"סין נמצאת בליגה משלה מבחינת הפרת זכויות אדם", אמר לקראת סוף השבוע מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו, בנוגע למחנות החינוך מחדש שמפעילה סין נגד מאות אלפי אויגורים ומוסלמים אחרים, בעיקר במערב המדינה. הביקורת הייתה חריפה במיוחד ולא שגרתית בישירותה.
בהצגת דו"ח זכויות האדם הבינלאומי השנתי של מחלקת המדינה אמר פומפאו שסין הכניסה יותר ממיליון אויגורים, קזחים אתניים ומוסלמים אחרים למחנות "שנועדו למחוק את הזהויות הדתיות והאתניות שלהם". השגריר מייקל קוזאק, פקיד בכיר בלשכת הדמוקרטיה, זכויות האדם והעבודה שבמחלקת המדינה, היה גלוי אף יותר לגבי פעולתה של סין. במסיבת עיתונאים אחרי דברי פומפאו הוא אמר: "לא ראינו דברים כאלה מאז שנות השלושים, הכנסת מיליוני אנשים למחנות ועינויים. זה פשוט נורא".

המסר החריף נחלש לנוכח דבריו של פומפאו בהקדמה לדו"ח, שלפיהם ארה"ב תתנהל מול מדינות בלי קשר למצב זכויות האדם בשטחן, אם הדבר ישרת את האינטרסים האמריקניים. ארה"ב מנהלת בימים אלו מו"מ עם סין במטרה ליישב סכסוכי סחר. הנשיא דונלד טראמפ החמיא פעמים רבות לנשיא סין שי ג'ינפינג.
הממשל האמריקני נאבק תמיד לאזן בין ערכיה של ארה"ב לאינטרסים שלה במדיניות החוץ, ולעיתים קרובות הוא הפר את נדרו לשמור על זכויות האדם כדי להשיג יעדים בעלי עדיפות גבוהה יותר. בשביל ממשל טראמפ השמירה על האיזון בין ערכים לאינטרסים הייתה קשה במיוחד במקרה של ערב הסעודית, בעלת ברית אמריקנית ותיקה, שבכירים בה היו מעורבים ברצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. הסעודים אף מואשמים בפגיעה בזכויות אדם במלחמה בתימן. פקידי ממשל טראמפ, כולל פומפאו, אמרו שחשיבות הברית האמריקנית עם ריאד גוברת על תגובה נחרצת למעשיה של הממלכה. הם סירבו לומר בפומבי אם הם מאמינים שנסיך הכתר מוחמד בן־סלמאן ידע על רצח חשוקג'י או הורה עליו, אף שסוכנויות המודיעין האמריקניות חושבות שהדבר אפשרי בהחלט. "אולי הוא אחראי לכך, אולי לא", אמר טראמפ בזמנו.
בדו"ח זכויות האדם שפורסם ביום רביעי הודתה מחלקת המדינה שסוכני ממשלת סעודיה רצחו את העיתונאי, ושסעודיה לא "סיפקה הסבר מפורט על כיוון החקירה והתקדמותה. במקרים אחרים הממשלה לא הענישה את האשמים בהפרות זכויות אדם, ותרמה לאווירה של פטור מעונש".
ממשל טראמפ התמקד יותר בתלונות על פגיעה בזכויות אדם במדינות יריבות, כמו ונצואלה ואיראן. על איראן אמר פומפאו שהיא ממשיכה "את דפוס האכזריות שהמשטר כופה על העם האיראני במשך ארבעת העשורים האחרונים".
תרגום: אלחנן שפייזר