רבה הראשי של ארגנטינה הרב גבריאל דוידוביץ', הותקף אתמול (יום ב') על ידי מספר אנשים לא מזוהים שפרצו לביתו בבואנוס־איירס. האירוע התרחש לפנות בוקר בשעון ארגנטינה, כשהפורצים שדדו את חפציו ופצעו אותו קשה. במהלך השוד קשרו השודדים את אשתו, והשמיעו כלפיו דברי נאצה. מארגון הקהילה היהודית בארגנטינה AMIA נמסר כי הם עומדים בקשר שוטף עם הרשויות ועם כוחות הביטחון כדי לבחון את התקרית, "ולמצות את הדין עם הפורעים העומדים מאחורי השוד האלים".
"הקונגרס היהודי העולמי מזועזע מהמתקפה האכזרית נגד הרב גבריאל דוידוביץ'", אמר סגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רוברט זינגר. "הרב ואשתו נפצעו באופן קשה, ונראה כי התוקפים התכוננו לכך מראש. במהלך המתקפה, הם ציינו את היותו יהודי ואמרו כי הם יודעים שהוא רב, עובדה מדאיגה שמעלה חששות כבדים".
מסתבר שלא מדובר במקרה יחיד, אלא בגל של ממש שתוקף את ארגנטינה: בסוף השבוע האחרון הושחתו תשעה קברים בבית קברות יהודי בעיר סן לואיס שבמערב ארגנטינה – כך על פי הודעה לעיתונות של DAIA, ארגון הגג הפוליטי־יהודי של ארגנטינה. "DAIA מגנה את המתקפה", נכתב בהודעה לעיתונות מטעם הארגון, "מדובר במעשה של ונדליזם שנגרם על ידי אלמונים שטיפסו על קירות בית הקברות, הרסו בולי עץ, לוחות ברונזה וחפצים נוספים".
מדובר במגמה של ממש בארגנטינה, שרואה עלייה חדה באנטישמיות בשנים האחרונות. על פי הדו"ח הרשמי ועדכני ביותר במדינה עולה כי רמת האנטישמיות עלתה בשנת 2017 ב־14 אחוזים. הדו"ח פורסם לפני מספר חודשים ונכתב על ידי המרכז ללימודי חברתיים CES עבור DAIA. הנתונים שעולים ממנו מצביעים על כך שהוגשו 404 תלונות על אנטישמיות בשנת 2017, כ־90 אחוז מהן עסקו בהטרדה אנטישמית ברשתות החברתיות, אתרי אינטרנט ועוד. לשם השוואה, בשנת 2008 המתקפות האנטישמיות ברשת היוו רק שלושה אחוזים מכלל התקריות. רוב התקריות האנטישמיות בארגנטינה אירעו דווקא בפייסבוק, ולאחר מכן ברשת חברתית ארגנטינאית בשם Taringa, כאשר טוויטר במקום השלישי.
"אנחנו לא מרגישים שיש עלייה באנטישמיות", מספר למקור ראשון מיגל סטורמן, הבעלים והעורך של תחנת הרדיו היהודית־ארגנטינאית "רדיו ח"י". "תמיד יש כאן אירועים אנטישמיים, לא מדובר בגל נקודתי". הוא מסביר שיש כמה סיבות אפשריות לתקיפת הרב הראשי וחילול בית הקברות; בין השאר המצב הרעוע בוונצואלה, שנת הבחירות הקריבה בארגנטינה ועוד. "יש הרבה קבוצות כאן שלא אוהבות אותנו", הוא צוחק, "אבל אנחנו לא מרגישים את זה ביום־יום או ברחוב. מדובר במקרה חריג ויוצא דופן. לא היה אירוע כזה מאז הפיגועים בבניין ה־AMIA ובשגרירות הישראלית בשנות ה־90".
