מכונית המרצדס השחורה התקדמה לעבר רחבת הטקס בבגדד. דגלון עיראקי התנופף מצידה האחד והדגלון הפלסטיני מהצד השני. יושב ראש הרשות אבו־מאזן הגיע ביום שני האחרון לבגדד והתקבל בידי נשיא עיראק ברהם סאלח בכבוד רב. לאחר הנשיקות המסורתיות ולחיצת ידיים לבבית, צעדו השניים לעבר הבימה המרכזית על השטיח האדום. המשמר העיראקי ניגן את ההמנונים, ערוצי הטלוויזיה המקומיים שידרו את הטקס ושני הצדדים היו מרוצים. זה היה ביקור ראשון של אבו־מאזן בעיראק מזה עשור. מבחינת העיראקים הביקור סימן את סיום המלחמה בארגון דאעש, ואבו־מאזן מבחינתו השיג לעצמו תמונה של מנהיג מכובד, שחסרה לו מאוד בתקופה האחרונה.
"עיראק יצאה ממשבר גדול וממצב ביטחוני לא פשוט", אמר ראש הממשלה העיראקי עאדל עבד אל־מהדי, שנפגש גם הוא עם אבו־מאזן. "יצאנו מנצחים ואנחנו מקווים שכעת הפלסטינים ינצחו במלחמתם להשיג מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים", הוסיף. "הקשרים בינינו לבין הפלסטינים עמוקים. אנחנו מכבדים אתכם ונישאר לצידכם במאבק נגד הכיבוש הישראלי".
אבו־מאזן עצמו ניצל את הבמה כדי להמשיך לקדם את הנושא שאמור לאגד את הערבים כולם: "אנחנו רוצים להגן על ירושלים שחשובה לאסלאם ולנצרות מפני הקיצונים". הוא לא התכוון לחברי 'עוצמה יהודית' ואף הבהיר זאת בנאומו. "מבחינתנו כולם קיצונים. הכיבוש מנסה לשנות את זהותה של ירושלים ואנחנו נלחמים בזה. אנחנו מגינים על ירושלים ועל מסגד אל־אקצה". בהמשך תקף אבו־מאזן את האמריקנים שלטענתו מגבים את ההתנהלות הישראלית ואת הקפאת הכספים שמיועדים למשפחות המחבלים, האסירים והפצועים. "מי שמעודד את ההתנהלות הישראלית ואת המחשבה שהיא מעל החוק הוא הממשל האמריקני. הוא זה שהכריז שירושלים בירת ישראל, העביר את השגרירות לירושלים ופגע באונר"א. בנוסף, הבית הלבן מאשים אותנו שאנחנו מתנגדים לשלום, כשהם מתכוונים להתנגדותנו ל'עסקת המאה'".
המאבק ביוזמת טראמפ הוא הנושא הבהול ביותר מבחינת הפלסטינים, וזה היה הגורם שהטיס את אבו־מאזן בחודשים האחרונים לפגישות תכופות במדינות המפרץ וגם לביקור האחרון בעיראק. "הנשיא מחמוד עבאס רוצה להדק את קשריו עם מדינות ערב לקראת עסקת המאה. הוא מעוניין לרתום את כולן לתמיכה בעמדה הפלסטינית, כפי שהשתקף בפסגה הערבית־אירופית בשארם א־שייח' וגם בוועידה בירדן השבוע", אמר גורם פלסטיני ל'מקור ראשון'.
"אנחנו מבינים שהעסקה של טראמפ תהיה מנוגדת לאינטרס הלאומי הפלסטיני, ולכן עוד לפני שהיא מתפרסמת אנחנו צריכים לחזק את הקשרים ולגייס את הגוש הערבי לצידנו". הוא הוסיף וציין כי מלבד הנושא הפוליטי־מדיני, גם הנושא הכלכלי מהותי מבחינת הפלסטינים. "בכל ביקור של אבו־מאזן יש דגש על הנושא הכלכלי. הקופה הפלסטינית זקוקה נואשות למזומנים, ואם הוא יצליח לגייס כספים מעיראק למען הפלסטינים זה יהיה ממש טוב".
הביקור הקודם של אבו־מאזן בעיראק היה בשנת 2009. בהתחשב בטלטלות העזות שפקדו את המזרח התיכון בעשר השנים האלו, מדובר בביקור חריג מאוד. גורם עיראקי הסביר לי בשיחה טלפונית את העיתוי המפתיע: "מבחינת אבו־מאזן, ביקור בעיראק הוא מהלך נכון. העיראקים נמצאים עכשיו בשלב שיקום בתום עידן דאעש. הם עושים את דרכם בחזרה לקונצנזוס הערבי, ומשוועים לכל ביקור של גורם בינלאומי – ובמיוחד ערבי – בבגדד".
הגורם הפלסטיני הוסיף כי קהל המאזינים ומקבלי פניו של אבו־מאזן בטקס בעיראק תומכים בגישתו, למרות ההשפעה שיש לאמריקנים על עיראק בכל הקשור לנושא הצבאי. "הרחוב העיראקי והמנהיגים מבינים שהם צריכים לשמוע לו, ומתייחסים לעסקה של טראמפ בצורה שלילית. הם, בניגוד למדינות המפרץ, מושפעים מהצד האיראני ושייכים לקואליציה המאתגרת את התוכנית האמריקנית. לכן מבחינת אבו־מאזן מדובר בקהל ביתי אוהד ותומך".
מאוחדים סביב ירושלים
ראש הממשלה העיראקי אל־מהדי ציין במפגש עם אבו־מאזן את העובדה שנציג עיראקי השתתף לראשונה מאז הלחימה בדאעש בכינוס של ראשי הפרלמנטים של מדינות ערב שנערך בירדן, מהלך שאותו הציג כהצהרה על תום עידן מבחינת העיראקים. נציג נוסף שהשתתף בכינוס היה נשיא מועצת העם הסורית חמודה סבאג, במטרה זהה לזו העיראקית – ניסיון של סוריה לפלס את דרכה חזרה ללב הקונצנזוס הערבי. הכינוס שהתקיים השבוע תחת הכותרת "ירושלים בירת פלסטין", עסק בתמיכה הערבית בפלסטינים ובהתנגדות לנורמליזציה עם ישראל, נושאים שהיו נוחים מאוד לנציגי עיראק וסוריה ופחות לנציגים הסעודים ולמדינות המפרץ.
המארחת, ירדן, שחתומה כזכור על הסכם שלום עם ישראל, הציגה קו נוקשה בנוגע לנרמול היחסים של מדינות המפרץ עם שכנתה ממערב. יושב ראש הפרלמנט הירדני עאטף א־טראונה, הוביל להוספת סעיף בהודעת הסיכום של הפסגה המדבר על עצירת כל אקט של נורמליזציה עם ישראל. "השפענו על המדינות הערביות לממש את הרצון של העמים הערביים לפעול לקטוע את הקשרים עם מדינת ישראל, מדינת הכיבוש. ירושלים נמצאת לנגד עינינו והיא חייבת להיות בירת המדינה הפלסטינית", הוא אמר לתקשורת בתום הפסגה. הצהרתו ממשיכה את הפעילות הירדנית בשבועות האחרונים בהר הבית ובירושלים, שנובעת מחשש מעסקת המאה של טראמפ ומסידור מחדש של הקוביות השבירות במזרח התיכון. הירדנים בטוחים שמעמדו של בית המלוכה ההאשמי בירושלים ייפגע וזה מה שגורם להם לשלוף ציפורניים. הרחבת מועצת הוואקף והכנסת גורמים המקורבים לאבו־מאזן לגוף השולט בנעשה בהר הבית, הייתה הסוכרייה הגדולה ביותר שאבו־מאזן יכול היה לבקש מהמלך עבדאללה.
כשהוא מחוזק מהרוח הגבית, אבו־מאזן צפוי לצאת בימים הקרובים לביקור היסטורי גם בבירה הסורית דמשק, שאותה לא פקד מתחילת המלחמה שם בשנת 2011. חבר הוועד הפועל של אש"ף והוועד המרכזי של פת"ח עזאם אל־אחמד הודיע כי אבו־מאזן יבקר בקרוב בסוריה וייפגש עם הנשיא בשאר אל־אסד. הטלוויזיה הפלסטינית כבר פתחה משרד תקשורת בדמשק, כצעד ראשון בהידוק היחסים עם משטרו המתייצב של אסד.
"אבו־מאזן שואף לחזק את הקשרים האלו במסגרת המהלכים לצירופה מחדש של סוריה לליגה הערבית ולקונצנזוס הערבי", אומר הגורם הפלסטיני. "מדינות המפרץ פתוחות לחזרת הסורים לליגה הערבית, ואפילו הודיעו על מהלכים לפתיחה מחדש של השגרירויות שלהן בסוריה. הפלסטינים תמיד שמרו על ניטרליות כלפי המתרחש בסוריה. הם לא התנגדו למשטר או לאופוזיציה ושמרו את העניין הסורי כעניין פנימי. בנוסף ישנם מחנות של פליטים פלסטינים בסוריה שאסד צריך את תמיכתם וגם אבו־מאזן, לכן הביקור חשוב".
הקונפליקט של עבאס
רק בשבוע שעבר יצא הנשיא הסורי אסד מסוריה באופן נדיר. היעד היה טהרן, העיתוי – חגיגות 40 שנה למהפכה האסלאמית, והמטרה – פגישה עם המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי. אסד הדגיש בפגישה כי "היחסים עם איראן הצליחו להכריע את הכף מול המדינות העוינות השואפות להחליש את שתי המדינות", כשהוא יותר מרומז על מדינות המפרץ וארה"ב. חמינאי מצידו ציין כי הניצחונות של הסורים על הטרור הם "מכה קשה לנוכחות האמריקנית והמערבית באזור".
נסיעת אבו־מאזן לעיראק ולסוריה, שנחשבות בעלות ברית של האיראנים, יכולה ללמד על ניסיון של אבו־מאזן לקרוץ לעבר הציר שארה"ב נלחמת בו, או לפחות לנסות להיות גורם רלוונטי בכל המגרשים במקביל. "אנחנו לא משתתפים במשחק המלחמה בין איראן לארה"ב", אמר לי שר לשעבר ברשות הפלסטינית. "אנחנו נגד ההתערבות האיראנית בנושאים הפלסטיניים ובתמיכתם בארגון חמאס ובג'יהאד האסלאמי".
השר לשעבר הוסיף כי ישנה מודעות פלסטינית ברורה לניסיון האיראני להשפיע על הנושא הפלסטיני. "הקלף הפלסטיני חשוב מאוד לאיראנים. הם מנסים כל הזמן להשיג דריסת רגל בשטחי הרשות, אבל כרגע רוב המאמצים מושקעים ברצועת עזה. מבחינתם הם יכולים להשתמש בקלף הזה במקרה של מלחמה או מתיחות אזורית. בכל הקשור ליחס לאיראן, אבו־מאזן מצוי בקונפליקט מתמיד. מצד אחד הוא לא נגד איראן, ומצד שני הוא לא רוצה להרגיז את העולם הערבי שנוקט עמדות שליליות כלפי המשטר בטהרן.
"צריך לזכור שמאז ומעולם היו מגעים וקשרים בין הפלסטינים לאיראנים. המהפכה האסלאמית ב־1979 נהנתה מתמיכה מוחלטת של התנועות הפלסטיניות. אנחנו זוכרים את יאסר ערפאת שפרץ יחד עם ההמונים למבנה השגרירות הישראלית בטהרן והניף שם את דגל אש"ף. היום יש קשר בדרג נמוך בין רמאללה לטהרן, וחבר הוועד המרכזי של פת"ח עבאס זכי ביקר באיראן עם נציגי ארגונים פלסטיניים אחרים. אבו־מאזן עצמו ביקר לפני שנתיים באיראן כך שהקרבה לא כל־כך הזויה".
עוד הסביר השר לשעבר כי ביקורו הקרוב של אבו־מאזן בסוריה נועד בראש ובראשונה לחזק את העמדה הפלסטינית מול האמריקנים. "ההליכה של אבו־מאזן לאסד לא נועדה לחזק את האיראנים אלא את הפלסטינים. מחנות הפליטים הפלסטינים בסוריה נחשבים כוח פוליטי משמעותי. אסד, שרוצה לבסס את משטרו, מעוניין בתמיכתם, וגם אבו־מאזן שמנהל קרב פוליטי מול חמאס והג'יהאד רוצה אותם לצידו".
ד"ר רז צימט, עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל־אביב ומומחה לאיראן, טוען שהפערים בין אבו־מאזן לאיראנים לא ממש מאפשרים התקרבות שכזאת, למרות המגעים שמנהל יו"ר הרשות עם העיראקים והסורים. "באיראן לא סיקרו בהרחבה את ביקורו של אבו־מאזן בעיראק, הם מתעסקים יותר בביקור שיקיים נשיא איראן חסן רוחאני בבגדד בשבוע הקרוב. הם מבינים שעיראק מחפשת את הדרך לעולם הערבי, ולכן מטילים את כובד משקלם והשפעתם לשמר את העיראקים לצידם. ההשפעה האיראנית על עיראק היום גדולה מאוד. ראש ממשלת עיראק לשעבר חיידר אל־עבאדי, שנחשב ביקורתי מאוד כלפי המעורבות האיראנית בעיראק, פרש, וכעת הם חופשיים יותר להשפיע על המיליציות השיעיות בעיראק ועל המדינה עצמה. האיראנים פועלים במקביל ללחצים מצד ארה"ב על עיראק לתפוס צד ולהצטרף לסנקציות על טהרן – דבר שלא יקרה.
"באשר לסוריה, גם כאן יש התפתחויות מעניינות של שינוי היחס הערבי כלפי אסד", ממשיך צימט. "אני חושב שזה מה שגורם לאבו־מאזן לנסות להתקרב גם לסורים. הוא מנסה לשמור את כל הקלפים ולהרוויח מכל העולמות. הביקור בסוריה ובעיראק הוא ניסיון להכיר בעידן של אחרי דאעש, שהעולם הערבי הולך לשם, ואבו־מאזן מעדיף שלא להישאר מאחור. מבחינת האיראנים אבו־מאזן שרוף. ככלות הכול, הוא אחד הגורמים המשמעותיים שנלחם בפרוקסי האיראני האזורי – חמאס והג'יהאד האסלאמי".
