לואו שיאנשיאן, דוקטורנטית לשעבר, הופתעה כשסיפור התקיפה המינית שלה הפך ויראלי בסין, ונתן לנשים אחרות את ההשראה לגנות את התקיפות נגד נשים בקמפוסים. הוא גם הביא להפצת קמפיין MeToo ("גםאני") במדינה, למרות האתגרים שמציבה בפניו הצנזורה הממשלתית.
קמפיין MeToo לא "תפס" בסין עד שלואו האשימה את המרצה שלה בתקיפתה בזמן שהעמיד פנים שהוא מבקש את עזרתה בהשקיית צמחיו. לדברי פעילים, מאמציהם לחשוף ניצול מיני נתקלו באדישות ממשלתית, ואפילו בהתנגדות. הפעם, עם זאת, הפוסט של לואו בתחילת השנה החדשה ב"ווייבו", הגרסה הסינית לטוויטר, זכה ל־3 מיליוני צפיות בתוך שעות ספורות.
עשרה ימים אחר כך הדיחה אוניברסיטת בייהנג בבייג'ין את מדען המחשבים צ'ן שיאוו מעמדתו כסגן מנהל תוכנית התואר השני, לאחר שחקירה מצאה כי תקף מינית כמה סטודנטיות. התגיות MeToo ו־MeTooChina הפכו במהירות לנושאים החמים בווייבו, ואנשים רבים יותר דיברו על התקיפות נגדם.
אבל בעוד הרשויות הקומוניסטיות התירו לתנועה לצמוח, הם עשו זאת בתוך מגבלות מסוימות – כפי שהם עושים לעיתים קרובות בסוגיות חברתיות חמות, כשצנזרו חלק מהתכנים בזמן שהנושא התפשט ברשתות החברתיות.
פעולה ציבורית משותפת היא מסוכנת בסין, שבה בתי המשפט דנו לשנות מאסר ארוכות אנשים שחתמו על עצומות הקוראות לרפורמה חוקית בשל פשעים כגון "חתרנות". אבל בהפגנת סולידריות נדירה בקרב אינטלקטואלים, יותר מחמישים פרופסורים משלושים מכללות חתמו על עצומה נגד הטרדה מינית.
בעקבות הזעם הודיע משרד החינוך שיפעיל מדיניות "אפס סובלנות" בעניין, ויגבש מנגנון חדש למניעת הטרדה מינית. "תגובתו של המשרד הפתיעה, משום שזו התחייבות של ארצנו. אני שמחה מאוד שארצי עושה סוף־סוף את הצעד הזה", אומרת לואו.
המענה הממשלתי לקמפיין מתקדם מאוד לעומת התגובה החריפה של שנת 2015, כשמשטרת בייג'ין עצרה חמש פעילות פמיניסטיות שתכננו לחלק מנשרים נגד אלימות כלפי נשים, ושחררה אותן רק חודש לאחר מכן. מאז ארגוני זכויות נשים נאלצו להשעות את פעילויותיהם, וכמה פעילות פמיניסטיות סיפרו שהמשטרה הציעה להן לעדן את מעשיהן.
בסין אין הגדרה חוקית להטרדה מינית, ואין נוהל לאומי לאופן הטיפול במקרי הטרדה מינית במקומות העבודה ובבתי הספר. תקיפות מיניות הן סוגיה רגישה בסין, שבה ההנהגה הפוליטית היא עולם גברי. רק אישה אחת חברה בפוליטיבורו, גוף העילית של המפלגה הקומוניסטית, שבו 25 חברים. עשרות פוליטיקאים בכירים שנעצרו במהלך המאבק המתמשך בשחיתות הואשמו בתשלום תמורת שירותי מין או בסחר של "מין תמורת כוח", וכמה בכירים במדינה הורשעו באונס של נערות קטינות.
גואו ג'יאנמיי, עורך דין לזכויות אדם, אומר ש"מתועדת היטב העובדה שבכירים סינים רבים מתייחסים לנשים כאל משחקים שמשמשים לעינוגיהם". לדבריו, "המרקם הכולל של החברה הסינית מפלה נשים. כמעט בלתי אפשרי להגיש תביעה על הטרדה מינית, שכן לבתי המשפט אין מסגרת לטיפול במקרים כאלה".
לדברי פרשנים, כי בזמן שתנועת MeToo צברה מומנטום, הרשויות החלו לצנזר פוסטים ברשת כדי להבטיח שלא ינועו בכיוון "הלא נכון". בשבוע האחרון הצנזורים מחקו מאות פוסטים ברשתות החברתיות עם התיוג MeTooChina, וסגרו פורומים הקשורים לנושא. "משתמשים נחושים יכולים עדיין לדון בנושא בערוצים חדשים. זה מה שאני מכנה 'צנזורה רכה'", מסבירה סנדרה פו, העוקבת אחרי מגמות האינטרנט הסיניות במכון המחקר האמריקני צ'יינה דיגיטל טיימס.
לטענת פעילות פמיניסטיות סיניות, כמה אנשים שחתמו על עצומות ברשת זומנו לתשאול. "סטודנטים שחתמו על המכתב הפתוח בעניין הטרדות מיניות נחקרו בידי הפרופסורים שלהם", מספרת שיאו מיילי, שחיברה מכתב לאוניברסיטת התקשורת של סין, שבה היא לומדת. "הם שאלו: 'מדוע לכתוב לאוניברסיטה? מה המטרה?' הם גם שאלו סטודנטים אם הושפעו בידי כוחות זרים". התקשורת הרשמית בסין משתמשת לעיתים קרובות במושג "כוחות זרים" כדי להטיל ספק בביקורת נגד הממשל. בייג'ין טוענת זה זמן רב שיש להגדיר את זכויות האדם במונחים סיניים.
עם זאת, אמצעי התקשורת שבשליטת המדינה המשיכו לדווח על התנועה. העיתון 'גלובל טיימס' אף פרסם ביום שישי שעבר את הכתבה "השתקת MeToo", שדנה בקורבנות ההטרדה המתמודדות עם צנזורה ואיומים. בסין הדיון התמקד עד כה בעיקר באוניברסיטאות, אך הפעילים לוחצים להרחיב את השיח גם למקומות העבודה, ולהדריך חברות כיצד לטפל במקרי הטרדה.
אנשים רבים אינם מדברים שכן הם מפחדים לאבד את עבודתם, טוענת ז'נג יג'ון, בעלת פודקאסט מבייג'ין, אבל תנועת MeToo רשמה הישגים אדירים בהעלאת המודעות לנושא. "כשהייתי צעירה לא היה מושג כמו 'הטרדה מינית', וכשהבוס נקש על דלת חדר המלון שלי באמצע הלילה במהלך מסע עסקים, לא חשבתי שיש לדווח על כך למישהו", היא מספרת. "אני בהחלט אופטימית יותר לעומת החודש שעבר, כי לפתע נערכת השיחה הנרחבת הזאת".
