תומכי חופש העיתונות בצרפת מותחים ביקורת על הממשל של עמנואל מקרון, שניסה לערוך חיפוש משטרתי בלי צו בית המשפט במערכת עיתון תחקירים. זאת, ימים ספורים לאחר שפרסם חומר שעלול לפגוע במקרון. נציגי התובע בפריז הופיעו לצד קציני משטרה במשרדי העיתון "מדיהפארט" (Mediapart) ביום שני בבוקר, וטענו שדיווחיו "פגעו בפרטיותו" של עוזר לשעבר לנשיא.
אנשי העיתון סירבו לחיפוש כי לשוטרים לא היה צו, והתלוננו שהוא נערך ממניעים פוליטיים בניסיון לחשוף מקורות. "הפשיטה הייתה לא חוקית ואלימה", אמר עורך מדיהפארט אדווי פלנל. "זה שימוש קלוקל בכוח שפוגע בחופש התקשורת". על משרת תובע העיר פריז אחראית הרשות המבצעת, שבראשה הנשיא. מקרון מינה את התובע רמי הייץ בדצמבר. משרדו של הייץ בחר לא להגיב, וארמון האליזה סירב להגיב על חקירה שעודה מתנהלת.
פעילים לתקשורת עצמאית הביעו את תמיכתם במדיהפארט. "חיוני לתקשורת החופשית שעיתונאים יוכלו להגן על מקורות חסויים", אמר רוברט מהוני, סגן מנהל המועצה להגנה על עיתונאים. "לתובעים ציבוריים אין מה לחפש במערכות חדשות". קריסטוף דליאור, מזכ"ל "כתבים ללא גבולות", צייץ: "ניסיון כזה של תובע וכוחות המשטרה לפגוע בחסותו של מקור הוא לחץ בלתי קביל על עיתונות חוקרת. די לפגיעה בחופש העיתונות!"
מדיהפארט פרסם בשבוע שעבר את תוצאותיו של תחקיר בן כמה חודשים בעניין "פרשת בנלה", שערורייה פוליטית שהפכה לבעיה בעבור מקרון. אלכסנדר בנלה, מאבטח וממקורביו של הנשיא, צולם בחודש מאי מחופש לשוטר ומכה שני מפגינים. מקרון לא פיטר את בנלה עד הקיץ, לאחר שפרצה השערורייה, ותירוצי ארמון האליזה השתנו לאורך זמן, מה שהביא לפתיחת חקירה פרלמנטרית שבדקה את האפשרות שהיה ניסיון להסתיר את הפשע. ממשלתו של מקרון שרדה שתי הצבעות אי אמון ביולי, אך פרשת בנלה פגעה אנושות בתמיכה במקרון.
הדיווח של מדיהפארט גרם לנזק חדש לנשיא בשל הקלטות שלא פורסמו עד כה, אשר תיעדו את בנלה ואת וינסנט קרייס, אחראי הביטחון לשעבר של מפלגתו של מקרון, "הרפובליקה בתנועה". "אז הבוס תומך בנו?" שאל בהקלטה קרייס, ובנלה השיב שמקרון תומך בהם ואף יותר מכך – מדרבן אותם להיאבק בדיווחים ולא להיכנע: "הוא עושה יותר מלתמוך בנו. הוא כמו משוגע… והוא אמר לי, 'אתה תאכל אותם חיים. אתה חזק מהם'".
לפי העיתון, זו הוכחה נוספת לניסיונות הטיוח מצד מקרון. "הוא מגן על בנלה מההתחלה, זה מאוד פשוט", אמר פנל. החקירה גם רמזה שבנלה וקרייס הפרו את הוראות בית המשפט בכך שנפגשו לאחר שכבר נפתחה נגדם חקירה רשמית. החקירה גם דיווחה שבמהלך תקופתו באליזה היה בנלה מעורב אישית במשא ומתן על חוזה ביטחוני עם אוליגרך רוסי בעל קשרים לוולדימיר פוטין.
העימות בין מדיהפארט לתובעים הרתיח את מי העימות המתבשל זה מזמן בין התקשורת לממשל מקרון. נשיא צרפת ממעט לכנס מסיבות עיתונאים וכמעט שלא מתראיין. הוא הוציא את תא התקשורת אל מחוץ לארמון האליזה, בטענה שהתקשורת לא ניסתה לחפש את האמת בפרשיית בנלה, ואף העביר חוק נגד חדשות כזב, מהלך שעיתונאים ראו בו איום על חופש הדיבור.
אך מערכת היחסים בין התקשורת לדמויות בעלות כוח בצרפת מורכבת. עיתונאים מאפשרים למקורות בממשלה ומחוצה לה לעבור על ציטוטים לפני פרסום, ועיתונים ומגזינים זכאים למאות מיליוני אירו בסבסוד ממשלתיים מדי שנה (את מדיהפארט, עיתון שקיים רק ברשת, מממנים מנויים).
"מובן שהם יכולים לבקר את הממשלה, אך עדיין יש מרחב של שותפות עם המוסדות", אמר דניאל שניידרמן, אנליסט תקשורת צרפתי ובעל טור ב־Libération. "העיתונות הצרפתית מכבדת את המוסדות הצרפתיים. הם יכולים להיות אלימים מאוד כלפי ממשלה או חוק מסוימים, אבל יש הסכמה כללית עם המוסדות".
עורך "לה מונד" ז'רום פנוגליו טען שתמיכת המדינה – שהתקיימה בצורות שונות, לסירוגין, במשך מאות שנים וגם מאז מלחמת העולם השנייה – אינה מסוכנת לעיתונות, ונובעת מהרעיון שדמוקרטיה בריאה צריכה לעודד מגוון דעות. רוב הסבסוד הממשלתיים מגיע כיום בצורה של מחירי דואר מוזלים להפצת עותקים מודפסים למנויים, אמר פנוגליו. לה מונד קיבלה גם 2.6 מיליון אירו בסיוע ישיר ב־2016, מקדמה ששימשה בין השאר לפיתוח דיגיטלי.
"אני יודע שמחוץ לצרפת זה יכול להיראות קצת מוזר", אמר פנוגליו, "אבל להגיד שהסיוע הממשלתי הוא איום על חופש העיתונות? אין למענקים שום השפעה על הזכות להודיע". ואכן, לה מונד הוא הראשון שפרסם את פרשת בנלה בחודש יולי.
ייתכן שמקרון הלך רחוק מדי עם רעיון השותפות בין התקשורת לממשל כאשר רמז בשבוע שעבר לחבורה קטנה של עיתונאים שהוזמנו לקפה באליזה שהמדינה "מממנת מוסדות שמבטיחים ניטרליות". הוא זכה לגינוי נרחב בתקשורת הצרפתית.
"זה קצת עצוב", העיר פנוגליו, "התפיסה המוטעית של התקשורת בעיני הנשיא".
תרגום: אלחנן שפייזר
