אם עד לפני שבוע נראתה אפשרות ההדחה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כעניין רחוק מאוד, כעת זה כבר נראה אחרת. מרגע שהדמוקרטים פתחו בתהליך ההדחה, הכול השתנה. קצב ההצטברות של העדויות נגד הנשיא מאיים לגרוף אותו אל התהום. יותר ויותר אנשים מתוך הממשל מרהיבים עוז לצאת נגדו בגלוי, ואין מי שיעמוד עם האצבע בסכר. טראמפ הולך ומצטייר כדמות שייקספירית – נקמנית, טרגית ומגוחכת גם יחד. לראשונה מראים הסקרים שבציבור האמריקני יש רוב להדחתו, והפעם הרוב הזה כולל גם רפובליקנים מתונים.
לטראמפ יש סיבה לדאגה לא רק לעתיד נשיאותו או לדרך שבה כהונתו תירשם בהיסטוריה, אלא גם לגורלו האישי. שנה וקצת לפני הבחירות לנשיאות, האפשרות שלא ישלים את הקדנציה הראשונה שלו כבר לא נראית בלתי אפשרית. מתקפת הציוצים חסרת המעצורים שבה האשים השבוע את יריביו בריגול ובגידה, לא פחות, מעידה על הלחץ העצום שהוא נתון בו.
כבר עתה יש בבית הנבחרים רוב להגשת כתב אישום נגד טראמפ, בעקבות אותה שיחת טלפון גורלית שקיים עם נשיא אוקראינה ב־25 ביולי, שבה ביקש ממנו "טובה" במסגרת הניסיון לייצר חקירה נגד סגן נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן ובנו. 224 צירים בבית הנבחרים, שבו רוב לדמוקרטים, מוכנים לאשר כתב אישום כזה. מדובר בשישה צירים יותר מהמינימום הדרוש, כולל רפובליקני אחד שערק מהמפלגה במחאה על התנהלותו של טראמפ ומגדיר עצמו כעת כעצמאי.
טראמפ לא לבד. יחד עמו נתון תחת המכבש גם עורך דינו הפרטי רודי ג'וליאני, שניהל למען טראמפ את מסע הלחצים על ממשלת אוקראינה בדרישה לפתוח בחקירה נגד ג'ו ביידן ובנו האנטר, על חלקם לכאורה בפעילות הנגועה בשחיתות באוקראינה. ביידן האב עשוי להיות יריבו הדמוקרטי של טראמפ בבחירות לנשיאות 2020. יו"ר ועדת המודיעין בבית הנבחרים האמריקני, אדם שיף, הוציא השבוע זימון לחקירתו של ג'וליאני. שיף דרש, בתיאום עם ראשי ועדת הפיקוח והוועדה ליחסי חוץ בקונגרס האמריקני, למסור לידיהם את כל המסמכים הקשורים בפרשה.
"מידע גלוי ההולך ומצטבר", כתב שיף, "מצביע על כך שהנשיא, עורך דינו רודי ג'וליאני ואחרים הפעילו לכאורה לחץ על ממשלת אוקראינה לפעול בשתי החקירות, המונעות ממניעים פוליטיים".
ג'וליאני אף נאלץ לבטל השבוע נסיעה לארמניה, לאחר שנחשף כי הוא זומן לנאום בתשלום בכנס של "האיחוד הכלכלי האירו־אסיאני", גוף שהוקם על ידי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפני חמש שנים במטרה להתחרות באיחוד האירופי. בכנס, שנתמך ומומן על ידי הקרמלין, כיכבו בסוף השבוע האחרון פוטין ונשיא איראן חסן רוחאני. ג'וליאני, האמריקני היחיד שהוזמן, היה אמור לקחת חלק בפאנל שהנחה סרגי גלזייב, מיועציו הקרובים של פוטין, המצוי תחת סנקציות של הממשל האמריקני בעקבות כיבוש חצי האי קרים בידי רוסיה ב־2014.
ג'וליאני הסביר כי לא ידע שפוטין עומד להשתתף בכנס, הודה כי מדובר היה בהופעה בתשלום, ואמר כי ישתדל "לא לדבר עם רוסי כלשהו עד שכל העסק הזה ייגמר". אבל ספק אם זה יעזור לו. ניגודי העניינים לכאורה שג'וליאני מצוי בהם צפו עוד לפני חודשים ארוכים. מתחקיר של סוכנות 'בלומברג ביזנסוויק' באפריל האחרון עולה שג'וליאני מסתובב ברחבי העולם ומספק לגופים שונים שירותי ייעוץ בשכר, ובמקביל מקדם את מדיניותו של טראמפ – פעילות שנגועה לכאורה בניגודי עניינים.
ג'וליאני פועל אמנם כפרקליטו של טראמפ ללא שכר, אולם ממסמכים שהוגשו לבית משפט במסגרת הליכי הגירושין של ג'וליאני בן ה־74 מאשתו ג'ודית נתן, עולה כי בשנתיים האחרונות הוא הרוויח כ־15 מיליון דולר. כך למשל, ג'וליאני ייצג את סוחר הזהב הטורקי רזה זארב, שנעצר בארה"ב והועמד למשפט על חלקו בסיוע לאיראן לחמוק מן הסנקציות שהוטלו עליה על ידי הממשל האמריקני, באמצעות הלבנת כספים בהיקף של מיליארד דולר על ידי סחר בזהב ומוצרי מזון עם איראן.
בשנתיים האחרונות סיפק ג'וליאני שירותי ייעוץ בכלל וייעוץ משפטי בפרט, ונשא נאומים באוקראינה, ברזיל, טורקיה, בחריין, ארמניה, קולומביה ואורוגוואי. כל אלו ייבחנו מעתה בזכוכית מגדלת, בניסיון לקבוע אם הם לוקים בניגוד עניינים מתוקף מעמדו כפרקליטו הפרטי של טראמפ. בהמשך עלולות לצוף שאלות נוספות, הנוגעות גם ליחסיו של טראמפ כאיש עסקים עם ג'וליאני בתקופה שבה כיהן האחרון כראש העיר של ניו־יורק.
המאזין הסמוי
ג'וליאני, שפעל כשליחו האישי של טראמפ באוקראינה, הוא עד המפתח בפרשת אוקראינה־גייט, אך הגילויים האחרונים מסבכים גם את מזכיר המדינה מייק פומפאו ואת התובע הכללי ויליאם בר, האיש שעשה הכול כדי למסמס את דו"ח החוקר המיוחד רוברט מולר בפרשת רוסיה־גייט.
כעת מתברר כי מזכיר המדינה היה בין האנשים שהיו שותפים בזמן אמת לשיחת הטלפון בין טראמפ לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. באותה תלונה שהגיש איש ה־CIA למפקח על סוכנויות המודיעין, ושממנה החל להתגלגל כדור השלג הנוכחי, צוין כי לאותה שיחה היו שותפים כתריסר בכירים בממשל, בהם אחד, אולריך ברכבול. אך אותו ברכבול לא היה היחיד וגם לא הבכיר ביניהם, אלא המזכיר פומפאו. המשמעות לכאורה היא שפומפאו היה שותף מלא לניסיון של טראמפ ללחוץ על נשיא אוקראינה לפתוח בחקירה נגד יריבו הפוליטי ביידן.
כמו ג'וליאני, גם פומפאו זומן השבוע להעיד בקונגרס, וזה עומד להיות מאוד לא פשוט. לא רק שמחלקת המדינה הכחישה כי אותו ברכבול היה בין המאזינים, אלא שבמהלך מסיבת עיתונאים שבה התייחס מזכיר המדינה לשיחה, הוא נמנע מחשיפת העובדה כי הוא היה למעשה שותף מאזין לשיחה. מה שמעלה את השאלה האם בשעה שמחלקת המדינה ניהלה את המדיניות האמריקנית הרשמית מול אוקראינה, היה מזכיר המדינה שותף מלא לאותה מדיניות אישית נגועה באינטרסים וניגודי עניינים, שטראמפ ניהל מול אוקראינה באמצעות שליחו האישי ג'וליאני.
בתלונה שהגיש בעקבות השיחה בין טראמפ לזלנסקי, כתב חושף השחיתויות כי לאחריה נפגשו עם זלנסקי השליח האמריקני המיוחד לאוקראינה קורט ווקר, ושגריר ארה"ב לאיחוד האירופי גורדון סונדלנד, במטרה "לנווט" את בקשתו של טראמפ בעניין החקירה נגד הביידנים. מה שלכאורה מוכיח כי מחלקת המדינה תמכה בהפעלת הלחץ על זלנסקי. מאידך, חודשיים לפני כן, כך על פי תלונתו של חושף השחיתויות, נועדו ווקר וסונדלנד עם בכירים במחלקת המדינה כדי לטכס עצה כיצד "להכיל את הנזקים שגרם ג׳וליאני״ במהלך ביקורו באוקראינה כעורך דינו של טראמפ, ושבו קידם אג׳נדה שאינה עולה בקנה אחד עם מדיניות החוץ הרשמית – כולל העיסוק האובססיבי בניסיון ללחוץ על האוקראינים לפתוח בחקירה נגד ביידן. השניים גם נפגשו עם נציגים של ממשלת אוקראינה כדי לרבע את מעגל המסרים הסותרים שהגיעו מהערוץ הבלתי־רשמי בו התנהל ג׳וליאני, מול הערוץ הרשמי של מחלקת המדינה. בקיצור, בוקה ומבולקה.
ווקר הגיש בינתיים את התפטרותו בעקבות הגילויים, ומבחינת פומפאו העסק רק הולך ומסתבך. במיוחד לאחר שג'וליאני כבר אמר בריאיון לרשת CBS שפומפאו היה מודע למהלכיו באוקראינה, ואף הציג הודעת טקסט של ווקר מ־19 ביולי, שבה הוא מתאם שיחה בין ג'וליאני לאחד מיועציו הקרובים של זלנסקי: "נהניתי מאוד בארוחת הבוקר עמך", כתב ווקר לג'וליאני, "כפי שסוכם, אני מקשר אותך עם אנדרי ירמאק המקורב מאוד לזלנסקי. אני מציע לתאם שיחה משותפת ביניכם כבר ביום שני הקרוב".
פריחת הקונספירציות
כדור השלג, אם כן, הולך וצובר תאוצה. הקונגרס צפוי להרחיב את חקירתו בשאלה מה ידע ומה עשה פומפאו בעקבות השיחה עם זלנסקי ב־25 ביולי, וזו כנראה רק ההתחלה. כעת מתברר, כאמור, שגם לתובע הכללי ויליאם בר הייתה נגיעה לעניין. השבוע נחשף כי בר, שהבטיח לטראמפ לחקור את חלקו של ה־FBI בפרשת טראמפ־רוסיה והקמפיין לנשיאות 2016, נפגש בעניין עם בכירים באוקראינה, איטליה, אוסטרליה ובריטניה.
מנקודת מבט ישראלית מסתמנת זהות גורל בין טראמפ ונתניהו, הנלחמים כעת גם על חפותם וגם על גורלם האישי. עימם תרד אולי מן הבמה גם עסקת המאה, עוד בטרם עלתה
בתמליל שפרסם הבית הלבן משיחת הטלפון עם זלנסקי, מזכיר טראמפ את החברה לאבטחת סייבר "קראוד־סטרייק", שחקרה גם את הפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות 2016. המסקנה של קראוד־סטרייק הייתה כי את הפריצה הובילה רוסיה באמצעות האקרים רוסים. זו גם הייתה מסקנתו של דו"ח מולר. אולם בקרב טראמפ ותומכיו נפוצה תיאוריית קונספירציה שלפיה קראוד־סטרייק והמפלגה הדמוקרטית חברו יחד להאשים את רוסיה בפריצה – וכי באוקראינה גם נמצא השרת האמיתי של המפלגה הדמוקרטית. הקונספירציה הזו נסמכת בין השאר גם על הטענה, הבלתי נכונה אף היא, שלפיה מייסד החברה הוא אוליגרך אוקראיני.
לתיאוריה הזו אין שחר, ועל כך מסכימים הרוב המוחץ של מומחי סייבר ברחבי העולם. אולם בתמליל השיחה בין טראמפ לזלנסקי מזכיר טראמפ את קראוד־סטרייק, ואומר בחצי־פה משהו על "האוקראיני העשיר". כן, אוקראינה־גייט מסתמנת כקרקע פורייה לצמיחת תיאוריות קונספירציה; כאלו שילוו את החקירות בקונגרס, וילובו על ידי טראמפ ותומכיו.
השבועות הקרובים מסתמנים כקריטיים לנשיא, אך לא רק לו. מנקודת מבט ישראלית מסתמנת זהות גורל בין טראמפ ונתניהו, הנלחמים כעת גם על חפותם וגם על גורלם האישי. עימם תרד אולי מן הבמה גם עסקת המאה, עוד בטרם עלתה.
טראמפ הוא אפוא כעת נשיא במצור. באורח אירוני למדי, חבל ההצלה היחיד שהוגש לו השבוע הגיע משליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג און, שהודיע על מוכנותו לחידוש שיחות הגרעין עם ארה"ב. הנשיא הצפון־קוריאני, שניהל עד עתה משחק של סרבנות והפגנת שרירים, מבין כנראה שיש לו הזדמנות שלא תחזור על עצמה: טראמפ נמצא כעת בשיא חולשתו, ולכן זה הזמן הנכון לנהל איתו משא ומתן ולהציע מלכודת דבש מתוחכמת למי שרק לפני שבועיים התלונן שמגיע לו פרס נובל לשלום, אך משום מה מתעלמים מהישגיו.
כפי שזה נראה, לטראמפ יש כרגע דאגות גדולות יותר מהנובל. אךֿ האם דווקא משום כך עלול טראמפ להתפתות להצעה כזו ולשכמותה? 
