פניית פרסה חדה של יורש העצר הסעודי הנסיך מוחמד בן סלמן רומזת שהוא נשען על תמיכת האזרח הפשוט לביסוס סמכויותיו, במקום על נקודות המשען המסורתיות במדינה.
פחות משבוע של טרוניות בתקשורת החברתית ובטלוויזיה נדרש כדי שהרשויות יכריזו שיעניקו מיליארדי ריאלים לאזרחים כדי לסייע להם להתמודד עם עליית מחירים שיזמה הממשלה. הזרמת הכספים היא סטייה מעמוד השדרה המרכזי בתוכניתו של הנסיך לשקם את הכלכלה הסעודית, בין השאר באמצעות גמילת האזרחים מהתמיכה הממשלתית. שבירת המסיניות הכלכליות מעידה שהמשכה אינו בעדיפות העליונה של הנסיך בשלב זה.
במסלול עלייתו המהירה לשלטון, מנהיג הממלכה בפועל בן ה־32 דחק את יריביו, עצר בני מלוכה בכירים ומיליארדרים – כולל 11 נסיכים שנעצרו ביום חמישי שעבר – והתריס נגד הממסד הדתי והשמרני כשהתיר לנשים לנהוג ולהיכנס לאצטדיוני הכדורגל, והורה לאפשר פתיחת בתי קולנוע. המהלכים הותירו את הנסיך תלוי בעם הסעודי, המשווע לשינוי חברתי אך מתקשה אל מול הצעדים הכלכליים שנועדו לממש את חזונו: הפיכת ערב הסעודית למרכז השקעות עולמי שאינו מתבסס עוד על נפט.
"יורש העצר אינו יכול להרשות לעצמו להתנכר לציבור הצעיר", אמר פרופ' פוואז גרגס, מומחה ליחסים בינלאומיים בבית הספר לכלכלה של לונדון. "לא מדובר רק ברפורמות כלכליות, אלא גם בגיבוש הבסיס החברתי של הנהגה חדשה ובהתנגדות אינטרסנטית מצד כמה מבני המשפחה המלכותית".
בשבת הורה המלך סלמן להעביר מענקים לעובדי הממשלה הסעודית ולחיילי הצבא. הצעד הגיע לאחר הנהגת מס ערך מוסף ב־1 בינואר, שהביא לעלייה במחירי הדלק ועורר התמרמרות בקרב האזרחים. לפי סעוד אל־קתאני, יועץ לחצר המלכותית שצייץ בחשבון הטוויטר שלו את הנתונים, עלות התשלום הנוסף היא יותר מ־50 מיליארד ריאל, או כ־13.3 מיליארד דולרים.
באופן פרטי הביעו הסעודים רגשות מעורבים לגבי שינוי הכיוון: חלקם עלו על גדותיהם משמחה, אך אחרים סברו שהמענקים זעומים או שתוקפם יהיה מוגבל. אחדים טענו שהתפנית הפתאומית – אחת מכמה מאז שהכריז הנסיך לפני כמעט שנתיים על תוכנית 'חזון 2030' לרפורמה בכלכלה הסעודית – גרמה להם לפקפק באסטרטגיה של הממשלה.
תגיות פטריוטיות, כולל "כולנו סלמן, כולנו מוחמד", החלו להופיע ברשתות החברתיות לאחר פרסום ההוראות החדשות, והעיתונים המקומיים היללו את ההנהגה בממלכה. מדד המניות 'תדאוול אול' המרכזי ירד ב־0.1 אחוזים עם סגירת הבורסה בריאד, ופיגר מאחורי השווקים באיחוד האמירויות ובקטאר. המדד צמח מעט מאוד ב־2017, בהשוואה לעלייה של 34 אחוזים במדד השווקים המתפתחים 'אם־אס־סי־איי'.
פול סאליבן, מומחה למזרח התיכון מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, רואה במצב פוטנציאל לאי שקט. לדבריו, נראה שבסיס התמיכה של הנסיך הוא בני הדור הצעיר יותר, "שמקווים לחיים טובים יותר ולשינוי אמיתי. תקווה היא דבר גדול להעניק לעם, אבל ניפוצה או מתן תחושה שלא באמת תתגשם הם מקור מוכח היטב לאי יציבות ולזעם".
בעבר, בזמנים של אי ודאות פוליטית, שליטיה האוטוקרטיים של ערב הסעודית הרעיפו על האזרחים מענקים נכבדים. כשמהומות 'האביב הערבי' הביאו להדחת מנהיגים מבוססים היטב בכל רחבי המזרח התיכון בשנת 2011, המלך דאז, עבדאללה, הכריז על הקצאת יותר מ־100 מיליארד דולר לדיור, לחיילים ולקבוצות דתיות, במטרה למנוע מהסערה האזורית לגלוש לכלכלה הגדולה ביותר של העולם הערבי.
את מצב העניינים כעת משנה העובדה שיורש העצר מוחמד נקט צעדים נגד בני משפחת המלוכה האחרים ותומכיהם בדרכים ששליטי העבר מעולם לא פנו אליהן. בחודש נובמבר אסרו הרשויות עשרות מתושביה המשפיעים והעשירים ביותר של ערב הסעודית, כולל נסיכים ושרי ממשלה, והאשימו אותם בשחיתות. המבקרים טענו נגד הנסיך שבדה את ההאשמות כדי לדחוק את יריביו במסעו בדרך לשלטון של איש אחד.
הקמפיין נגד השחיתות עורר הד בקרב סעודים שנושאים בעול מחירי הנפט הנמוכים, והתלוננו – בשיחות פרטיות ובתקשורת החברתית – שהאליטה בממלכה רשאית לעשות הכול בלי לתת את הדין על מעשיה. התובע הכללי במדינה "ניגן" על התחושה הזו בשבת, כשהזהיר שאיש אינו עומד מעל החוק – כולל 11 הנסיכים שנעצרו כי מחו על החלטתה של המדינה להפסיק לשלם את חשבונות החשמל והמים שלהם. הנסיכים נשלחו לבית הכלא אל־האיר, באבטחה מרבית, כדי להמתין שם למשפטם – ולא למלון 'ריץ־קרלטון' היוקרתי שבו שהו רבים מבני משפחת המלוכה במהלך מסע הטיהור נגד השחיתות.
מתן המענקים בסוף השבוע הוא רק הדוגמה האחרונה לקשייו של יורש העצר ביישום הרפורמה הכלכלית שהציע, בזמן שהוא מנסה להימנע מחוסר שביעות רצון עממית. בשנת 2016 פוטר שר המים בעקבות זעקה ציבורית על עלייה במחירי המים, שבאה זמן קצר לאחר הסבב הראשון של קיצוץ המענקים הממשלתיים. בשנה לאחר מכן ביטל המלך את הקיצוץ בהטבות למגזר הציבורי ובחסכונות, לאחר תלונות וקריאות בתקשורת החברתית לצאת למחאות ברחובות הערים.
הכלכלן הסעודי איחסן בו־חולג'ייה מעריך שהמענקים החדשים אינם "היפוך" של המדיניות הממשלתית: לדבריו, הן יותר "כוונון עדין". "תארו את עצמכם עושים משהו בפעם הראשונה", הוא הסביר. "זה מסובך. זהו הצעד הראשון. אנחנו נראה מה תהיה דמותה של הכלכלה בעתיד".
מכיוון שפשוטי העם הסעודים מתבקשים לשאת בנטל הצנע הכלכלי, דיווחים על בזבזנותו הראוותנית של הנסיך עשויים לפגוע באהדה אליו, לדברי כריסיטאן אורליכסן, חבר תוכנית המזרח התיכון של 'מכון בייקר למדיניות ציבורית' באוניברסיטת רייס. לפי 'הניו־יורק טיימס', נראה שהנסיך שילם 450 מיליון דולר תמורת ציור של ליאונרדו דה־וינצ'י, 300 מיליון דולר על טירה צרפתית ו־500 מיליון דולר בעבור יאכטה. "זה עשוי להישמע רע לא רק ליריביו במשפחה המלכותית, שמרגישים שנדחקו הצידה, אלא גם לאזרחים רבים, אם הוא לא יצליח להשיג 'ניצחונות מהירים' שישפרו את עתידם הכלכלי ויתייחסו לדאגותיהם מיוקר המחיה", כתב אורליכסן.
הממשלה השקיעה את מרבית השנה שעברה בעיצוב תוכנית לריכוך השפעות הרפורמות הכלכליות, הקרויה 'החשבון של האזרח'. היא העניקה למשפחות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית תשלומים חודשיים במזומן כדי לפצות על עליית המחירים. הסעודים התלוננו שהם זקוקים לעוד כסף.
יורש העצר מוחמד בן סלמן אהוד וזוכה לתמיכת המלך, "אבל האהדה אליו רעועה מאוד כי היא בנויה על ציפיות גדולות שטרם מומשו", הסביר ג'יימס דורסי, מומחה למזרח התיכון באוניברסיטה הטכנולוגית 'נניאנג' בסינגפור. "אין זה סביר שהוא יצליח להגשים את הציפיות הללו במסגרת הזמן שהאנשים מקציבים לו. הוא צריך להתנהל בשכל כדי לשמור על האהדה אליו".
