על סילביו ברלוסקוני נאסר אולי להתמודד לתפקיד רשמי, אך הוא עשוי בכל זאת להחזיק את הכוח בידיו באיטליה לאחר הבחירות שייערכו ב־4 במארס. מפלגתו של ראש הממשלה לשעבר, פורצה איטליה, צפויה לאבד כמעט 2 מיליון קולות בהשוואה לתוצאה שהשיגה בשנת 2013, אך ברלוסקוני עצמו בנה את הבסיס לברית תלת־מפלגתית שעתידה להיות הקואליציה הגדולה ביותר בבית הנבחרים הבא.
בזמן שמאבקים פנימיים מכרסמים במפלגה הדמוקרטית השלטת, הפרדוקס שטמון בבחירות הללו הוא שברלוסקוני – שאולץ לעזוב את תפקידו בשיא משבר גוש האירו, כשאיטליה נאבקה להיחלץ מאסון כלכלי – עשוי להיות המנהיג שנמצא בעמדה הטובה ביותר כדי לייצב את המדינה.
"צריך לתת קרדיט לאיש. הוא בן 81, מקבל קומץ של קולות, אבל איחד את הקואליציה שלו בעוד אחרים התקוטטו ביניהם", הסבירה סופיה ונטורה, פרופסור לפוליטיקה באוניברסיטת בולוניה. "לאיש לא יהיו די קולות כדי לשלוט לבדו, כך שיתנהל הרבה מאוד משא ומתן, והוא צפוי להחזיק ב'יד' טובה".
סקר 'אס־דאבליו־ג'י' בסוף דצמבר חזה שפורצה איטליה ובעלות הברית שלה מהימין, הליגה הצפונית ואחי איטליה, יזכו ב־34 אחוזים מהקולות בהצבעה בחודש מארס. תנועת חמשת הכוכבים האנטי־ממסדית, שהבטיחה שלא תשב בממשלת קואליציה, צפויה להיות המפלגה הגדולה ביותר עם 26 אחוזים. מנגד, הדמוקרטים יקבלו 25 אחוזים. פורצה איטליה לבדה תזכה ב־15 אחוזים בלבד.
אי הוודאות סביב הבחירות באיטליה עוררה בחודשים האחרונים לחץ על שוק ההון ואגרות החוב. בתוך גוש האירו רק תשואות האג"ח לעשר שנים של יוון האפילו על תשואות אג"ח האיטלקי, והמניות האיטלקיות פיגרו אחרי אלה של צרפת וגרמניה ברבעון האחרון של השנה שעברה.
ברלוסקוני, מיליארדר שמחזיק בבעלותו אמצעי תקשורת, חוגג את התפנית בגורלו. באחרונה הוא צייץ בטוויטר שהוא מתעורר מוקדם מאוד, מעיין בעיתונים, ואז הולך חמישה קילומטרים ושוחה כשלושים דקות לפני שהוא מתחיל את יומו. הוא הבטיח לקצץ במיסים – הבסיס של כל הקמפיינים שלו בעבר – והדף בצחוק את הביקורת על גילו. בריאיון ל'רדיו 105' בחודש שעבר אמר ברלוסקוני בבדיחות הדעת שהוא באמת נעשה סנילי: "אני עדיין מחזר אחר הגברות", הוא סיפר, "אבל אני כבר לא יודע לשם מה".
בסוף השבוע שעבר הוא הבהיר את שאיפותיו בבחירות, למרות הרשעתו בזיוף מיסים משנת 2013, המונעת ממנו להתמודד לתפקיד רשמי. פורצה איטליה חשפה את סמליל הבחירות שלה ואת הסיסמה "ראש הממשלה ברלוסקוני" – אף שאלא אם בית המשפט לזכויות אדם יהפוך את האיסור, מנהיג המפלגה יוכל רק לעצב את האירועים מאחורי הקלעים.
"בזמן חוסר ודאות, ברלוסקוני הוא דבר מוכר", טען מרקו קקיוטו, פרופסור לפוליטיקה באוניברסיטת טורין. "זה דומה לאנשים שרוכשים מותגים ישנים בעת משבר".
לפי חוקי מערכת הפוליטיקה האיטלקית, הנשיא סרג'ו מטרלה נדרש להתייעץ עם מנהיגי המפלגות לאחר הבחירות ולהחליט מי מהם יגבש ממשלה. הוא אינו מחויב לתת את המנדט למפלגה הגדולה ביותר, ועשוי לבקש קודם לבדוק אם המפלגות יכולות להרכיב קואליציה עם די מושבים כדי שבאמת יוכלו למשול במדינה.
הסקרים העדכניים רומזים שלא בטוח שיהיה די אפילו בממשלת אחדות של הדמוקרטים ופורצה איטליה כדי לגבש רוב, ויהיה צורך בתמיכתה של תנועת חמשת הכוכבים. אפשרות אחרת עשויה להיות שראש הממשלה הנוכחי פאולו ג'נטילוני יוביל ממשלת מעבר עד לעריכת בחירות חוזרות.
ג'יאנלוקה סלפורד ומרקו פרוטופפה, פרשנים ב'ג'י־פי מורגן' בלונדון, כתבו בתזכיר מחקרי שפורסם ביום שני שהתסריט הסביר ביותר הוא קואליציה רחבה שתיבנה סביב הדמוקרטים ופורצה איטליה. הם העריכו את הסיכוי לקואליציה כזאת ב־60 אחוזים, בעוד התסריט השני האפשרי ביותר, בחירות חוזרות, קיבל 15 אחוזים.
ממשלות "דלת מסתובבת" או סחר־מכר אלקטורלי אינן חדשות באיטליה, שחוותה 65 ממשלים מאז מלחמת העולם השנייה. אבל בעבר, הנזילות בצמרת הייתה מסווה ליציבות עמוקה יותר. ראש ממשלה מהמפלגה הדמוקרטית־נוצרית הוביל רק שש מ־51 הממשלות שכיהנו בשנים 1945־1994. אבל מאז 1994, כשברלוסקוני ניצח לראשונה בבחירות, השלטון היטלטל בין המרכז־ימין למרכז־שמאל, בזמן שהכלכלה פיגרה מאחורי מדינות אירופה האחרות – מה שעורר את עלייתן של מפלגות פופוליסטיות כתנועת חמשת הכוכבים.
"בעבר היו הרבה יותר ממשלות, אך גם יציבות גדולה יותר משנראה בעין. כיום הכול הרבה יותר כאוטי", הסביר ג'ובני אורסינה, פרופסור לממשל מאוניברסיטה לואיס־גואיודו קרלי ברומא. "אם הסקרים ייוותרו כפי שהם כיום, ניתן רק לנחש מי ירכיב את הממשלה".
