הכביש הלאומי בין פוארטו־פרינססה לאל־נידו, החוצה את האי פאלאוואן מצפון לדרום, שרוי בשעות הלילה בעלטה מוחלטת. אף שמחיר הדלק בפיליפינים זול בכמחצית מזה שבאירופה או בישראל, תאורת רחוב איננה מהדברים השכיחים כאן. אנחנו נוסעים בכביש האפל, כאשר מפעם לפעם חולף על פנינו איכר המאחר לשוב לביתו כשעגלתו רתומה לבופלו, או תלת־אופן צבעוני הנוסע ללא פנסים.
בעיירה טאי־טאי נשרכנו מאחורי זוג צעיר רכוב על קטנוע. גם הם וגם אנו לא צפינו את מה שקרה בתוך זמן קצר. ביציאה מהעיירה עקף אותנו רכב מסחרי במהירות, וחסם את דרכו של הקטנוע. הבחורה שישבה מאחור קפצה בבהלה ונמלטה. מהמכונית המסחרית קפצו לא פחות משבעה לובשי מדים מנומרים, כשרובי M16 שלופים בידיהם. בתוך שניות היה הבחור כבול באזיקים, מוטל בחלק האחורי של הרכב.
לרגע חששנו שמדובר בעוד אירוע חטיפה של אחת המיליציות הנאבקות בממשלה – הקומוניסטים או אפילו דאעש – אולם הנהג מיהר להרגיע אותנו. אלה אנשי משטרת הסמים, הסביר, הפועלים במסגרת המבצע הממשלתי רחב ההיקף לביעור נגע הסמים. נשיא המדינה רודריגו דוטרטה הכריז על המבצע כתוכנית הדגל שלו כאשר נכנס לתפקידו לפני כשנה וחצי. המשטרה מגיעה לכל מקום נידח ומפעילה כוח רב – רבים יאמרו רב מדי – כדי לאכוף את החוק.
"הנשיא לא בוחל בשום אמצעי", אומרת לנו אליסיה רואס, תושבת מנילה המתפרנסת מהדרכת תיירים. "כוחותיו אוסרים אנשים ברחוב גם אם אין להם הוכחות ממשיות לשימוש בסמים או לסחר, ולעתים קרובות פשוט יורים בהם. אנשים רבים נעלמים ואיש אינו יודע מה קרה להם. המשפחות בטוחות שהם נרצחו במסגרת המלחמה בסמים".
דוטרטה אינו בורר מילים. כאשר נכנס לתפקידו הצהיר: "לגרמניה היה היטלר, לפיליפינים יש אותי. היטלר טבח בשלושה מיליון יהודים, ואני אשמח לטבוח בכל אחד ואחד משלושה מיליון המכורים לסמים בפיליפינים". כמה ימים לאחר מכן הגיע לבית הכנסת של הקהילה היהודית במנילה כדי להתנצל על דבריו, אולם התנצלות לחוד ומעשים לחוד. בעולם עוקבים בדאגה רבה אחר פעולותיו, שיש הרואים בהן פשעים נגד האנושות.
מתברר שלא רק בישראל מתקיים מצעד של פוליטיקאים לחדרי החקירות. מי שסבור כי ישראל היא מדינה מושחתת, מוזמן להתרשם מהנעשה בפיליפינים. לאחרונה רעשו כותרות העיתונים כאן כשהתברר שלא פחות מ־87 חברי קונגרס, לצד ראשי ערים וסגניהם ברחבי המדינה, נחקרים בחשד לסחר בסמים. בפרלמנט הפיליפיני 311 נבחרים בשני הבתים, כך שמדובר באחוז נכבד של חשודים מקרב נציגי הציבור. ראש הרשות הפיליפינית לאכיפת חוק הסמים, הגנרל אהרון אקינו, אמר כי רשימת ה"פוליטינרקוטים", כפי שכינה אותם, עלולה להתרחב, וכי אף שבשלב זה שמותיהם לא פורסמו, החקירה עומדת לפני סיום ואחריה יוחלט אם להעמידם למשפט פלילי.
בעקבות הסערה כינס אקינו מסיבת עיתונאים ובה הכריז כי תוכנית הפעולה של הרשות, שקוויה נקבעו על ידי ועדה בין־משרדית שעסקה בנושא, זוכה לגיבוי מוחלט מצד הנשיא דוטרטה, אולם עדיין עליו לאשר את עקרונות יישומה. לדברי אקינו, מתקיימים דיונים בין רשויות אכיפת החוק כדי לגבש תוכנית סופית. על פי העיתון המקומי הנפוץ 'דה פיליפין סטאר', רשימת החשודים גדולה הרבה יותר והיא כוללת כעת 6,000 איש, יותר מפי שניים ממספרם בתחילת 2017, ומככבים בה ראשי ערים, קציני משטרה, חברי קונגרס, יועצים ופקידי מחוז בכירים.
במלאת חודשיים לכהונתו פרסם הנשיא רשימה של 160 אנשי ציבור שטרם נחקרו או הועמדו לדין, במגמה לעשות להם 'שיימינג'. ברשימה היו כמה ראשי ערים, וחלקם נורו למוות בהמשך. ביולי האחרון נורו למוות בידי המשטרה 15 בני אדם, בהם ראש עיר הנמל אוסאמיז, רונלדו פרוג'ינוג. לטענת המשטרה, כאשר השוטרים באו לביתו מצוידים בצו חיפוש אחר נשק בלתי חוקי, נפתחה לעברם אש מהבית והתפתח קרב יריות שגבה מחיר דמים. בתו של פרוג'ינוג נאסרה. בחיפוש נמצאו כסף מזומן רב, רימוני יד, רובים וכמות גדולה של סם סינתטי מסוג מתאמפטמין. מפקד המשטרה צוטט באומרו: "אנחנו אוכפים את החוק כדי להגן על האנשים שרוצים שלום במדינה הזו, אבל אנחנו לא יכולים לאכוף את החוק אם אנחנו מפחדים מברוני הסמים. זה לא יכול להיות, הם אלה שצריכים לפחד מאיתנו".
פרוג'ינוג הוא ראש העיר השלישי שנהרג מאז החל המבצע. על פי ההערכות עד כה נהרגו יותר מ־3,900 איש. הריגתו של תלמיד תיכון בן 17 הביאה למחאות רחבות במדינה, ואף לפתיחת חקירה. המשטרה טענה, כמו במקרים אחרים, שמדובר בהגנה עצמית לאחר שהצעיר התנגד למעצר באלימות, ואולם מצלמות האבטחה הראו כי הצעיר נעצר בידי השוטרים בעודו בחיים. האיחוד האירופי פרסם דו"ח הקובע כי המשטרה הפיליפינית בודה ראיות כדי להצדיק ירי בחפים מפשע.
דוטרטה הבטיח להגן על שוטרים שיואשמו בפגיעה בזכויות אדם ובעבירות פליליות אחרות, ובאחד המקרים הורה להשיב לעבודה שוטר שהואשם במעורבות במותו של ראש העיר אלבוארה רולנדו אספינוסה, זמן קצר לאחר שהושעה והוגש נגדו כתב אישום. הוא אף צוטט כמתלוצץ: "אם תאנסו שלוש נשים, אני אודה בכך. אני אקח את האחריות על עצמי".
המחאות מצד ממשלות המערב וארגוני זכויות אדם שגינו את ההרג ההמוני, הביאו את דוטרטה להורות למשטרה לפני כחודש לחדול מפעולותיה ולהעביר את הטיפול בנגע הסמים לרשות למלחמה בסמים (PDAE). בנאום טלוויזיוני אמר כי הוא מקווה שהמעבר למלחמה ב"דגים השמנים", כלומר רשתות הסמים הגדולות, במקום בסוחרי הרחוב, "יְרצה את 'הלבבות שותתי הדם' ואת ממשלות המערב המפריעות למלחמה", בשל מחיר הדמים שהיא גובה. לרשות ה־PDAE עומד כוח המונה 1,800 שוטרים, אחוז אחד בלבד מכוח המשטרה הלאומית. ואולם נראה כי הצהרותיו של דוטרטה אינן מפריעות לזרועות אכיפת החוק לפעול כרצונן, והתחושה היא שהנשיא עודנו מעניק יד חופשית לפעולות של הרג אזרחים בלי להעמידם למשפט.
יחסים טובים עם ישראל
ולמרות הכול, דוטרטה (72) נחשב נשיא אהוב על בני העם הפיליפיני. הם רואים את הפעולות שלו כצעדים הכרחיים לביצור החוק והסדר, ומעריכים אותו כמי שנלחם בשחיתות וכמי שבא מדלת העם ולא מהאליטה עתירת הממון.
לפני שנבחר לנשיא כיהן במשך 22 שנה כראש עיריית סבאו, וגם שם השליט חוק וסדר באמצעים אלימים ביותר. לפני כהונתו הייתה סבאו "בירת הרצח" של הפיליפינים, ואילו היום היא מתוארת על ידי סוכנויות התיירות כעיר השלווה והבטוחה ביותר בדרום מזרח אסיה. הוא מתרחק מגינוני טקס, ולא מהסס לנזוף במנהיגי העולם בחוסר דיפלומטיה מובהק. כך למשל האשים את מעצמות המערב ב"קולוניזציה, חרחור מלחמה וגניבת אוצרות הנפט של המזרח התיכון". בעבר כינה את הנשיא אובמה "בן של יצאנית", ואילו עתה, כאשר כמה פרלמנטרים אירופים הציעו להשעות את הפיליפינים מהאו"ם בשל המלחמה בסמים, הגיב בחריפות: "אתם תשעו אותנו? קדימה, נראה אתכם! אתם מתערבים בענייניה של הפיליפינים רק מפני שאנו עניים. אתם נותנים לנו כסף ואחר כך מתחילים לנגן לנו מה עלינו לעשות. אתם בולשיט. עברנו כבר את תקופת הקולוניות. אל תתעסקו איתנו".
בעקבות הביקורת של המערב, שם דוטרטה את יהבו על היחסים עם רוסיה וסין, שאותם הוא מטפח בהתמדה. לאחרונה קיבלה הפיליפינים משלוח נשק רוסי, לראשונה בתולדותיה, ואילו הנשיא טראמפ צוטט ב'גרדיאן' הבריטי כמי שמשבח את הנשיא הפיליפיני ואומר כי "הוא עושה עבודה מצוינת באופן בלתי ייאמן במלחמה בסמים".
יחסו של דוטרטה לישראל טוב יותר מהיחס שהוא מגלה כלפי יתר מדינות המערב. שגריר ישראל בפיליפינים היה השגריר השלישי שעמו נפגש ביום כניסתו לתפקידו, אחרי שגרירי יפן וסין, מה שמעיד על רצונו להיעזר בישראל בכל הקשור לפיתוח חקלאי וכלכלי. אולי הדבר נובע מהביקורת שהוא חולק עמה על מוסדות האו"ם, ואולי משום שאלפים מבני עמו מוצאים את פרנסתם בישראל. בביקורו בבית הכנסת במנילה הכריז כי "לא יקנה ציוד צבאי מאף אחד, חוץ מישראל", והבטיח לבקר בישראל בקרוב, הבטחה שאף שחזר עליה כבר כמה פעמים – טרם מומשה. באוקטובר שוחח עמו ראש הממשלה בנימין נתניהו בטלפון, במסגרת מאמציו לגייס מדינות להתנגד להחלטה בנושא ירושלים בוועדת המורשת של אונסק"ו. לפני חודש חרגה מדינת האיים ממנהגה להתיישר עם הרוב הערבי, ונמנעה בהצבעה בעצרת האו"ם על הכרזת הנשיא טראמפ בעניין ירושלים.
התושבים בפיליפינים מסבירי פנים, חייכנים ודוברי אנגלית טובה, וקשה להבין מדוע מדינתם לא הפכה עד היום ליעד תיירות עולמי כללי וישראלי בפרט. מדובר במדינה שיש בה הכול, מפלאי עולם ועד חופים מדהימים, שופינג איכותי ונופים מרהיבים וציוריים. כל זאת באווירה שמחה וצוהלת, למרות העוני המחפיר ותנאי המגורים הבלתי אפשריים, במיוחד בכפרים שמחוץ לערים הגדולות. בשוקי מנילה מקבלים את פני התיירים הישראלים בחיוך רחב ובברכת "שלום", לצד מילים עבריות נוספות שהשתרשו בלקסיקון הפיליפיני ובראשם המילה "מטפלת".
לצד מאבקו בנגע הסמים, הנשיא דוטרטה נאלץ להילחם במיליציות פוליטיות ולאומניות המאיימות על שלום המדינה. במדינה שבה כרבע מ־102 מיליון התושבים חיים בעוני, ועם כ־50 אחוזי אבטלה, הקומוניזם זוכה לפופולריות רבה. כך הצליחה המפלגה הקומוניסטית של הפיליפינים להקים ב־1968 את "צבא העם החדש" – הזרוע הצבאית של המפלגה, התומכת בהפלת הממשלה לטובת מדינה שמובלת על ידי מעמד הפועלים. רוב תומכיה נמצאים באזורים מרוחקים ועניים ביותר. לקומוניסטים 120 בסיסים, והם אינם חדלים מלהטריד את הממשלה בפעולות גרילה מלחמתיות. לרשותם עומדים כ־4,000 לוחמים, ועד כה נהרגו לפי ההערכות כ־30 אלף איש במלחמה עם הקומוניסטים.
ערב חג המולד הכריז "צבא העם החדש" (NPA) על הפסקת אש בשני ימי החג מול הצבא הפיליפיני וכן בשני ימי תחילת השנה האזרחית. לפני כן הורה הנשיא דוטרטה לחדול מפעולות האיבה למשך ימי החג. דובר המפלגה הקומוניסטית, יורגה מדלוס, הדגיש בהודעתו כי יחידות ה־NPA יהיו במצב כוננות גם בימים אלה, למקרה שהממשלה תחליט להפר את הפסקת האש.
למרות התחממות היחסים בין דוטרטה לסין, "צבא העם החדש" זוכה לתמיכה סינית שקטה. שיחות שלום והצעות פשרה שנידונו במשך השנים לא צלחו, ועתה הנשיא החריף את היחסים כשכינה אותם "טרוריסטים" וסירב לנקוט כל פשרה. הוא אסר את מנהיגי המורדים שהגיעו לשיחות השלום, וסירב לדרישתם לשחרר כ־400 אסירים. דובר החזית הקומוניסטית אמר כי מאז יולי האחרון קיבלה מפקדת ה־NPA דיווחים על 129 מקרי רצח של פעילים, לצד מעצרים בלתי חוקיים ומבצעי פינוי של אוכלוסייה התומכת בהם.
עתה הובעה התקווה כי הפסקת האש תביא לחידוש שיחות השלום ולסיכוי טוב יותר להצלחתן. חרף ההכרזה נשמרה כוננות עליונה בשני הצדדים, וממש עם פתיחתה פרסמה המפלגה הקומוניסטית קריאה למורדים להגביר את פעולות הגרילה נגד כוחות הצבא, לרגל חגיגות 49 שנה לייסוד המפלגה. שרת ההגנה דלפין לורנזנה אמרה לאחרונה כי הצבא הקומוניסטי מתחיל "להתנהג כמו המוסלמים בדרום מערב המדינה, החוטפים ורוצחים זרים".
בין דמוקרטיה לעריצות
ואכן, בעוד ברחבי הפיליפינים מטיילים בשלווה מאות אלפי תיירים, בהם אלפים מישראל, דרום־מזרח המדינה סגור ומסוגר בפני זרים. באזור זה שולטות מיליציות שונות, המקיימות בו מעין אוטונומיה בלתי רשמית שבה אין לממשלה הפיליפינית דריסת רגל. ארגון הטרור הסוני 'אבו־סיאף', המסונף לדאעש, פועל בעיקר במחוז מינדנאו ונחשב אחד המסוכנים בין המיליציות. הוא אחראי לחטיפות לא מעטות של תיירים זרים תמורת כופר, ולעתים גם לרציחתם. מינדנאו הוא מחוז בעל היסטוריה ארוכה של מאבקים צבאיים על קרקע, משאבים ושליטה. המוסלמים במינדנאו דרשו במשך שנים עצמאות אוטונומית, אך גם לאחר שקיבלו אותה ממשיכים הארגונים הקיצוניים להילחם בממשלה. כל הצלחה של הצבא גררה בעקבותיה פיגועי טרור, פעולות של מחבלים מתאבדים ומכוניות תופת. בפברואר פרסם הארגון סרטון שבו נראית עריפת ראשו של חטוף גרמני בן 70, שדרישות הכופר לשחרורו לא נענו.
סידני ג'ונס, מנהלת המכון לניתוח מדיניות וסכסוכים בג׳קרטה, אמרה ל'גרדיאן' כי שורה של פלגים אסלאמיים קיצוניים יצרו קואליציה נגד אויב משותף. דוטרטה וממשלתו לא הבינו ששינוי משמעותי התחולל במינדנאו, ושהמניע של האנשים הללו איננו פוליטיקה שבטית ולא כסף. "אולי בעבר הם היו פושעים, אך כיום הם אידיאולוגים", אמרה. "הם שוכנעו על ידי ארגון המדינה האסלאמית שהתשובה לבעיות מינדנאו היא השריעה". לדבריה, התמיכה בדאעש במינדנאו הקלה על שיתוף הפעולה גם מבחינה שבטית ואתנית, והביאה לגיוס סטודנטים מוסלמים.
ב־2014 הצטרף הארגון רשמית לדאעש, ומאז הוא פועל כזרוע הצבאית של 'המדינה האסלאמית' בפיליפינים. אף שהוא מונה כ־500 טרוריסטים בלבד, הצבא הפיליפיני מתקשה במלחמה נגדו. מאות מאנשי הארגון שהצהירו על נאמנותם ל'מדינה האסלאמית' כבשו שטחים רבים מהעיר מאראווי בת 200 אלף התושבים, והתבצרו בה. הם הצליחו להחזיק מעמד מול מתקפות אוויריות והפגזות ארטילריות בלתי פוסקות. חמישה חודשים נמשך הקרב העקוב מדם, ורק באוקטובר האחרון הצליחו כוחות הממשלה להחזיר לידיהם את העיר.
כוחות הצבא הצליחו לחסל את מנהיגי המורדים, איסנילון הפילון – שנודע גם בכינוי אבו־עבדאללה אל־פיליפיני – ועומר מאוטה, שהיו ברשימת הטרוריסטים המבוקשים ביותר בעולם. העיר נותרה עיר רפאים. למרות ההצלחה במאראווי ועל אף תבוסת המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק, המערכה הפיליפינית נגד דאעש לא הוכרעה עד היום. בקרב על מאראווי נפלו 11 חיילים ושני שוטרים מהפיליפינים. בבית הקברות בעיירה סגאדה, המפורסם בזכות ארונות הקבורה התלויים על מצוקי ההרים שבו, בולטת מצבת שיש חומה של אחד הקצינים מבני המקום. הוא נהרג כאשר חזר להגן על חייל פצוע, וסיפור הגבורה שלו נישא בפי כול.
וכך, בין פטיש הנשיא המעלה עליו את חמת העולם לסדן הטרור האסלאמיסטי, ממשיכים התיירים לזרום במיליונים אל המדינה בעלת אוצרות הטבע האדירים ושבעת־אלפי האיים – למען הדיוק 7,102. לצד המיליציות המטילות את חִתתן, הממשלה הנאבקת בהן והרדיפה הרצחנית אחר סוחרי סמים או מי שנחשדים ככאלה, מנסים פה להזכיר למבקרים כי בכל זאת מדובר בדמוקרטיה שיש בה בחירות וחופש דעות, ושאפשר לטייל בה באין מפריע. זוהי מדינת הפיליפינים, שחירות ועריצות מתקיימות בה בערבוביה ונאבקות על נשמתה.
