ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו פתח את עונת הבחירות בשבוע שעבר, חודש וחצי לפני ההצבעה. לפי הסקרים מפלגת הליברלים שלו נמצאת במרוץ צמוד מול המפלגה השמרנית. טרודו ביקש שהפרלמנט יפוזר בפגישה עם המושלת הכללית ז'ולי פאייט, נציגת המלכה אליזבת' השנייה בקנדה, וכך סימן באופן רשמי את תחילת הקמפיינים.
הבחירות ייערכו ב־21 באוקטובר. לשתי המפלגות, שזוכות כל אחת לכ־30 אחוזי תמיכה בסקרים, לא צפוי להיות די כוח כדי לזכות ברוב בפרלמנט בן 338 המושבים. הליברלים נכנסים לבחירות עם 177 מושבים, יחסית ל־95 מושבים שמרניים. רוב דורש 170 מושבים.
התוצאות יכריעו אם טרודו (47) יוכל לבסס את מדיניות השמאל המובהקת ביותר שראתה המדינה בדור האחרון: פרוגרסיבית בנושאים חברתיים, מוכנה להעמיק את הגירעון כדי להתמודד עם אי שוויון, פעילה במאבק בשינוי האקלים ובעלת גישה בינלאומית בעידן פופוליסטי.
"האם נחזור למדיניות העבר הכושלת, או שנמשיך להתקדם? זו הבחירה. זה כל כך ברור, וכל כך חשוב", אמר טרודו לכתבים באוטווה.
אך עם ההתמקדות של טרודו בחלוקת ההכנסות, לא הצליחה המדינה לייצר עושר במהלך כהונתו. תפוקת העבודה ורווחי השכר הריאלי נותרו ברמות חלשות היסטורית, וצמיחת הכלכלה תלויה בהגירה. בעיני הקהילה העסקית, טרודו לא הקדיש תשומת לב רצינית לתיקון אתגרי התחרותיות הוותיקים של קנדה. עם זאת, לפי הסקרים נטייתו לשמאל פופולרית, וטרודו מוביל מול המנהיג השמרני, אנדרו שר (40), בשאלות של מדיניות כלכלית, מה שמעניק לו יתרון קריטי בבחירות.
אנדרו אלבינטי, יועץ אסטרטגי שייעץ בעבר לראש הממשלה הליברלי פול מרטין, אמר כי "טרודו פועל בלי להתנצל במטרה לדחוף שמאלה את המפלגה הליברלית, שבאופן היסטורי הייתה מפלגת מרכז".
אף שהסקרים מראים ששתי המפלגות העיקריות במרוץ צמוד, הקמפיינים חשובים. המרוץ ב־2015, שהעלה את הליברלים לשלטון, היה צמוד גם הוא בהתחלה, וגם אז משקיפים שיערו שהתוצאה הסבירה ביותר תהיה ממשלת מיעוט, לפני שטרודו התחיל להוביל.
אמנם קיימים הבדלים עקרוניים בין שתי המפלגות הפוליטיות המרכזיות של קנדה, אולם במידה רבה יש ביניהן תיאום במדיניות הכלכלית הכללית, ובזמן אמת שתיהן מציבות את הכלכלה בראש. עם זאת, נושא אחד שיש בו הבדלים בוטים הוא כיצד לפתח את עתודות הנפט העצומות של המדינה. המפלגה השמרנית מציגה את עצמה כאלופת משק הנפט, ומתחייבת להסיר את הרגולציה הסביבתית המחמירה של טרודו.
הליברלים מצידם מנסים ליצור "עסקת משאבים", שתדרוש מהתאגידים להיות סביבתיים יותר ולתמוך באוכלוסיית הילידים כדי לזכות ב"רישיון חברתי" לפיתוח המשאבים. עד היום הגישה הזו לא נחלה הצלחה. ממשלת מיעוט ליברלית שנשענת על מפלגות שמאל אחרות היא סיבה לדאגה מבחינת מנהיגי הקהילה העסקית, משום שהיא תהיה עוינת למגזר האנרגיה במדינה.
הבחירות היו אמורות להיות קלות לטרודו. קנדים כמעט אף פעם לא מחליפים ממשלת רוב לאחר כהונה אחת בלבד. יריבו שר אינו מוכר במיוחד, בניגוד מוחלט לסלבריטאיות של ראש הממשלה. ובכמה מדדים כלכליים מרכזיים – במיוחד תעסוקה – הכלכלה מצליחה.
אולם הפופולריות של טרודו צנחה בשנתיים האחרונות, ומאז פברואר מפלגתו איבדה את ההובלה בסקרים. מצבו הדועך משקף שגיאות על הבמה הבינלאומית – כולל ביקור ממלכתי מביך בהודו – ושערורייה מקומית שבה הייתה מעורבת חברת הבנייה SNC־Lavalin Group, שבסיסה בעיר הולדתו, מונטריאול.
בשערוריית SNC הואשמו טרודו וצוותו שלחצו על התובעת הכללית לשעבר להסדיר תיק שחיתות שנקשר לעבודת החברה בלוב כשהייתה תחת שלטונו של מועמר קדאפי. טרודו טוען שרק ניסה להגן על מקומות עבודה, אך השערורייה עלתה לו בהתפטרותן של שתי חברות קבינט פופולריות.
נציב האתיקה של קנדה קבע בחודש שעבר כי טרודו הפר את חוקי ניגוד העניינים בהתערבותו בתיק. משטרת הרכבים הקנדית המלכותית בדקה אפשרות של שיבוש הליכי משפט, אך סירוב הממשלה להסיר את חובת הסודיות של חברי הקבינט כדי שיוכלו להעיד הקשה על החקירה.
הסיפור הדגיש את הביקורת על מפלגתו של טרודו המסייעת לחברות גדולות, ופגע במוניטין הפרוגרסיבי של ראש הממשלה. זהו מכשול מרכזי למי שיכולתו לנצח תלויה בתמיכתם של מצביעי שמאל.
תרגם: אלחנן שפייזר
