רשויות הבריאות בפריז דוחקות בילדים ובנשים בהיריון המתגוררים סביב קתדרלת נוטרדאם לבדוק אפשרות של הימצאות עופרת בדמם. ההוראה יצאה לאחר שנמצאו רמות גבוהות של עופרת בדמו של ילד תושב איל דה לה סיטה, האי בנהר הסן שבו שוכנת הקתדרלה. בעקבות הממצא נפתחה חקירה שמטרתה לבדוק אם הגורם לרמת העופרת הגבוהה בדמו של הילד יכול להיות משהו אחר מלבד השרפה ב־15 באפריל, שבה נמסו מחום הלהבות מאות טונות של עופרת שהיו בצריח הקתדרלה ובגגה.
בדמו של הילד נמדדה רמת עופרת החורגת מן המגבלה הרגולטורית של 50 מיקרוגרם לליטר דם. הרשות מסרה ש"ליתר ביטחון" היא מבקשת ממשפחות שיש להן ילדים בני פחות משבע ומנשים הרות, תושבי איל דה לה סיטה, "לבקש מרופא המשפחה שלהם הפניה לבדיקת דם שתבדוק את רמות העופרת".
הרשויות הודו ששרפת הנוטרדאם גרמה לעופרת להתפזר באוויר ובאדמה שסביב הקתדרלה. לא נשקפת סכנה כללית לציבור, אך אזורים מסוימים נסגרו ובעלי דירות סמוכות מקבלים ייעוץ ספציפי על הדרכים לנקות את רכושם מהחומר הרעיל.
פריז עודנה מזועזעת מהשלכות הנזק לאחד הבניינים הידועים והאהובים ביותר בעיר. האדריכל שאחראי על עבודות השיקום התעקש ביום שלישי שיש לבנות צריח זהה לזה שהתנשא מעל הקתדרלה עד השרפה, אף שנשיא המדינה עמנואל מקרון הציע שיקום "יצירתי". את הצריח עיצב האדריכל הצרפתי הנודע מהמאה ה־19, אז'ן עמנואל ויולה־לה־דוק.
"אני חושב שאנחנו לא רק צריכים לבנות מחדש את הצריח, אנחנו צריכים לבנות אותו בצורה זהה", אמר לעיתון "לה פיגארו" האדריכל הצרפתי פיליפ וילנואבה, המומחה לשיקום הנוטרדאם. הממשלה הכריזה על תחרות אדריכלית לשיקום הגג והצריח, שכוללת אפשרויות של בניית צריח חדש, שחזור הצריח שהתמוטט, ואפילו שלא יהיה צריח כלל. אך לדברי וילנואבה, "מה שהופך את יצירת האמנות של ויולה־לה־דוק לגדולה הוא נצחיותה. היא הפכה לחלק מיצירת אמנות מהמאה ה־13. וזה מה שעלינו ליצור שוב". בחודש שעבר קבע הסנאט הצרפתי בחוק כי על השיקום של הקתדרלה כולה, כולל הצריח, להיות נאמן ל"מצב הוויזואלי האחרון שנודע בו".
לפי סקר YouGov שפורסם בסוף אפריל, 54 אחוזים מאזרחי צרפת מעוניינים שהצריח ייבנה מחדש באופן זהה, ורק 25 אחוזים תומכים בפתרון מודרני יותר. השאלה הציתה דיון פוליטי במדינה, שממשיכה להיקרע בין כבוד למסורת ובין הקרנת תדמית מודרנית וחדשנית. התומכים בצריח מודרני יותר מצביעים על כך שפירמידת הזכוכית שעיצב איו מינג פיי מחוץ למוזיאון הלובר בפריז הייתה שנואה בקרב רבים כשנפתחה ב־1989, אך כיום היא אטרקציה.
