רוסיה הזהירה בשבוע שעבר את בית הדין האירופי לזכויות אדם שהוא מסתכן בפתיחת "תיבת פנדורה" של חקירות פוליטיות אם יקבל את טענות אוקראינה שלפיהן כוחות בהובלת מוסקבה ביצעו פשעי מלחמה בחצי האי קרים.
סגן שר המשפטים הרוסי מיכאיל גלפרין השמיע את האזהרה בשימוע פומבי בבית הדין של האיחוד האירופי, שעסק במאבק המר שפרץ לאחר הכיבוש הרוסי של חצי האי בים בשחור. בצד האוקראיני ביטלו את דבריו של גלפרין.

"הטענות שאוקראינה הגישה בכתב פגומות בעיקר כי הן פוליטיות, ומבוססות יותר על תעמולה מעל ראיות ישירות", טען גלפרין בפני בית המשפט העמוס בשטרסבורג שבצרפת. הוא אמר לשופטים שאם יקבלו את טענות האוקראינים, נחשול של תיקים פוליטיים "יחסום את התפקיד הנכון של בית הדין".
רוסיה הורחקה מאספת מועצת אירופה, שמפקחת על בית הדין לזכויות האדם, בשל תוקפנותה הבינלאומית, והורשתה לשוב אליה רק ביוני. אוקראינה, שעתרה עוד ארבע פעמים נגד רוסיה בפני בית הדין, טוענת כי מיליציות רוסיות איימו על כמרים ועיתונאים ופגעו בהם. מוסקבה מכחישה גם את הטענות האלו.
בן אמרסון, הפרקליט האוקראיני, אמר שהסיבה שאין עדים או עדויות היא שרוסיה חסמה בכוונה תחילה את גישתם של חוקרים לחצי האי קרים. ובכל זאת, דיווחים שאישר משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם הראו פגיעות בזכויות אדם, ובהן עינוי קצינים אוקראינים בשימוש בחשמל וסכינים. "האו"ם מעריך כי הייתה החמרה דרמטית בהפרות זכויות האדם מאז החל הכיבוש הרוסי בקרים", אמר אמרסון. "זו ראיה רצינית ואמינה הדורשת בירור רציני, ועומדת בסף הקבלה".
מייקל סווינסטון, מפרקליטי רוסיה, קבע כי ההאשמות של אוקראינה "פוליטיות באופן מוחלט". "איפה הצהרות העדים?", דרש סווינסטון. "אם לאוקראינה היה תיק אמיתי, היו הרבה הצהרות של קורבנות".
גרמניה וצרפת תמכו בקבלתה מחדש של רוסיה לאספת מועצת אירופה. בפסגת G7 בחודש שעבר אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון כי בידוד רוסיה מאירופה יהיה טעות. לדברי אורסיה לוטסביץ', עמיתת מחקר בבית צ'אתם והאחראית על תוכנית אוקראינה שם, ייתכן שהמהלך מתאים לאסטרטגיה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "פוטין מנסה ליצור רושם של 'אנחנו משתנים ומשתפים פעולה', כך שרוסיה תשתתף בדיונים, אבל זה לא אומר שהם יקיימו את ההחלטה".
רוסיה לא כיבדה בעבר החלטות של בתי משפט בינלאומיים בעניין סיפוח קרים. המדינה הגדולה ביותר בעולם, מבחינת שטחה, טענה בשנת 2017 כי לבית הדין הבינלאומי של האו"ם אין סמכות לפסוק בטענות שהיא מספקת נשק לבדלנים באוקראינה ופוגעת בזכויות תושבי קרים. במאי סירבה רוסיה להשתתף בהליכים בבית הדין הבינלאומי לחוק הים, שהכריע שעל רוסיה להשיב שלוש אוניות אוקראיניות ו־24 מלחים שנתפסו במיצר קרץ', ממזרח לקרים.
האוקראינים שוחררו לפני כשבועיים "בעסקת חליפין, שלא בעקבות החלטת בית הדין", אמרה לוטסביץ'. "רוסיה תשתף פעולה בשלב הזה, אך היא תתעלם מכל החלטה".
תרגם: אלחנן שפייזר