בנו הנמלט של מועמר קדאפי המנוח מלוב, ומי שלכאורה היה אמור להיות בנו, מתכנן קאמבק. סיף אל-אסלאם "החליט להתמודד בבחירות לנשיאות, ואני סבור שיש לו סיכוי גדול בגלל שכל השבטים הגדולים תומכים בו", הסביר עבד-אלמג'יד אל-מנסורי, שעמד בראש ועד הפיתוח של לוב לפני 2011, והיה מקורב לבנו של המנהיג. "אנשים מתוסכלים. אפילו אלה שמתנגדים למשטר הישן נמצאים לצידו, שכן הוא לא חוזר כשהוא מייצג את המשטר הישן. הוא שב עם תוכנית לעתידה של לוב".
מרבית הפרשנים בלוב אינם מסכימים איתו, ומבטלים את סיכוייו של סיף אל-אסלאם בבחירות הפוטנציאליות לנשיאות השנה. עם זאת, שובם של נאמני קדאפי לזירה הפוליטית, שש שנים אחרי ההתקוממות בתמיכת נאט"ו נגדו ואשר בסופה מת, חושף את עומק הזעם הציבורי על היעדר הביטחון והריקבון הכלכלי ביצואנית הנפט, שבעבר הייתה עשירה במיוחד. המצב גם מגביר את החששות הבינלאומיים מהתפשטות חמושי דאעש בכל רחבי צפון אפריקה ומפני גל המהגרים שמזדעקים להגיע לאירופה.
"זה סימן לכך שהקדאפים מתגייסים, ומנסים להשמיע את דברם" בפעם הראשונה מאז 2011, טען איסנדר אל-אמרני, מנהל מיזם צפון אפריקה בקבוצת 'אינרטנשיונל קרייסס', "לוב הופכת מסובכת יותר. פריצת דרך לא נראית מידית".
מאז הדחתו של קדאפי נקרעה לוב בידי תריסר מיליציות וממשלים יריבים במזרח ובטריפולי. הלחימה הפנימית פגעה במשלוחי הנפט, מקור ההכנסה החשוב ביותר של לוב, במשך כמעט שנתיים. בעוד שהמשלוחים כבר חזרו, הכלכלה נהרסה. תושבי לוב עומדים במשך שעות מחוץ לבנקים כדי לקבל סכומי כסף זעומים. היחלשות הדינר בשוק השחור הגבירה את האינפלציה, שרוששה את מקבלי המשכורת במדינה ומנגד העשירה את הספסרים.
הסכם אחדות בחסות האו"ם שנחתם ב-2015 נכשל לאחות את השסעים במדינה. הממשלה שהצניח לטריפולי, בהובלת פאיז אל-סראג', התקשתה לאכוף את סמכויותיה על הסיעות החמושות והממשל במזרח. שליח חדש של האו"ם שמונה ביוני, גסאן סלמה, חשף תוכנית מתוקנת, אבל פקיעת המנדט של סראג' ב-17 בדצמבר חלפה ללא הסכם סופי.
בעוד שסראג' ממשיך לקבל הכרה בינלאומית, תהליך השלום הוכרז כאות מתה על ידי ח'ליפה הפטר, המפקד של צבא השחרור הלאומי מטעם עצמו, השולט במרבית המזרח העשיר בנפט. ניסיונו של הפטר להפוך בזמן ההמתנה לקלפיות לשליט הצבאי של לוב גמגם, כשהוא עצמו נאבק לזכות בתמיכה מחוץ לבסיסו.
מישהו צריך לוותר, אומרים הלובים. "איבדנו אמון בכל הדמויות הפוליטיות בבית הנבחרים ובשתי הממשלות – במזרח ובמערב", ציין וחיד ג'אבו, שעובד בלשכת המסחר של טריפולי, "הלובים חיים כיום בעוני. הבנקים ריקים. אנשים אינם יכולים לקנות תרופות, אוכל או כל דבר אחר. יש מחסור בדלק, הפסקות חשמל, הפרעות בזרימת המים וחוסר ביטחון כללי".
לתוך הנוף הפוליטי העגמומי הזה נכנס סיף אל-אסלאם. דבר לא נשמע מכיוונו ישירות, אבל אדם שזיהה את עצמו כדובר המשפחה אמר לעיתון 'איג'פט טודיי' כי הוא מתכנן לרוץ בבחירות. מנסורי, המתגורר כיום בטורקיה, אישר את דבר התוכנית. הוא לא הציע פרטים על תוכניתו של קדאפי לאחות את השברים של לוב ולבנות מחדש את הכלכלה המוכה, אבל אמר כי הוא סבור שימלא תפקיד כלכלי בממשל אם סיף אל-אסלאם ינצח.
ב-2011 נתפס קדאפי בן ה-45, שחונך בלונדון, בידי המורדים, ובית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צו למעצרו באותה שנה, אחרי שהאשים אותו בפשעים נגד האנושות במהלך המרד נגד אביו. הוא מעולם לא הוסגר לבית הדין. בשנת 2015 דן אותו בית משפט בטריפולי למוות בגין פשעים שבוצעו במהפכה, אבל בחודש יוני הכריזו שוביו כי הוא שוחרר.
לא ברור אם הוא צפוי להתמודד עם אישומים שעוד לא טופלו, מה שיפסול אותו מלהתמודד בבחירות, ומקום הימצאו הנוכחי נותר לא ידוע. מנסורי אמר כי התקשורת שלו עם קדאפי נעשית דרך מתווך.
הבחירות עשויות להיערך ב-2018 אם הסיעות היריבות יסכימו על טיוטת תוכנית לקיומן. בנאום שנשא ב-17 בדצמבר אמר הפטר כי הוא יהיה התשובה היחידה לעם הלובי – רמז לכך שהוא מתכונן להתמודד בבחירות. סראג' צפוי אף הוא להיות מועמד, כמו גם כמה דמויות בולטות מתקופת המעבר.
סלמה, שברור לו כי סראג' נתפס כמי שנכפה מבחוץ, יקיים ועידה לאומית שבה יתאספו סיעות מכל רחבי החברה הלובית כדי לאמץ הסכם חדש לקראת הבחירות. מדובר במלאכת איזון עדינה, במדינה שבה רבים דורשים פתרון מקומי ובה בעת מתלוננים על הקהילה הבינלאומית שסייעה להם להדיח את קדאפי ואז זנחה אותם לאנחות.
"הקהילה הבינלאומית חסרה מישהו שיוכל לשלוט במי שמנסים לקלקל את המסיבה", טען כרים מזרן, חבר בכיר בוועד האטלנטי של 'מרכז רפיק אל-חרירי למזרח התיכון', "אני לא אומר שהבחירות יביאו פתרון, אבל זה עשוי להיות הניסיון האחרון. אם הן ייכשלו, לוב תהפוך לסומליה נוספת, ארץ שבורה ובה מיליציות בכל רחבי המדינה והערים".
ברחובות נהנים מהשפעה וכוח מנהיגי המיליציות המקומיות, מלכי השוק השחור והמבריחים. נמב זה דוחף את הלובים לשקול אפשרויות שבעבר לא ניתן היה לדמיין אותם. "סיף אל-אסלאם עשוי להיות הבחירה הנכונה אם יתמקד בשלום, בביטחון ובפיוס הלאומי", אמר אחמד וג'ג', עובד עירייה בטריפולי, "הלובים שונאים את כל הפנים הפוליטיות שנמצאות כיום בזירה. הם מעוניינים בפנים חדשות שיכבדו את רצון העם ואת תוצאות הבחירות".
