בצדו האחד של הערוץ האנגלי, תומכים רואים את האיחוד האירופי כפרויקט השלום האדיר ביותר שהעולם אי פעם הכיר, אך באי הקטן שצף רק 25 קילומטרים משם, רואים בו יותר כמו מתנקש פוליטי, בעל תיאבון גדול במיוחד לראשי ממשלה בריטים.
האיחוד האירופי גבה ביום שישי את הקורבן הרביעי שלו בשלושת העשורים האחרונים, כאשר תרזה מיי הכריזה, כשהיא נחנקת מדמעות, שתפרוש ממנהיגות המפלגה השמרנית בשביעי ביוני, לאחר שלא הצליחה להוציא את בריטניה מהאיחוד. שלושה מקודמיה גם כן גורשו מהבית ברחוב דאונינג עת שניסו לפצח את הצופן האירופי.
כעת, מספר הולך וגדל של פוליטיקאים שמרנים נדחפים למרוץ להחלפתה. כל אחד מהם מבטיח לפרוץ את המחסום שהותיר את בריטניה תקועה באזור המת בין חברות באיחוד לחיים בלעדיו. אך לפי מומחים, אם ממשיכה של מיי רוצה להימנע מאותו גורל, ייתכן שלא תהיה להם ברירה אלא לכוון את בריטניה לכיוון מה שפעם הייתה נראית כמו תוצאה לא סבירה: יציאה כאוטית מהאיחוד, ללא הסכם שייקבע את תנאיה.
"ברקזיט ללא הסכם הפך לאפשרות סבירה ביותר", אמר סטיבן פילדינג, מרצה לפוליטיקה באוניברסיטת נוטינגהאם. "מי שבא אחרי מיי יעמוד מול סכנה אקסיסטנציאלית. הוא יחשוב, 'אם אני לא מבצע את ברקזיט, אני גמור'".
אם בריטניה אכן תקפוץ אל תוך עולם ללא האיחוד בלי רשת הצלה, ההדף יזעזע את כלכלת הממלכה – עם גלי הדף שעלולים להגיע הרחק מעבר לחופיה. אולם העובדה הזו לא מנעה מכמה מועמדים השואפים לתפקיד הגבוה ביותר לטעון בעד האפשרות הזו, כשהם מסבירים שמסע החירות של בריטניה מכבלי האיחוד חייב להתחיל ביציאה מתנאים שהיא קבעה בעצמה, ולא בפשרה.
בוריס ג'ונסון, שר החוץ לשעבר ואחד מהמובילים להחלפתה של מיי, ציין את האפשרות ביום שישי, באומרו לוועידה כלכלית בשווייץ שהמדינה שלו "תעזוב את האיחוד האירופי ב-31 באוקטובר, עם עסקה או בלעדיה". (יש לציין שהתאריך שהוזכר לא היה המקורי, אלא האחרון בסדרה של דחיות מאז משאל העם המכריע לפני כמעט שלוש שנים). כמובן שזה בהחלט יכול להית בלוף. ג'ונסון הודה בכך, והוסיף ש"הדרך להשיג הסכם טוב היא להכין למציאות של יציאה ללא הסכם".
מנסחי מדיניות אירופאים אוהבים לשנוא את רשימת תומכי הברקזיט הקשוח שמנסים כעת להיכנס לנעליה של מיי. הם שומרים טינה מיוחדת לג'ונסון, אותו הם זוכרים מהימים בהם הצית עוינות כלפי אירופה בתור הכתב בבריסל של ה"דיילי טלגרף". לפי דיפלומטים באיחוד, ג'ונסון וחבריו בילו את שלוש השנים האחרונות בקריאה נואשת לעמדות משא ומתן שאינן מציאותיות לפי העובדות בשטח.
"ישנם אלו בלונדון שחושבים שהם יכולים להשיג עסקה שונה", אמרה רוזה בלפור, עמיתה בחירה בקרן ג'רמן מרשל. "זה לא הולך לקרות. הם כבר קיבלו את העסקה הטובה ביותר שהם יכולים לקוות לה. הקווים האדומים לא ישתנו".
מיי גילתה את העובדה הזו בדרך הקשה. היא לחצה שוב ושוב על מקביליה באיחוד שיתנו לה מעבר להסכם הפשרה עליו הם הסכימו, כדי שתוכל למכור את העסקה לפרלמנט. אך היא נכשלה בניסיון לחלוב עוד מהאיחוד. והפרלמנט השברירי שלה סירב לעסקה שלוש פעמים. מיי התפטרה במקום לעמוד מול תבוסה רביעית.
בזמן שמנהיגים אירופאים טוענים שהמשא ומתן לא יתחדש, לא ברור כיצד ממשיכה של מיי יוכל לקיים את הבטחת היציאה מהאיחוד בכל צורה חוץ מיציאה ללא הסכם – או שינוי משמעותי של עמדת המו"מ ממנה מתחילה בריטניה.
מפלתה של מיי באה אחרי זו של דיוויד קמרון, ג'ון מייג'ור ומרגרט ת'אצ'ר, כאשר כולם מצאו את עצמם ללא היכולת לאחד את המדינה – והחשוב ביותר, את המפלגה שלהם – סביב עמדה אחת בנוגע לאירופה. "המפלגה השמרנית מפולגת באופן קשה בנושא הזה מאז שנות השמונים", אמר פילדינג. "מנהיג אחרי מנהיג התקשה לנהל את המחלוקת, וכולם נכשלו. הבעיה של המפלגה השמרנית הפכה כעת לבעיה של בריטניה".
לג'ונסון עשוי להיות סדר עדיפויות שונה מאוד מזה של האישה אותה הוא עשוי להחליף. "המטרה העליונה של מיי הייתה להציל את המפלגה השמרנית", אמרה בלפור. מנגד, ייתכן שג'ונסון לא יהיה מעוניין בגישור על התהומות שנפערו לאחרונה. כמו הנשיא דונלד טראמפ בארה"ב, הוא רואה את עצמו כפוליטיקאי יחיד מסוגו שיכול לנצח תוך שלטון מוחלט בבייס שלו, ולא על ידי ריצוי אחרים.
עוד סיבה לכך שברקזיט קשוח נראה סביר היא שבניגוד לאפשרויות האחרות, יציאה ללא הסכם לא זקוקה לאישור פרלמנטרי. למעשה, על פי מדי ת'ימונט ג'אק מהמוסד הבריטי לממשלה, אם ראש הממשלה בוחר באופציה כזו, אין הרבה שהפרלמנט יכול לעשות כדי למנוע את יישומה. "נראה כמעט בלתי אפשרי שחברי הפרלמנט יעצרו ראש ממשלה שנחוש לעזוב את האיחוד האירופי ללא הסכם", כתבה ג'אק בניתוח שפורסם לאחרונה.
ישנם מנהיגים אירופאים, במיוחד נשיא צרפת עמנואל מקרון, שתומכים בהשלכתה של בריטניה מחוץ לאיחוד כדי שיוכלו להתקדם עם תוכניות משלהם. אך נכון לעכשיו, דיפלומטים אירופאים צופים שתאושר הארכה מעבר לאוקטובר, אם כזו תתבקש, בהסתמך על אותו ההיגיון שגרם למנהיגים לאשר הארכה בפעם שעברה: כנראה שיהיה גרוע יותר עבור האיחוד לתת לבריטניה לצאת ללא עסקה כלשהי.
בינתיים נראה שנגנז החלום האירופאי, במסגרתו יוכרז על משאל עם שני בבריטניה שעשוי לבטל את היציאה. מוכנותה של מיי לשקול את האפשרות היא שעזרה להצית את המרד האחרון שהפיל אותה מהכיסא שלה. אמנם רוב המנהיגים האירופאים היו שמחים ללחוץ על הבלמים של ברקזיט בהינתן ההזדמנות, הם לא מצפים שדבר כזה יקרה.
אפילו יציאה ללא הסכם לא תסיים את הדרמה. השיחות בין לונדון לבריסל ביום שאחרי יישארו כשהיו. הן עדיין צריכות למצוא פתרון שיותיר את הגבול בין אירלנד לצפון אירלנד פתוח, כדי למנוע התלקחות מחודשת של המאבק הישן. אירופה הסכימה לאפשר לאזרחים בריטים להמשיך לחיות ולעבוד באיחוד, וכן ההפך, אך היבשת הוותיקה רוצה שבריטניה תקיים את ההתחייבות שלה לתקציב האיחוד מלפני שהחליטה לעזוב את הגוש.
"אזרחים, שלום באי האירי, וכסף", אמר דיפלומט אירופאי בכיר בחודש שעבר. לדבריו, אם תהיה יציאה ללא הסכם, "כל סעיף בעסקת היציאה ימשיך לעלות לדיון עם בריטניה ביום שאחרי".
תרגום: אלחנן שפייזר
