קשה לומר שרחובות קייב לבשו חג לרגל הבחירות לנשיאות אוקראינה שהתקיימו אתמול (ראשון). האווירה ב"מאידאן נזלאז'נוסטי", הכיכר המרכזית של הבירה האוקראינית והרחובות סביבה, אמנם הייתה ססגונית ומלאת אדם, אך הסיבה העיקרית לכך היא מזג אוויר אביבי, חמים ופתאומי למדי שהוציא את ההמונים לרחובות אחרי חודשים ארוכים של חורף מקפיא עצמות. מעט דוברי האנגלית המקומיים שאותם שאלתי לגבי הבחירות התייחסו אליהם כמעט בביטול, כשהדעה הרווחת היא שממילא יהיה סיבוב שני ולכן אין טעם אפילו ללכת להצביע.
אי אפשר להאשים את האוקראינים באדישות הזו. כאשר ישנם 39 מתמודדים על התפקיד – חלקם הזויים אפילו למי שצופה בתשדירי תעמולת הבחירות בישראל – הסיכוי שמישהו יגרוף רוב מוחלט וימונה לתפקיד כבר בסיבוב הראשון היה מראש קלוש למדי.
כתבות נוספות בנושא:
– תוכנית מציאות: הקומיקאי שרץ לנשיאות אוקראינה
– איגור קולומויסקי: "אחזור לאוקראינה תמורת העברת השגרירות לירושלים"
יחד עם זאת, אין ספק שהיו שלושה מתמודדים בכירים על התפקיד: הראשון הוא הנשיא המכהן, פטרו פרושנקו, שבבעלותו אימפריית שוקולד, ושנבחר די בקלילות לתפקיד לפני כחמש שנים. בישורת האחרונה לפני הבחירות הוא סבל מאחוזי תמיכה נמוכים למדי בסקרים, אם כי צריך לציין כי הוא התחיל את מערכת הבחירות באוגוסט האחרון עם שפל של שמונה אחוזי תמיכה לערך, וכמעט והכפיל אותם. המועמדת הבולטת השנייה היא יוליה טימושנקו, לשעבר ראשת הממשלה, שהחלה את מערכת הבחירות עם קרוב ל-20 אחוזי תמיכה, אך קמפיין השחרה מאסיבי מצד יריביה – כולל העמדת יריב קש בעל אותו שם משפחה על מנת לבלבל את הבוחרים – הוריד אותה בשבוע הקריטי שלפני הבחירות אל מתחת ל-15 אחוזי תמיכה בסקרים.
המועמד השלישי הוא ללא ספק הפתעת הבחירות הללו, ולא משנה בכלל מה יהיו התוצאות בסופו של דבר. מדובר בולדימיר זלנסקי, שחקן ומפיק טלוויזיה יהודי, שמככב בתחנת הטלוויזיה הפופולרית במדינה בסדרה בכיכובו, שבה הוא מגלם מורה להיסטוריה שבעקבות פעילות מחאה נגד השלטון הופך בשרשרת אירועים פלאית לנשיא אוקראינה. לפני מספר חודשים הודיע זלנסקי על ריצתו האמיתית לתפקיד, במקרה ששובר שוב את שיאי האבסורד הפוליטי וחוסר ההפרדה בין דמיון ומציאות. יחד עם זאת, זלנסקי מעולם לא היה מועמד של קוריוז. מאחוריו עמדו ועומדים כמה מהכוחות החזקים בחברה האוקראינית, כולל אוליגרך יהודי שהיה בעבר מושל המחוז השני בגודלו במדינה ושבבעלותו גם ערוץ הטלוויזיה שבו הוא מככב. שמו איגור קולומויסקי, והוא מתגורר בשנים האחרונות בישראל מחשש לשלומו וחירותו במדינתו.
אוקראינה היא המדינה הגדולה ביותר באירופה, ושטחה עולה על אלה של צרפת וגרמניה, למשל. רק רוסיה העצומה מאפילה עליה בגודלה תוך שהיא נמשכת עמוק לתוך אסיה, והצל הזה מלווה גם את מערכת הבחירות הנוכחית. כיבוש חצי האי קרים על-ידי פוטין וזליגת הלחימה למזרח המדינה – עם אלפי הרוגים אוקראינים בארבע השנים האחרונות וכמיליון וחצי עקורים שנאלצו לעזוב את בתיהם – הפכו את היחסים בין המדינות למעורערים ובעייתיים, והשלטון בקייב מתקשה לעמוד על רגליו בעוד הוא נלחם מלחמת חפירות עקובה מדם מול מעצמה שאיש באוקראינה אינו חושד שניתן לנצחה באמצעים מלחמתיים.
היחסים אל מול רוסיה, השלטון הלא-יציב, השחיתות שמסרבת להיגדע, ובריחת הון אנושי למערב אירופה, כל אלו עמדו אתמול שוב אל מול עיני הבוחרים בכניסתם לקלפי. רבים מהם קיוו לטוב, אך רבים עוד יותר חשבו שהדבר יקרה, אם כבר, בסיבוב השני שככל הנראה יתקיים ב-21 באפריל. והם צדקו. בסופו של יום הבחירות התפרסמו מדגמים המעניקים לזלנסקי כ-30 אחוזים מהקולות, ואחריו משתרכים הנשיא המכהן עם כ-18 אחוז וראשת הממשלה לשעבר עם קצת למעלה מ-14 אחוזים.
