האם בתום מערכת הבחירות יהפוך משרד התפוצות למבוקש בקרב המפלגות המרכיבות את הקואליציה? אם לשפוט לפי סקר חדש, ייתכן בהחלט: מצביעי רבות מהמפלגות מעוניינים שנציגיהם ישלטו בתיק התפוצות.
המשרד הוקם לראשונה בשנת 1999, כתקן של "שר במשרד ראש הממשלה המופקד על ענייני תפוצות וחברה". הראשון שכיהן בתפקיד היה הרב מיכאל מלכיאור. מאז, בכל מערכת בחירות השתנו השם והמהות: המשרד לענייני ירושלים, חברה ותפוצות; המשרד לתפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות; ולבסוף משרד ההסברה והתפוצות, שבראשו עומד היום נפתלי בנט.
מסקר שערכה לאחרונה חברת "דיאלוג" בשביל קרן משפחת רודרמן עולה כי 52 אחוז מאזרחיה היהודיים של המדינה היו רוצים שהמפלגה שיצביעו לה תדרוש להחזיק בתיק התפוצות. בפילוח לפי מפלגות עולה תמונה מעניינת: דווקא מצביעי מפלגת העבודה הם אלה שרוצים את תיק התפוצות יותר מכל אחד אחר (66 אחוזים מהם מעוניינים בכך). במקום השני – מצביעי חוסן לישראל בראשותו של בני גנץ (65 אחוזים).
הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 500 יהודים אזרחי ישראל ערב סגירת הרשימות לכנסת, ולכן לא התייחס לאיחוד רשימות חוסן לישראל עם יש עתיד. אולם גם במפלגתו של יאיר לפיד אחוזי התמיכה בבחירת המשרד גבוהים: 60 אחוזים – אותה מידת תמיכה שהביעו מצביעי הליכוד, שגם בהם 60 אחוזים רוצים את תיק התפוצות. המפלגות הציוניות שמצביעיהן הכי פחות מעוניינים בתיק הן מרצ (13 אחוזים) וישראל ביתנו (21 אחוזים).
בסקר בחנו גם את התמיכה בסיוע של ממשלת ישראל למיזמים דוגמת "תגלית", המביאים צעירים יהודים מארה"ב לישראל. 77 אחוזים מהישראלים תומכים במימון הישראלי לתוכנית, מול 14 אחוזים שמתנגדים. המפלגה שמצביעיה מביעים את ההתנגדות הרבה ביותר למהלך היא מרצ, עם 30 אחוזים של התנגדות ורק 46 אחוזי תמיכה. תומכי כולנו הם בראש רשימת המעודדים את המימון הישראלי (88 אחוזים) ואחריהם מצביעי חוסן לישראל של גנץ (86 אחוזים). מפלגות שמצביעיהן מתנגדים במיוחד למיזמים: יהדות התורה (27 אחוזי התנגדות) והבית היהודי (23 אחוזים).
32 אחוזים מהישראלים חושבים שהממשלה היא האחראית למשבר שהתפתח בעקבות מתווה הכותל. ובכל זאת, לשאלה "על מי אתה סומך שינהל את הקשר עם יהדות ארה"ב בצורה הטובה ביותר" השיבו 32 אחוזים – בנימין נתניהו, ורק הרחק מאחוריו היו המועמדים האחרים: לפיד (13 אחוזים), וגנץ (11 אחוזים). ראש הממשלה אף זכה לציונים יפים על פעילותו למען הקשר עם יהודי ארה"ב: 43 אחוזים השיבו שהציון שהם מעניקים לו בתחום הוא "מצוין" או "טוב", ו־28 אחוזים העניקו לו את הציון "נמוך" או "נכשל".
רוב הישראלים (57 אחוז) חושבים שמערכת היחסים בין ישראל ליהדות ארה"ב היא "בסך הכול טובה", 30 אחוזים השיבו שהיא "סבירה", ורק 7 אחוזים חושבים שמערכת היחסים "גרועה". האופטימיות ניכרת במיוחד אצל מצביעי ש"ס ויהדות התורה, שכ־85 אחוז מהם מאמינים שהמצב טוב ביותר. ייתכן שהתייחסותם נוגעת לקהילות אורתודוקסיות ואף חרדיות, ולא ליהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בארה"ב.
מעבר לים התשובות בדרך כלל שונות: ישראל מעניינת פחות את הדור הצעיר של היהודים, וגם בדור המבוגר רבים סולדים מהתנהלות ממשלת ישראל, בין השאר על רקע פרשיות הכותל והגיור ובשל המצב המדיני הסבוך. במידה רבה יהודים ליברלים בארצות הברית (90 אחוז מיהודי ארה"ב) אינם מזדהים עם נתניהו בשל מעשיו בנושאים לעיל. הסקר ממחיש שיש שתי קבוצות יהודיות גדולות, בארה"ב ובישראל, שמתקדמות לכיוונים הפוכים.
"כפי שהסקר מראה, הציבור הישראלי מבין היטב את חשיבות הקשר עם יהודי התפוצות בכלל ויהודי ארה"ב בפרט", אומרת שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן. "אנחנו בתקופת בחירות, ובנושא יחסי ישראל ויהדות ארה"ב אין ימין, מרכז או שמאל – 95 אחוזים מהנשאלים, מכל המפלגות, רואים חשיבות בשמירה על היחסים של מדינת ישראל והעם היהודי. מרבית מצביעי המפלגות הגדולות – מעל 60 אחוזים – מעוניינים שנציגיהם יחזיקו בתיק התפוצות.
"בנוסף, 90 אחוזים מבינים שיהודי ארה"ב הם נכס אסטרטגי לישראל בשלל תחומים, מביטחון וכלכלה ועד לערכים ומוסר. חשוב להציף את הנושאים הללו עכשיו, ערב הבחירות. מי שמבקשים את אמון הציבור צריכים להציג את עמדותיהם לא רק בנושאי בריאות, חינוך ורווחה, אלא גם בשאלת יחסיה של ישראל, מדינת העם היהודי, עם אותם יהודים בתפוצות".
