מאז גירוש פורטוגל ב־1497 וימי האינקוויזיציה הפורטוגזית, לא הוקם עירוב באף אחת מערי ארץ זו – אך בשבוע הבא, ביום שני, יוקם שם העירוב הראשון, בעיירת האנוסים ההיסטורית בלמונטה שבמזרח המדינה.
"אני מאוד מתרגש. הצלחנו להוסיף נדבך חשוב לחיי הקהילה היהודית בבלמונטה", מספר הרב אברהם פרנקו, שליח רשת "אור תורה סטון" בעיירה, שגייס את ראש העיירה לתמיכה בפרויקט. "זו סגירת מעגל ליהודי המקום, ששמרו על יהדותם בסתר במשך מאות שנים, וכעת הם זוכים להתחבר עוד יותר למורשת ישראל ולתורה".
בטקס חנוכת העירוב צפויים להשתתף ראש העיירה ונציגים ישראלים רשמיים, ובכך תושלם משימת הרכבת העירוב הראשון בפורטוגל זה 522 שנים. "כשהגעתי לקהילה המקומית שאלתי את עצמי מה חסר כאן, אילו כלים נוספים אפשר לתת לקהילה היהודית כדי שהיא תהפוך לפעילה יותר", אומר הרב פרנקו, מוסמך כולל "תורת יוסף" ובוגר "מכון שטראוס־עמיאל" להכשרת שליחים. "הבנתי שכבר יש מקווה, יש בית כנסת, יש חיים יהודיים, יש אפילו מוזיאון יהודי – אבל הריחוק מבית הכנסת מקשה על מקצת מהמתפללים להגיע לתפילות בשבת, ולא מאפשר להם להביא את הילדים בעגלות".
הרב פרנקו החליט לרתום לנושא את ראש העיירה. "הסברתי לראש העיר שמאחר שלעיירה יש רקע היסטורי וחיבור לעם היהודי, הבאת עירוב לעיר יכולה להקל על קיום חיים יהודיים, גם בעבור התושבים וגם בעבור התיירים". הוא נרתם לנושא באופן מוחלט, ואף מימן את שהותו במלון של הרב בעז פש, שהגיע לכאן כדי להקים את העירוב. הרב פש, ראש כולל "תורת יוסף", ענה לשאלות בנושא העירוב, בדק את תקפותו ונתן לו הכשר והסכמה. החלק העיקרי בהקמת העירוב ארך כשבוע בלבד, אך רק בימים ראשון ושני, לקראת הטקס, יסתיימו הפעולות האחרונות בהצבתו.
קהילת בלמונטה מונה כמה עשרות אנשים, והיא בעלת מסורת יוצאת דופן. במשך מאות שנים, מסוף המאה ה־15 ועד תחילת המאה ה־21, חיו בה מאות יהודים אנוסים, שהסתירו את יהדותם והתחזו לנוצרים בעודם מקיימים חיים יהודיים אדוקים בביתם ובמעגל סגור וסודי. במהלך שנות ה־90 של המאה שעברה גיירה הרבנות הראשית את היהודים, והם הוכרו כיהודים.
"עירוב מאחד קהילה במובנים רבים", אומר הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא מוסדות אור תורה סטון. "התושייה והיוזמה שגילה הרב פרנקו בהקמת העירוב בבלמונטה הן דוגמה מייצגת לעבודת שליחי הרשת. המוסמכים והשליחים שלנו ממשיכים להיות גורם רב ערך בפיתוח חיי הקהילות היהודיות בתפוצות ובחיבורן ליהדות, למסורת ולתורת ישראל".
