תרופות נסיוב נגד ארס נחשים קיימות בעולם כבר כ־125 שנים. הן יעילות, זולות וניתנות לייצור המוני. עם זאת, באפריקה, שיש בה שפע נחשים קטלניים, מסתמן מחסור מדאיג בתרופה המצילה חיים. מומחים ויועצים מאשימים במצב את יכולת הייצור החלשה, את הרגולציה המסרבלת, את המחירים הגבוהים – וגם את ההתעלמות הכללית ממצוקתם של אנשים באזורים עניים ומרוחקים בעולם.
שיטת ייצור הנסיוב לא השתנתה כמעט מאז שפיתח אותה לראשונה האימונולוג הצרפתי אלבר קלמט בסוף המאה ה־19. התהליך עדיין ממושך ומורכב, אף שחוקרים פועלים לפתח חלופות סינתטיות. בתחילה טכנאי צריך לחלוב ארס של נחש בתרגיל מסוכן שבו מחזיקים את ראשה של החיה בזמן שהיא נושכת כוס מכוסה בניילון נצמד. כך משתחרר הרעל שלה – כמות קטנה בכל פעם – לתוך הכוסית. הנסיוב פועל בדרך כלל רק לריפוי הכשות של מין מסוים של נחש, או קבוצת מינים קטנה, ויש "לסחוט" את הארס ממגוון נחשים.
מינונים קטנים של הארס מוזרקים לחיה גדולה כלשהי, בדרך כלל סוס, כדי לעורר תגובה חיסונית ולהפיק נוגדנים תוקפניים. לאחר כמה הזרקות כאלה במשך תקופה של כשנה, הסוס מייצר כל כך הרבה נוגדנים עד שהוא הופך למחוסן מפני הארס. בנקודה הזאת נוטלים מהחיה תרומת דם. במעבדה הנוגדנים מופרדים מן הדם, ומועברים לקורבנות של הכשת נחש. כדי לרפא את הנשוכים, ייתכן שיידרשו כמה מנות תרופה.
אתגר מרכזי, במיוחד באזורים עניים ומרוחקים בעולם שרוב ההכשות מתרחשות בהם, הוא שרוב הנסיובים נגד ארס צריכים להישמר בקירור. זמינותם של הנסיובים פחתה מאוד לאחר שהפסיקה המעבדה הצרפתית SANOFI בשנת 2014 להפיק את התרופה FAV-Afrique, נסיוב שהיה יעיל לטיפול בהכשות של כמה זני נחשים, כולל חלק מהמסוכנים ביותר ביבשת. מנות הנסיוב האחרונות אזלו באמצע 2016. SANOFI קיבלה את ההחלטה להפסיק את הייצור בעיקר משיקולים כלכליים: המחיר הגבוה של מנה אחת – יותר מ־100 דולר – הפך את המכירות באפריקה ללא רווחיות.
"בשום מקום בעולם אין מחסור בנסיובים כמו באפריקה", נמסר מהיוזמה העולמית לנשיכות נחש. "קריסת שוק הנסיובים נגד ארס באפריקה היא טרגדיה רפואית".
מעטים יכולים לשלם את מחיר התרופה הצרפתית, מה שמוביל לביקוש נמוך ולירידה במכירות. התוצאה היא הפחתת הייצור, עלויות גבוהות יותר, והעלאת מחירים בעבור הצרכנים. זהו מעגל בלא מוצא. את התרופות המיוצרות ביבשת אפשר למצוא כמעט רק בדרום אפריקה, לפי מחקר של בית הספר לרפואה טרופית בליברפול משנת 2018.
"השוק נשאר תנודתי כי היצרנים קטנים, ושוק הנסיוב האפריקני מוגבל", אמר ז'וליאן פוטט, מומחה למחלות טרופיות בקבוצת רופאים ללא גבולות. תקני איכות לא עקביים וחסרי פיקוח הובילו לחדירת תרופות מזויפות ו"לא הולמות", שפותחו לזני נחש במדינות אחרות, לשוק האפריקני. שימוש בנסיוב הלא נכון עלול להיות מסוכן, אפילו קטלני.
"רופאים ללא גבולות" מתארים את המחסור באפריקה כמשבר. גם כשהנסיובים זמינים, אנשים בסיכון גבוה להכשה חיים דווקא רחוק מאוד ממרפאה או מבית חולים. למרכזים הרפואיים לא תמיד יש יכולת קירור, והצוותים בדרך כלל לא הוכשרו בטיפול בהכשות נחש.
"אנחנו מאבדים כאלף איש בקניה מדי שנה בגלל נחשים", אומר רויג'אן טיילור, מנהל חוות הנחשים ומרכז המחקר Bio־Ken בחוף המזרחי של המדינה. בעולם כולו מתים מהכשות בין 81 אלף ל־138 אלף איש בשנה. לפי ארגון הבריאות הלאומי (WHO), חצי מיליון הכשות נחש באפריקה בכל שנה דורשות טיפול, אף שלא כולן גורמות כמובן למוות.
"הממשלות והקהילה הבינלאומית צריכות לפעול בנושא", אומר טיילור. "מה שהייתי רוצה לראות בשנים הבאות הוא ייצור נוגדן לכל אזור בעולם שיש בו בעיה, וכן שהנסיובים נגד ארס יסופקו חינם".
תרגום: אלחנן שפייזר
