. אבל לפחות כדי שיוכלו להגיד לעצמם ולמשפחות שהם עשו הכול, עזרנו להם בצעדים הבאים שהם יצטרכו להמשיך ולבצע כאן אחרי לכתנו.
"הופתענו מאוד לראות כיצד האזרחים בברזיל התייחסו לאסון הזה. לו זה היה חס וחלילה במדינת ישראל כל המדינה הייתה פה על הרגליים. אני זוכר שבאירוע קריסת החניון (בספטמבר 2016 ,י"ק) כששישה בני אדם, מרביתם ערבים, נקברו מתחת לחניון, כל המדינה הייתה על הרגליים במאמצים להוציא אותם ולמצוא אותם. ראש הממשלה והרמטכ"ל התקשרו אליי והציעו את כל מה שצריך כדי שנמצא אותם. וכאן מול אסון כזה אני המום לראות את הכוחות המעטים יחסית. אמרתי לאנשים שלי, 'תראו את מדינת ישראל. את המחויבות שלנו לכל אחד מהאזרחים שלנו', זה ההבדל בינינו לבין כולם".
אבל אם אף אחד מהעולם לא חשב להגיע, והברזילאים בקושי מגיעים, למה אנחנו צריכים להגיע לצד השני של העולם ולסייע להם?
"השאלה היא לא מה אנחנו עושים פה, אלא למה אחרים לא נמצאים פה. זה אסון. בכל אסון בעולם האנושות צריכה להתגייס. אולי צריכה להיות תורנות שבכל פעם מדינות אחרות יתייצבו לעזור אבל, מול אסון כזה שרק אנחנו התייצבנו לעזור, השאלה הזאת צריכה להיות הפוכה ולהיות מופנית לכל העולם".
למרות שהיה ברור שתגיעו בעיקר לסייע באיתור גופות ולא בהצלת חיי אדם?
"לא נכון. נשלחנו לאתר חיים ומתים. בסיור המוסק הראשון שלי מעל נהר הבוץ, חלק מהחיות שנלכדו עדיין טבעו שם ונלחמו במים. אנשים טבעו בבוץ. הגענו 50 שעות אחרי האירוע אבל אם סוס טבע בבוץ ושרד, אז אדם לא יכול לשרוד? ועובדה שהצליחו להציל 136 אנשים חיים.
"אחרי 50 שעות האחרונים כבר חולצו, אבל לדעתי הגענו בשלב היותר קריטי במשימה. לארגן את מה שהולך להיות כעת ולהתמודד עם השאלות של איך מארגנים את החיפושים. האם לסגור את השטח וזהו ולוותר על הנעדרים? וגם איפה ואיך לחפש? להחזיר אנשים גם מתים אל המשפחות שלהם זה ערך ודבר שחשוב לא פחות למשפחות ההרוגים. אנחנו מתייחסים לנושא הזה בחרדת קודש ומקיימים את הציווי 'בצלם אלוהים ברא את האדם' ולכן צריכים לפעול ולעזור להם גם במשימה הזאת. נקרע להם הלב".
ואך מספר כי בברזיל כבר פנו בבקשה לישראל להכשיר ולאמן את אנשיהם בתורת הלחימה של פיקוד העורף ויחידות החילוץ. לשם כך, משלחת מהמדינה הדרום אמריקנית צפויה להגיע ארצה.
ראש המשלחת הישראלית סיכם: "זה אסון אחר מכל מה שהכרנו עד היום בטיפול שלנו. אמנם הבעיות הן אותן בעיות ובכל מקום ההתמודדויות הן עם חוסר היכולת לארגן את השטח ולהבין מהי הרשימה האמיתית של הנעדרים. פגשתי את המושל של האזור, שאחראי כאן על 7 מיליון תושבים לשיחה בארבע עיניים והסברתי לו שהוא חייב לקחת את הריכוז של הניהול ולאסוף רשימה אחודה של נעדרים. הוא חייב להבין את תמונת המצב ולהקים חפ"ק אחד, לקבל דין וחשבון יומי ועוד. לא באתי בביקורת אליו אלא עם הניסיון שלי ולעזור לו כיצד להמשיך כשאנחנו נעזוב".
