שבוע לתפיסת המכלית הבריטית 'סטנה אמפרו' על ידי משמרות המהפכה האיראניים, נראה שטהרן לא התקרבה ולו במילימטר למטרתה: הסרת הסנקציות האמריקניות החונקות. לא זו בלבד שמצבה הבינלאומי של טהרן לא הוטב, אפשר לומר בבירור שהוא אף הורע. בעקבות המצב המתוח פרסם שר החוץ הבריטי ג'רמי האנט הודעה רשמית ולפיה ארצו תפעל "להקמת כוח משימה ימי אירופי במפרץ הפרסי. הכוח החדש יתרכז בחופש המעבר במצרי הורמוז, מתוך הכרה בכך שבכל שנה עוברים דרך המצרים חמישית מאספקת הנפט העולמית, רבע מהגז הטבעי הנוזלי ומסחר בהיקף של טריליון דולר".
זה לא יהיה פשוט. שלושה כלי שיט בריטיים עוברים בכל יום דרך מצרי הורמוז. הבריטים היו מודעים היטב לסכנה עוד לפני התקרית האחרונה, ועל כן מוצבת באזור מזה זמן המשחתת HMS Montrose. תשעה ימים לפני ההתקפה על ה'סטנה אמפרו', סיכלה המונטרוז ניסיון איראני להשתלט על המכלית הריטג', לאחר שהמשחתת כיוונה את תותחיה אל כוח המשימה האיראני, והאיראנים נסוגו. לסטנה אמפרו כבר היה פחות מזל. המונטרוז אמנם ניסתה לסייע גם לה, אולם הפעם האיראנים כבר היו חכמים יותר ובחרו מראש מיקום שלא אִפשר למשחתת הבריטית להגיע בזמן לזירת האירוע ולמנוע את ההשתלטות על המכלית.
בנתונים אלו, הבריטים לא מוכנים לקחת סיכון לתפיסתו של כלי שיט נוסף. השבוע הורה שר החוץ הבריטי לכל כלי השיט האזרחיים המניפים דגל בריטי להימנע ממעבר במים הטריטוריאליים של איראן ובמצרי הורמוז, וליידע את ממשלת הוד מלכותה מראש בנוגע לתוכניותיהם באזור. מעתה, הצי הבריטי ילווה אותם ויגן עליהם במהלך מסעם. הוראה זהה ניתנה לא רק לכלי שיט המניפים את דגל בריטניה, אלא גם לספינות של מדינות אחרות שעל סיפונן אנשי צוות בריטיים.
וזוהי נקודה משמעותית. כי אף שתפיסתה של הסטנה אמפרו היא שלב מכונן בהסלמה במפרץ הפרסי, היא הייתה יכולה להיות הרבה יותר דרמטית אם על סיפונה היו אנשי צוות מערביים. האיראנים כנראה לא לקחו בחשבון את הנתון הספציפי הזה. ההרכב האנושי שהמתין לאיראנים על סיפון הסטנה אמפרו היה של אנשי צוות בעלי אזרחות רוסית, הודית, פיליפינית ולטבית. הרכב מביך מבחינת האיראנים, בעיקר בכל הקשור להודו ועוד יותר מכך לרוסיה, שאיראן סומכת עליה כבת ברית במאבקה מול הסנקציות האמריקניות.
בינתיים פועלים הבריטים במרץ להקמת כוח משימה ימי אירופי. ארה"ב אינה שותפה למהלך. לא רק משום שארה"ב עצמאית מבחינה אנרגטית ואיננה תלויה בייבוא נפט וגז מאזור המפרץ, אלא כי בריטניה עודנה מחויבת, כפי שאמר האנט, לשימור הסכם הגרעין עם איראן, ולכן איננה מעוניינת להיות חלק ממערכת הלחצים האמריקנית על טהרן. ואולם, הזהיר האנט, "אם איראן תמשיך בדרכה המסוכנת, היא תיאלץ לשאת בהשלכות של נוכחות צבאית מערבית מוגברת במים הסמוכים לה". זו אמירה משמעותית משום שאיראן, הרואה עצמה כבעלת הבית וכאחראית לביטחונם של המפרץ הפרסי ומצרי הורמוז, למרות היותו נתיב שיט בינלאומי, מתנגדת לאורך שנים לנוכחות כלי שיט צבאיים בינלאומיים במפרץ הפרסי.
בנתונים אלו, מה שנותר לאיראנים לעשות השבוע הוא לנפח שרירים ולהדגים לדעת הקהל מבית ומבחוץ את היכולות הצבאיות שלהם. לצורך העניין שחררו האיראנים את סרטון ההשתלטות על הסטנה אמפרו. כוחות של משמרות המהפכה תועדו משתלשלים ממסוק אל סיפונה של המכלית, בעוד ספינות קרב איראניות קטנות מקיפות אותה. מרשים? לא ממש. ככלות הכול מדובר במכלית, לא בספינת קרב. כך שמדובר יותר בקטע של סיפוק הגאווה העצמית הפגועה, ובניסיון נוסף לשדר לעולם שיש לטהרן יכולת להכאיב.
הסרטון, מעצם טבעו, עורר עניין תקשורתי בינלאומי רב. אבל יש סרטון נוסף, מעניין לא פחות, שפרסמו האיראנים, ובו נראים אנשי הצוות של הסטנה אמפרו בסרבלי עבודה אדומים, ממשיכים לכאורה בשגרת חיים בטוחה על הספינה. הטבח ההודי נראה קוצץ ירקות, בזמן שלסיר מושלכת כפית של אבקת קארי בצבע צהוב עז. אולם הבעת פניהם של אנשי הצוות, כולל הרוסים שבהם, מתוחה מאוד, וברקע נשמעת ההוראה "לא להביט למצלמה", שמשום מה התועמלנים של משמרות המהפכה כשלו מלמחוק.
רפרטואר אזורי
אז מה צופנים הימים והשבועות הקרובים? הקמת כוח המשימה האירופי למפרץ הפרסי מתקדמת במהירות. צרפת, איטליה ודנמרק כבר נתנו את הסכמתן להשתתפות בכוח המתגבש, והסיבה ברורה. על פי האתר tanker trackers, העוקב אחר תנועות של מכליות, נכון לעכשיו נעות באזור המפרץ לא פחות מ־56 אוניות ומכליות הנושאות דגלים של בריטניה, צרפת, איטליה, הולנד ודנמרק. אבל כפי שהאיראנים כבר הדגימו, הם יכולים לפגוע בסחר הימי הבינלאומי גם מעבר למצרי הורמוז. איראן אמנם לא קיבלה אחריות לפיגועים המסתוריים בארבע המכליות בים עומאן במאי האחרון, אולם נדמה שלאיש אין אשליות בנוגע לזהות המפגעים. מה גם שבחלק מהמקרים הייתה באזור נוכחות של ספינות קטנות של משמרות המהפכה. איראן גם יכולה לזגזג בין המפרץ הפרסי לים האדום, שגם הוא אחד מנתיבי השיט העמוסים בעולם.
כבר בשנה שעברה, עם יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין והחלטתה להטיל סנקציות על טהרן, איימה איראן כי אם ייצוא הנפט שלה ייפגע היא תסגור את מצר הורמוז ואת מצר באב אל־מנדב. ואכן החות'ים, כוח הפרוקסי האיראני בתימן, כבר ירו בעבר טילי חוף־ים על כלי שיט סעודיים מצפון למצרי באב אל־מנדב. לא רק טילים היו שם. החות'ים השתמשו בסירות נפץ ובכלי טיס בלתי מאוישים, ובסירות מרוץ עם חימוש רקטי שקיבלו מאיראן.
אם המצב יידרדר, לא מן הנמנע שאיראן תרחיב את פעילותה באמצעות כוח הפרוקסי שלה גם לים האדום. וכמובן, תמיד ישנו הרפרטואר האזורי הפריפריאלי, הכולל פתיחת חזית מול ישראל בעזה באמצעות חמאס. השבוע הגיעה לטהרן משלחת חמאס בראשות סאלח אל־ערורי, ופגשה את המנהיג העליון חמינאי. בפגישה נכח גם עלי אכבר וליאתי, יועצו הבכיר של חמינאי לענייני חוץ, שתיאר את תפיסת המכלית הבריטית כ"אבן דרך במאבק הכלל־מוסלמי". בצפון, בחזית רמת הגולן, התבשרנו ביום רביעי על תקיפה ישראלית בתל אל־חארה, סמוך לגבול ישראל, כחלק מהמאמץ למנוע מחיזבאללה, בחסות איראן, להקים תשתית של עמדות תצפית ומתקני מודיעין לאורך הגבול בין ישראל לסוריה.
ואולם לכל האופציות הללו יש מחיר, והוא גבוה להכאיב. לכן בשלב זה האיראנים מנסים להביא את האירופים, שעדיין מעוניינים לשמור על הסכם הגרעין, להיות יותר פרו־אקטיביים ולמתן את הפגיעה הכלכלית האדירה שמשיתה ארה"ב על טהרן. נשיא איראן חסן רוחאני שלח השבוע לפריז את שליחו המיוחד לענייני הסכם הגרעין עבאס ארקצ'י, עם מסר כתוב לנשיא צרפת עמנואל מקרון.
השליחות של ארקצ'י לפריז מגיעה ימים ספורים לאחר שיחה טלפונית בין רוחאני למקרון, שעסקה בשאלה כיצד בכל זאת אפשר לשמר את הסכם הגרעין. המסר של רוחאני באותה שיחה, כך על פי ציוץ שפרסם דובר משרד החוץ האיראני, היה כי מדינות אירופה החתומות על ההסכם צריכות להשקיע מאמצים בשמירה עליו, ולהיאבק במי שמנסים לחבל בו מארה"ב. "על אירופה להחיש את מאמציה לאפשר לאיראן לממש את האינטרסים הכלכליים שלה במסגרת הסכם הגרעין, ולהביא להפסקת אש במלחמה הכלכלית של ארה"ב נגד איראן", אמר רוחאני. ההערכה היא שמדובר בהצעה של מקרון שהועלתה בתחילת החודש על ידי יועצו, עמנואל בון. במהלך ביקור של יומיים בטהרן העלה בון את האפשרות כי בתמורה לכך שאיראן תחדל מהעלאת רמת פעילותה הגרעינית, ארה"ב תשעה את החמרת הסנקציות הצפויה כדי לתת זמן לחידוש הדיאלוג. בתחילת החודש הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי בכוונתו להחמיר את הסנקציות הקשות הנוכחיות עוד יותר, ובאופן משמעותי.
חילופי המסרים בין פריז לטהרן הם חלק מסדרה של ניסיונות דיפלומטיים למתן את רמת המתח הגואה במפרץ. מי שהכריז גם הוא כי ינסה לתרום את חלקו הוא ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל־מהדי, שבפגישה השבוע עם רוחאני שמע כי "איראן הייתה ותמיד תהיה השומרת הראשית של חופש השיט במפרץ הפרסי, מצרי הורמוז וים עומאן". התוספת האחרונה נשמעת מדאיגה במיוחד לנוכח הפיגועים במכליות הנפט בים עומאן בחודש מאי.
גורם אזורי נוסף שעשוי להשתתף בניסיונות התיווך הוא העומאנים, השומרים על פרופיל נמוך וחשאי. מחר צפוי להגיע לאיראן שר החוץ העומאני, יוסוף בן־עלאווי, "לדיון בנושאים אזוריים", כך על פי הודעת סוכנות הידיעות הממשלתית של עומאן. פרטים נוספים לא נמסרו. ואולם הסולטנות של עומאן כבר פנתה לאיראן בבקשה לשחרר את המכלית סטנה אמפרו, וקראה לכל הצדדים לנהוג באיפוק, להימנע מצעדים שיפגעו בחופש השיט האזורי ולפעול בדרכים דיפלומטיות.
בית הקלפים של ה־CIA
ובינתיים, בעוד הסנקציות לוחצות, החום בטהרן מטפס והחשמל מגיע לצריכת שיא הגורמת לנפילות מתח תכופות, מכונת התעמולה האיראנית ממשיכה לעבוד בכל הכוח. ביום שני השבוע שודר בטלוויזיה האיראנית סרט דוקומנטרי שזכה בסוכנות הידיעות 'פארס' לכותרת הדרמטית "ציד החפרפרת: הסיפור מאחורי חשיפת בית הקלפים של ה־CIA". נשמע מרתק, אך למרבה הצער כאן בישראל אי־אפשר היה לצפות בסרט. האיראנים לא חסכו בפרטים. הטענה האיראנית היא כי "אי־אז בחודש מארס חשף משרד המודיעין האיראני רשת ריגול אמריקנית שפעלה באיראן ומחוצה לה. למרות הדימוי ההוליוודי הזוהר של סוכנות הביון האמריקנית, ידו של המודיעין האיראני הייתה על העליונה והוא הכה באמריקנים והנחיל להם תבוסות משפילות".
מה מסתתר מאחורי ההצהרות הללו? על פי ההודעות האיראניות, לאחרונה איבד ה־CIA לא פחות מ־17 סוכנים שפעלו בשליחותו. אותם סוכנים פעלו בתווך שבין חברות פרטיות לרשויות ממשלתיות העוסקות בתחומים רגישים של הגנה, חלל, אנרגיה ורכש צבאי וביטחוני. הם נעצרו, וחלקם אף הודו ונידונו למוות. כל הסוכנים הם אזרחים איראנים, כך על פי הגרסה האיראנית הרשמית, שפותו על ידי ה־CIA בהבטחות שווא לוויזה לארה"ב להם ולמשפחותיהם. אותם אנשים אותרו באופן אקטיבי על ידי סוכנות הביון האמריקנית, דרך מקום עבודתם בתוכנית הגרעין האיראנית או ברכש הצבאי האיראני. אחרים, שברשותם כבר הייתה ויזה, נסחטו תמורת חידוש שלה. 17 הנבחרים לא הכירו זה את זה ואומנו בנפרד על ידי מפעיליהם לתקשר ולהעביר מסרים בחשאיות ובמקצועיות. בין השיטות, השארת מסרים בתיבות דמויות סלעים בפארקים עירוניים ובאזורים הרריים. המפגשים בין הסוכנים למפעיליהם נערכו במסגרת ועידות מדעיות בינלאומיות באירופה, באפריקה ובאסיה.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיב להאשמות האיראניות בציוץ המסתכם במילים "אפס אמת, רק שקרים ותעמולה". רוב האלמנטים הללו ידועים, כולל ייצור תיבות בצורת סלעים, המוכרות לאנשי ביון ממוסקבה ועד ביירות. בהיעדר שגרירות, הדרך היחידה היא להסתמך על גיוס סוכנים מקומיים. גם שימוש בוועידות מדעיות בינלאומיות כמקום מפגש הוא טריק ישן נושן. מה שאומר שרוב המגויסים אכן מגיעים משורות אנשי המדע. מה שנשמע מופרך הוא המספר, 17 סוכנים בו־זמנית. מה גם שהמידור ביניהם היה מוחלט, והם לא ידעו איש על קיומו של האחר.
השאלה היא אם האיראנים הצליחו, כפי שהם טוענים, גם לאתר ולזהות את המפעילים האמריקנים, ככל הנראה אנשי CIA בכסות דיפלומטית, היושבים בשגרירויות במקומות רגישים כמו אוסטריה, טורקיה, איחוד האמירויות, הודו וזימבבואה, ונהנים מחסינות. אם האיראנים צודקים והם נחשפו, הם כנראה כבר מזמן בבית. הם לא יוכלו לעבוד יותר בשטח, ובמקרה הטוב יבלו את המשך הקריירה שלהם כאנליסטים מאחורי שולחן, כשעל מצפונם רובץ גורלם של אותם איראנים שגייסו ובני משפחותיהם.
אמת, שקר או משהו באמצע, בכל מקרה מדובר בחומר טוב, בוודאי בשיאה של עונת המלפפונים.
