בזמן שאיראן וארה"ב מצחצחות חרבות במפרץ הפרסי, מדינת ישראל וחיזבאללה עוסקים בצחצוח לשונות. לא צריך לזלזל בכך. להפך, זהו חלק בלתי נפרד מהמערכה הכוללת. מהלומות מילוליות, איומים ואיומי־נגד הן דרך להעברת מסרים לזירה המקומית והבינלאומית, שבכירי השחקנים נוטלים בה חלק. דוגמה נאה לכך ראינו השבוע באדיבות מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. בריאיון לערוץ הבית שלו, אל־מנאר, לרגל 'יום הניצחון' על ישראל במלחמת לבנון השנייה, חשף מזכ"ל חיזבאללה את מה שכבר הספיק לקבל את הכינוי "בנק המטרות של נסראללה".
כפי שמתחייב מן המסר האגרסיבי, מזכ"ל חיזבאללה נראה טוב והיה במצב רוח מרומם. הוא גם השיל כמה קילוגרמים טובים. זקנו היה גזום בקפידה, הוא עטה גלימה ענברית עם טבעת קורניאול תואמת על קמיצת יד ימין, והיה חמוש בעזרים טקטיים: מפה של מדינת ישראל, שבה נעזר כדי להציג את מפת האיומים העדכנית מבית היוצר של חיזבאללה.
"אנו יכולים לפגוע בצפון הישראלי מכל נקודה בלבנון", התרברב. "יש לנו כל המידע הדרוש על שלל מטרותיו הטכנולוגיות, התשתיתיות והצבאיות. אבל החשוב הוא דווקא החלק הכי קטן במפת האויב, מישור החוף הישראלי. מדובר בקטע של כ־70 קילומטרים בלבד, הכולל מקומות שרוחב הגזרה בהם נע בין 14 ל־20 ק"מ בלבד". מה שאצלנו נהוג לכנות, המותניים הצרות של המדינה.
"ואיזה מטרות יש לנו פה", שאל המזכ"ל, וגם ענה: "ראשית, יותר מחצי מתושבי ישראל חיים בחלק הזה. לא זו בלבד, הריבוע הקטנטן הזה כולל את כל מרכזי המדינה העיקריים: הפיקוד הצבאי, משרדי הממשלה, שדה התעופה בן־גוריון, שדות תעופה פנימיים, בסיסים צבאיים המכילים נשק בלתי קונבנציונלי, מרכזים גרעיניים, שני נמלים, הבורסה של ישראל, קניונים, תחנות כוח מרכזיות, תחנות הזרמת גז ומפעלי נפט. במקום לבזבז את הטילים שלנו על הצפון, נלך על האזור הזה. האם האויב יעמוד בזה? ישראל הבטיחה להחזיר את לבנון לעידן האבן – אנחנו אלה שנחזיר את ישראל לתקופת האבן. ישראל ניסתה להיפטר ממכלי האמוניה בחיפה ולא הצליחה. כל מה שדרוש הוא טיל אחד או שניים על המכלים האלה. הישראלים עצמם אומרים שמספרי ההרוגים יהיו גדולים. וזה מבלי להזכיר כלל את התמרון הקרקעי, אני מדבר רק על כוח אש. מה שהצגתי זה המינימום, וחשוב לי שהישראלים יבינו את הדברים האלה".
ואכן, בישראל מבינים היטב. מסקנתו של נסראללה הייתה כי "חיזבאללה מרתיע את ישראל", ועל כן אין הוא צופה מלחמה קרובה בין ישראל ללבנון. אמירה חשובה באקלים הנוכחי. באופן פרדוקסלי, מסקנה שאמורה להרגיע את מי שחושש שצחצוחי החרבות במפרץ הפרסי יתפשטו לאזורנו.
כצפוי, המסר של נסראללה לא נותר תלוי באוויר. "כמוכם גם אני שמעתי את דברי הרהב של נסראללה", אמר ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה השבועית. "אז שיהיה ברור, אם חיזבאללה יעז לעשות את השטות לתקוף את ישראל, נפיל עליו ועל לבנון מתקפה צבאית מוחצת. אבל בניגוד לנסראללה, אינני מתכוון לפרט את התוכניות שלנו. די להזכיר שבמשך שנים נסראללה חפר מנהרות, שאותן השמדנו בתוך ימים. ועל כך נאמר", סיים ראש הממשלה בעקיצה תנ"כית, "אל יתהלל חופר כמפתח".
בניגוד לנסראללה, שהיה מתוזמר וחגיגי, נתניהו היה קצר וסרקסטי. אבל לומר שהדברים לא נפלו על אוזניים קשובות? רחוק מזה. הנה מה שקרה: שלושה ימים אחרי נאום נסראללה דווח ב'הארץ' כי "פיקוד העורף ימגן כ־20 אתרי תשתית לאומיים ברחבי הארץ מפני פגיעת טילים, מחשש שחיזבאללה ינסה לפגוע בהם". בגוף הידיעה נאמר כי "על פי הערכות מודיעיניות, הארגון ינסה לפגוע באתרים האסטרטגיים כדי לפגום ביכולת הלחימה של ישראל וכדי להביא להישג תודעתי עבורם. בין האתרים שימוגנו נמנים מתקנים של חברת החשמל וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל. בשל הערכות אלו ובעקבות דו"ח שפרסם מבקר המדינה ב־2016, אשר מצא כשלים במיגון אתרים מסוג זה, מיפו בפיקוד העורף את המתקנים האסטרטגיים העשויים להוות יעד לתקיפה, אשר פגיעה בהם עלולה בעת חירום לשתק את שגרת החיים בארץ לאורך זמן".
הידיעה הזו, לא פחות משהיא תשובה לנאום נסראללה, היא גם התשובה לוועדת החקירה הממלכתית אם וכאשר יידרדר המצב מעבר למלחמת המילים הנוכחית. מה שמוביל אותנו לסיום אותה ידיעה, שלפיה "מערך הטילים של חיזבאללה אמנם אינו מאפשר לו כיום לפגוע במדויק במספר רב של מתקנים אסטרטגיים, אך הארגון פועל לשפר את יכולותיו בתחום בסיוע איראן. חלק מהתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה נועדו לפגוע בהעברת אמצעים לדיוק ירי טילים לידי הארגון הלבנוני".
וזה לב העניין. דיוק הטילים, זה מה שמדאיג את ישראל. ערכת דיוק הטילים כוללת GPS ורכיבים נוספים, שהרכבתם על רקטה 'טיפשה' הופכת אותה ל'חכמה' ומאפשרת לשלוט בה מרחוק עד לפגיעה ברמת דיוק שבין 10 ל־50 מטר מהמטרה. והכול מסתכם בעבודה של שעתיים־שלוש ובעלות של עד עשרת אלפים דולר לטיל. לא זול, אבל גם לא מאוד יקר. מה גם שאת הרכיבים ניתן להבריח במזוודה בטיסה מסחרית רגילה מאיראן ללבנון. במערכת הביטחון סבורים שכבר עתה מחזיק חיזבאללה בכ־20 עד 200 טילים כאלה.
העלמת עדויות
מהלך דיוק הטילים האיראני־חיזבאללאי מדאיג את ממשלת ישראל כבר לא מעט זמן. בספטמבר האחרון ניצל רה"מ נתניהו את העצרת הכללית של האו"ם כדי לחשוף את מיקומם של שלושה אתרים תת־קרקעיים בסמוך לנמל התעופה שליד ביירות. שם, אמר, עוסקים מומחים איראנים ולבנונים בהסבת הטילים למדויקים. ימים ספורים אחרי הנאום, מפעלי הטילים כבר לא היו שם. ממשלת לבנון, שהיא הריבון בשטח ובמשתמע גם האחראית, הגדילה לעשות והזמינה שגרירים זרים לאותם אתרים כדי להוכיח שאין שם דבר מכל מה שתיאר ראש הממשלה הישראלי.
האמת היא שזה לא היה מסובך מדי להעלים את העדויות תוך זמן קצר כל־כך. אותם אתרים תוארו אמנם כ"מפעלי טילים", אך בפועל, לביצוע המשימה לא דרוש יותר מצוות טכני מיומן ושטח משרדי לא גדול . אבל זו לא הנקודה. לחשיפה הבינלאומית, שהיא חלק בלתי נפרד ממלחמת המילים שראינו גם השבוע, היה אימפקט ברור. בעקבות אזהרת נתניהו פונו מפעלי הטילים. מכאן גם המסקנה שממשלת ישראל העדיפה להעביר לחיזבאללה אזהרה פומבית במקום לתקוף ישירות את אותם אתרים, כדי לא להיגרר למלחמה מולו.
מאז השתנה המצב באזור באופן דרמטי. גרף המתיחות במפרץ הפרסי נסק גבוה בעקבות הסנקציות הכלכליות על איראן. בחודשיים האחרונים הותקפו מכליות נפט בים עומאן, ואיראן הפילה מטוס ביון אמריקני. ארה"ב וגם איראן עדיין פוסחות על הסעיפים. הן הולכות כל העת על הסף, אך פועלות באופן הדוחה את העימות. כל אחת מהן מנסה להכריע את המערכה לטובתה מבלי להגיע למלחמה גלויה. מבחינה זו, נאום "בנק המטרות" של נסראללה הוא חלק בלתי נפרד מהמגמה האזורית הרחבה. והטון החצוף והמתגרה שלו לא מאפשר כנראה למדינת ישראל להסתפק רק בתגובה הסרקסטית של ראש הממשלה.
הפעם התמונה נראית אחרת. מעבר לידיעה ב'הארץ' על מיגון אתרים אסטרטגיים, הופיעה השבוע בעיתוי מושלם כתבת חשיפה של מתיאס ענבר, הכתב לענייני צבא וביטחון של i24NEWS, שלפיה בראש מפעלות דיוק הטילים עומד מג'יד נביד, מהנדס איראני ובכיר בזרוע חיל האוויר של משמרות המהפכה. נביד, הנע על קו טהרן־ביירות, אחראי על שלושה אתרי דיוק טילים באזור ביירות ועוד שניים נוספים בדרום לבנון ובבקעת הלבנון. לדיווח נלווה צילום של נביד, גבר ממושקף בשנות החמישים לחייו בעל בלורית מאפירה.
אם לשפוט על פי העבר, תוחלת החיים של נביד איננה צפויה להיות גבוהה במיוחד. לישראל כבר יוחסה בעבר האחריות לחיסולם של מהנדסי גרעין איראניים. אם בשטח מסתובבת תמונה של מהנדס דיוק הטילים, ולא משנה מה המקור שממנה הגיעה, הרי שהוא, משפחתו וסביבתו כבר מבינים שמעתה נשקפת סכנה לחייו בכל רגע.
אבל נביד וגורלו האישי הם פסיק במערכה. מה שחשוב הוא ההקשר האזורי הרחב יותר. ונביד, על פי הפרסום ב־i24, נמצא בקשר עם מקבילו בתימן, שם בוחנים האיראנים זה זמן את האפשרות להעתיק את מודל דיוק הטילים החיזבאללאי הלבנוני לידי החות'ים בתימן. החות'ים, כוח הפרוקסי של איראן בתימן, העבירו מהלך בחודשיים האחרונים. הם אמנם יורים כבר תקופה ארוכה טילים על סעודיה, אך מאז תקיפת המכליות המסתורית במפרץ עומאן בחודש שעבר, הרחיבו החות'ים, בהשראה ובפיקוח איראני, את הרפרטואר גם לתקיפות רחפנים ומל"טים על שדה התעופה ג'יזאן בסעודיה ועל צינורות נפט ותחנות שאיבת נפט בממלכה.
בתחילת 2019 התפרסם דו"ח של מכון המחקר הבריטי הפרו־ישראלי 'ביקו"ם', שלפיו הפרויקט האיראני בלבנון הוא מקרה בוחן שניתן יהיה להעתיקו. איראן אכן פועלת בכיוון זה בתימן, במטרה לדייק את הטילים שבידי החות'ים. נשק מדויק בידי המורדים החות'ים יכול לסכן לא רק את הסעודים אלא גם את הכוחות האמריקניים במפרץ הפרסי. לישראל יש כעת אינטרס לבחון מה קורה משני הכיוונים גם יחד. אם בתחילת השנה לבנון הייתה מודל למה שיקרה בקרוב בתימן, וזה אכן מה שקרה, כעת ההתרחשויות בתימן הן סוג של מעבדה לתהליכים באזור בכלל, ולמה שאולי עלול לקרות בקרוב בלבנון, מול ישראל.
