נסיך הכתר לשעבר נרוהיטו עלה רשמית לתפקידו כקיסר יפן ביום רביעי, בטקס קצר, דומם ורציני בחדר האורן שבארמון המלכותי. הוא התיישב בכס החרצית יום לאחר שאביו בן ה־85 ויתר על תפקידו והעביר אותו לדור הצעיר. כעת נרוהיטו בן ה־59 ינסה להמשיך את מורשת אביו, בניסיון להביא למודרניזציה של המשפחה הקיסרית בגבולות המסורת הנוקשים, לשמר את הרלוונטיות שלה ביפן ובה בעת לכבד את האיסור החמור על התערבות בכל עניין פוליטי.
פקידי הקיסרות הגישו לנרוהיטו את שני האוצרות הקדושים של יפן – חרב המסמלת גבורה, ויהלום המסמל נדיבות – וכן את חותמת המלוכה והחותמת הגדולה של יפן, חותמות הקיסר והמדינה, בהתאמה. החרב והאבן הוצבו סגורות באריזות על עמדות עשויות ברוש יפני. אוצר שלישי, מראה המסמלת תבונה, שמורה במקדש איסה, אתר השינטו הקדוש ביותר ביפן. את האוצרות רואים הקיסר והכוהנים הגדולים בלבד, ולא קיימים ציורים או תמונות שלהם.
לא נשמע כל רעש, חוץ מקול פסיעות הרגליים על רצפת העץ. לא נשמעו חצוצרות – רק טקס פשוט בחדר צנוע, והרבה השתחוויות. עלייתו של נרוהיטו מסמלת את תחילת עידן "רייווה" ביפן, מושג הלקוח משירה יפנית עתיקה, ומשמעותו "הרמוניה יפהפייה". בטקס סימני הקיסרות הפך נרוהיטו רשמית לקיסר. אביו אקיהיטו ויתר על הקיסרות בטקס דומה באותו חדר ביום שלישי. זה היה המקרה הראשון של ויתור על כס הקיסר ביפן זה מאות שנים.
מצבו המשפחתי של נהוריטו נותן תזכורת לאי השוויון שבלב המערכת הקיסרית השמרנית. לנרוהיטו ואשתו, הקיסרית מסקו, יש רק בת, הנסיכה אייקו, שנולדה בשנת 2001. לפי החוק היפני לאייקו אסור לרשת את כס המלוכה, ולפי דיווחים הופעל עליה לחץ אינטנסיבי להביא יורש זכר.
מסקו ויתרה באי רצון על קריירה בשירות הדיפלומטי של יפן כדי להתחתן עם נרוהיטו בשנת 1993. היא חלתה ב"הפרעת הסתגלות" הקשורה ללחץ, ונסוגה כמעט לחלוטין מהחיים הציבוריים במשך עשור. נרוהיטו הכעיס יפנים מסורתיים והרשים רבים אחרים, כשהגן בנחרצות על אשתו ב־2004, והסביר כיצד היה עליה לוותר על קריירה דיפלומטית. היא "התישה את עצמה לחלוטין" בניסיון להסתגל לתפקיד החדש, בעוד היו שניסו "לשלול את הקריירה ואת האישיות שלה", אמר אז.
אחרי נרוהיטו, למשפחה הקיסרית יש רק יורש צעיר זכר אחד – היסהיטו, אחיינו בן ה־12 של הקיסר החדש – והממשלה אומרת שבקרוב תשקול אם לאפשר לנשים לרשת את כס הקיסר כדי להציל את השושלת.
נרוהיטו נצפה בעבר מטייל בהרים כאשר אשתו ובתו לצידו. "ברור שהוא אדם שמכבד נשים חזקות, ואיש משפחה שמעריץ את בתו", אמרה שיוקו גוטו, עמיתה בכירה בתוכנית אסיה של מרכז וילסון. "עם זאת, אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפניו הוא שאלת הירושה. בתו היחידה אינה יכולה לרשת אותו. יפן מבקשת לחזק את תפקידי המשפחה הקיסרית מבית ומחוץ, ושאלת השוויון ממשיכה להציק לה".
לאחר שסיים תואר בהיסטוריה באוניברסיטת גקושווין בטוקיו הפך נרוהיטו לחבר הראשון של משפחת המלוכה היפנית שיצא ללימודים בחו"ל. הוא השתקע שנתיים במרטון קולג' באוניברסיטת אוקספורד, והתמקד במחקר התחבורה לאורך נהר התמזה. מאז הוא מתמקד בניהול מים בפורומים גלובליים, וצפוי להביא לתפקידו החדש את ההתמקדות בענייני סביבה.
"הוא צריך לצאת מצילו של אקהיטו, ואני חושבת שהוא הולך להפוך את שינוי האקלים לנושא ההתמקדות שלו", אמר ג'ף קינגסטון מאוניברסיטת טמפל בטוקיו. "הוא ציין שהמלוכה חייבת להשתנות עם הזמן, עם הרוח המשתנה. לדעתו המונרכיה אינה רק מאגר המסורת של המדינה, אלא צריכה להישאר רלוונטית".
הקיסר אמריטוס אקיהיטו הוא דמות אהובה מאוד. עם אשתו, מיצ'יקו, הוא האניש את תפקיד הקיסר – שפעם נתפס כאל חי – בכך שפנה אל החלשים שבחברה ולקורבנות של אסונות טבע. בגדיעת מנהג עתיק, הוא הסתכל בעיניהם של פשוטי העם כשדיבר איתם. אך הסגנון האישי של אקהיטו לא מצא חן בעיני השמרנים ביותר ביפן, שחשו כי הוא מערער את הסמכויות הקיסריות במחוות פשוטות, למשל כשכרע ברך כדי לשוחח עם מפונים לאחר התפרצות הר הגעש בנגסקי ב־1991. הם גם לא התרגשו ממאמציו לסייע ליפן להשלים עם שכניה ועם העבר הצבאי שלה.
טקס ההכתרה הפומבי המפואר של נרהיטו ייערך ב־22 אוקטובר, וישתתפו בו משפחות מלוכה ונכבדים מרחבי העולם.
תרגום: אלחנן שפייזר
