בתור ישראלי תושב מרכז הארץ, שרגיל מקסימום לעשרה ימי חורף בשנה, כמה ימי גשם בלתי פוסקים, ואולי איזו סערה בת חלוף אחת לכמה שנים, כלום לא הכין אותי לחורף שחיכה לי בניו יורק בשבועות האחרונים. גל הקור הקיצוני, שתקף את תושבי החוף המזרחי והמערב התיכון בארצות הברית וקנדה בשבועות האחרונים, נחשב לאחד הקשים מזה שנים ארוכות.
בשיאה של הסופה, שנרגעה לעת עתה חרף צניחה חוזרת בטמפרטורות בימים האחרונים, נשברו שיאי קור של 50 שנה, לאחר שבניו-המפשייר נרשמו מינוס 36 מעלות, (שיא כל הזמנים), בצפון דקוטה מינוס 30, ובאונטריו וקוויבק, קנדה, לא פחות ממינוס 50, כאשר הרוח מצניחה את הטמפרטורות מטה אפילו יותר.

בשל הקור יוצא הדופן, שהפך לסכנה אמיתית לבריאות, קפאו חלקים ממפלי הניאגרה, הושבתו כבישים ובתי ספר, בוטלו 4,500 טיסות ונדחו 14 אלף נוספות, מה שיצר כאוס בנמלי התעופה. בנוסף, נגרמו עשרות תאונות דרכים, בעיקר בכבישים מהירים, ונרשמו אבדות בנפש, שהובילו להכרזת מצב חירום בכמה מדינות. בהודעות האזהרה לציבור באותם ימים, התבקשו התושבים, למעט ביציאות החוצה, בשל הסכנה שיספגו כוויות קור או יחלו בדלקת ריאות, מה שהפך את מרבית הרחובות לשוממים.
הקור הנדיר הביא עמו תופעות נדירות נוספות, כמו שלג ראשון בפלורידה אחרי 30 שנה וגובה של מטר וחצי שלג (ב-24 שעות רצופות) בפנסילבניה. גם העיר ניו יורק הפכה לבנה ונשבר בה שיא קור של לא פחות מ-118 שנה, שהגיע עד למינוס 20 מעלות בלילה.





לצד כל החנויות ומעצבי האופנה המפורסמים בעולם, היה זה דווקא הגעטקס, שחזר לאופנה לכמה ימים, והיה לאחד המוצרים המבוקשים ביותר בעיר. בערב השנה החדשה, אחד הקפואים בדור האחרון, ביקש ביל דה בלאזיו, ראש עיריית ניו יורק, להימנע מלצאת ולבלות, מה שהוריד דרמטית את מספר החוגגים בתפוח הגדול. התיירים חסרי המזל שהגיעו לעיר לימים ספורים, לא רצו לבזבז אותם בישיבת חסרת מעש בבתי המלון, מה שהוביל לתורים ארוכים מהרגיל למוזאונים השונים, ולהמתנה לא פשוטה תחת שלג כבד, שלא חדל מלרדת במשך שעות.
גם בעלי החיים נאלצו להתמודד עם מזג האוויר הקיצוני; כלבים שוטטו ברחובות לבושי סוודרים, דב הקוטב בגן החיות בשיקגו ופינגווינים בפנסילבניה, הוכנסו למבנים בכדי להתחמם ובפלורידה, דווח על "גשם של איגואנות ירוקות", שפשוט לא הצליחו לשרוד על העצים בשל הרוח העזה. גם בתחום הספורט נשבר שיא- משחק הפוטבול הקפוא ביותר בכל הזמנים נערך בוויסקונסין, בין גרין ביי וסן פרנסיסקו, בפתיחת משחקי הפלייאוף, כשקהל הצופים האמיץ נהנה מאספקה שוטפת וחינמית של קפה ושוקו חם.



אני עברתי את הימים הללו במנהטן, כשהקור הגדול בחוץ, הפך כל יציאה מהבית, ולו הקצרה או הפשוטה ביותר, למשימה מורכבת – כל מהלך מחושב, כל טעות עלולה לעלות ביוקר, כאשר אפילו הסלולר השתתק אחרי דקות מעטות באוויר החופשי. הבתים בארצות הברית מחוממים ונעימים בדרך כלל, אבל גם כאן נרשם אתגר לא פשוט לצינורות החימום, מול הכאוס שהתרחש בחוץ.
החוויה ה"אתגרית" ביותר שלי הייתה להוציא רכב שכור עטוף שלג, שחנה ברחוב, ולהחזיר אותו לחברת ההשכרה, בשעות שבהן השלג הלך ונערם בלי שניה הפוגה – משימה מפחידה למדי, שלא בדיוק למדתי לבצע בשנות ילדותי בפתח תקווה. בחלק מאותם ימים, היה סוף שבוע סוער בישראל, שהיה בסופו של דבר סערה בכוס תה. מצחיק היה לראות פתאום ממרחק, באיזו דרמטיות על סף היסטריה, מטפלת התקשורת הישראלית, בקצת גשם ורוח שנפלו על ישראל לכמה שעות, לפני שובו של הקיץ האינסופי. על פי כל הערכות, החורף הקשה בארצות ברית עדיין רחוק מסיומו, ועכשיו צריך להמתין ולראות האם יצליחו להישבר כאן עוד שיאים חדשים בתקופה הקרובה.
